אז בכמה באמת צמח התמ"ג?

מזה מספר שנים שהנס הכלכלי הסיני מושך את תשומת ליבם של מדינאים, חוקרים וכלכלנים ברחבי העולם. הכלכלה הסינית היא הדבר החם שכולם רוצים לחקור אותו ולדבר עליו. לאחרונה אנו שומעים מומחים שמספרים כי התמ"ג של סין זינק מ-364.5 מיליארד יואן בשנת 1978 ל-39.7983 טריליון יואן בשנת 2010, קרי הכפיל את גודלו פי 110 ב-30 השנים האחרונות.

מנתונים שפירסמה לשכת הסטטיסטיקה הסינית עולה כי בשנת 2010 עמד התמ"ג הממוצע לנפש על 4,283 דולרים. משמעות הדבר היא שסין הצליחה להשלים 40 שנה מוקדם מהצפוי את תכנית "שלושת הצעדים", אותה רקח אבי הרפורמות הכלכליות, דנג סיאופינג, זו אשר הגדירה את תהליך המעבר למודרניזציה.

אך לפי חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים, החישוב הפשטני הזה של פעולת חילוק בין שיעור התמ"ג לפני שלושים שנה לבין שיעורו היום הוא מוטעה, שהרי כל כלכלן מתחיל יודע כי לא כך מחשבים את שיעור הגידול הריאלי של התוצר. על מנת לחשב גידול בתמ"ג הריאלי (התוצר ביואנים שווי כוח קניה, או שיעור הצמיחה של המשק), יש "לנקות" את שיעורי האינפלציה ובמקביל לכלול את ערכי שחיקת הכסף במהלך תקופת המדידה.

נתון נוסף שיש להתחשב בו בבואנו לערוך השוואה של נתונים כלכליים בין תקופות שונות, הוא כוח הקנייה של הכסף המקומי. כוח הקנייה מודד את כמות השירותים או המוצרים שניתן לרכוש ביחידת מטבע נתונה בזמן מסויים. כיום אנו יודעים כי שווי כוח הקנייה של היואן הסיני בשנת 1978 היה פי 20 מאשר היה ב-2010. במילים אחרות, כמות המוצרים שיואן אחד קנה בשנה שעברה, שווה לכמות ש-5 מאו קנו לפני 30 שנה. מחישובים אלו עולה, אם כן, כי התוצר המקומי הסיני הכפיל את גודלו פי 6 בלבד, ולא פי 110, כפי שהיו רוצים לגרום לנו להאמין.

האם נכון לומר שסין השלימה את היעדים האסטרטגיים שהגדיר דנג סיאופינג 40 שנה מוקדם מהמועד המתוכנן? בשלב הראשון של תכנית "שלושת הצעדים" של דנג נקבע כי בסוף שנות ה-80 התוצר הממוצע לנפש צריך היה להכפיל את שיעורו, מ-250 ל-500 דולרים. יעד זה אכן הושלם בהצלחה. בשלב השני אמור היה התמ"ג להגיע ל-1,000 דולר לנפש עד לסוף המאה הקודמת. גם יעד זה הושג במלואו. השלב השלישי קובע כי עד לשנת 2050, התוצר הסיני השנתי הממוצע יגיע לרמה של כ-4,000 דולרים לנפש.

על פי הפירסומים שמופיעים בכלי התקשורת, יעד זה הושלם כבר בסוף השנה שעברה. אך הפירסומים הללו בוחרים להתעלם מהעובדה כי כל היעדים אותם הגדיר דנג סיאופינג מבוססים כולם ואמורים להיחשב בהשוואה לנתונ המאקרו שאפיינו את הכלכלה הסינית בשנת 1980.

על פי היעדים האסטרטגיים שנקבעו בתכנית שלושת הצעדים, ובהתחשב בנתונים הכלכליים ששימשו את נקודת הציון של יעדים אלו, התמ"ג השנתי הממוצע של סין צריך להגיע בשלב השלישי לרמה של 11 אלף דולרים לנפש. דנג אמר בעצמו כי השלב השלישי בתכנית האסטרטגית שלו הוא המאתגר ביותר והקשה ביותר למימוש, בעיקר בגלל העובדה שהשלמתו בהצלחה תהיה ההוכחה הניצחת של עליונותה של השיטה הסוציאליסטית על הקפיטליזם. הצפי הוא שלהוכחה שכזו, אם אכן תגיע, העולם יצטרך להמתין עוד לפחות חמישה או שישה עשורים.