האם עבר זמנו של הקפיטליזם?

מאת: פרופסור קלאוס שוואב תרגום: סי סיאוצ'י ושי כהן

בחודשים האחרונים גוברת הביקורת הציבורית כלפי השיטה הקפיטליסטית, ומחאת "כיבוש וול סטריט" היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך. אזרחים רבים השתתפו בהפגנות והפנו את כעסם כלפי הבנקאים, שנתפסים בעיניהם כאחראים למשבר ההון העולמי. היקף המחאה משקף את חוסר שביעות הרצון בקרב הציבור ואת העובדה כי ניצבת בפנינו בעיה חמורה. 

לאור המצב הקיים, אין די בהעברת ביקורת על השלכות הקפיטליזם אלא יש לערוך ניתוח מעמיק ולהבין מדוע השיטה, במתכונתה הנוכחית, אינה מתאימה עוד למציאות של היום.

^{קלאוס שוואב, יו"ר ומייסד הפורום הכלכלי העולמי}

בנאום הפתיחה של הפורום הכלכלי העולמי, שנערך בדאבוס בינואר 2009, אמרתי: "אזרחי העולם שואלים כיצד יתכן שהחלטות הרות גורל אינן נבחנות כנדרש ומתקבלות מתוך מניעים של חמדנות או חוסר יכולת. החלטות הרסניות אלה פוגעות לא רק בכלכלה העולמית אלא גם בחיי האזרח הפשוט שאיבד את ביתו, פרנסתו והפנסיה לה היה זכאי. הציבור שנפגע כתוצאה מאותן החלטות מוצף כיום בתחושות כעס, פחד ובלבול".

בעקבות המשבר, ציפו אזרחי העולם כי פעולותיהם של המנהלים הבכירים יבחנו בקפידה, ובפרט של אלו העוסקים במתן שירותים פיננסיים. אולם, 3 שנים לאחר מכן נראה כי הלקחים הנדרשים טרם הופקו. הקפיטליזם במתכונתו הנוכחית אינו מתאים עוד למתרחש בעולם, ואם נמשיך להתעלם מן השינויים הנדרשים בו המצב רק ילך ויחמיר.

ישנן 3 סיבות עיקריות לביצוע רפורמות בקפיטליזם המיושם כיום:

הסיבה הראשונה היא חוסר האיזון שקיים במערכת הקפיטליסטית. הספקולציות בהון יצאו מכלל שליטה וכתוצאה מכך נדרשות פעולות לאיזון הסיכונים הקיימים במערכת.

השנייה, חלוקת העבודה והגדרות התפקידים במערכת אינם ברורים כבעבר. על פי התכנית המקורית, היזמים הם אלה שנושאים בסיכוני ההשקעה ולכן זכאים ליהנות מרווחיה, ואילו המנהלים אחראים לשמור על עתיד החברה והאינטרסים של בעלי המניות. לעומת זאת כיום, חלוקת הבונוסים המוגזמת מובילה לקשר הדוק בין משכורות המנהלים לרווחי בעלי ההון, וכתוצאה מכך נפגעת הפעילות התקינה של המערכת. המשכורות הגבוהות משפיעות באופן שלילי על עבודתם של המנהלים וזהו, למעשה, שורש הבעיה.

שלישית ואחרונה היא העובדה כי ההון לא נחשב עוד לגורם הייצור החשוב ביותר בכלכלה העולמית. היתרון התחרותי נשען כעת לא רק על השקעות הון, אלא גם על רעיונות חדשניים וקניין רוחני. כמו כן, במקביל לעלייה באיכות החיים מתחיל הציבור לייחס חשיבות רבה יותר לאיכות הייצור מאשר לכמותו.

הידע והכישרון האנושי הפכו לגורם ההצלחה העיקרי, ולכן חברות רבות מוכנות לשלם שכר גבוה לאנשים המועסקים בהן. מדוע משכורתו של מורה מצוין נמוכה מזו של מנהל בינוני? מדוע מנתח בעל שם עולמי מרוויח פחות מיו"ר חברה בינלאומית? רמת השכר צריכה לשקף את מידת האחריות והיכולת המקצועית, והסיבה לעסוק במקצוע זה או אחר צריכה להיות מהות העבודה עצמה ולא הרצון לגרוף רווחים.

האינטרס האישי ניצב כיום לפני הציבורי, ובמטרה לגרוף רווחים יוצאות לפועל גם עסקאות הטומנות בחובן סכנה לכלל הציבור. האזרח הפשוט לא יזכה ליהנות מן הרווחים אך במקרה שתתעורר בעיה הוא זה שידרש לשלם את המחיר. לאור המצב הנוכחי עלינו לחזור לדרכה של כלכלת שוק, רק אז אחריות ומחויבות ציבורית לא יהיו עוד מילים ריקות מתוכן.

^{הכותב הוא יו''ר ומייסד הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum).}