משבר האמון

לאחרונה נחשפו ברשת האינטרנט מספר מקרים אשר הציתו מחדש את הדיון הציבורי בדבר התנהלותם של ארגונים ממשלתיים. בלוג שכתבה כביכול מנהלת בצלב האדום הסיני, שבו התרברבה בחיי מותרות ועושר, עורר את זעמו של הציבור. עם זאת, לאחר מכן התברר שכותבת הבלוג כלל איננה עובדת בצלב האדום במדינה. על אף ניסיונותיו של הארגון להפריך את השמועות, הרי שהן נפלו על אוזניים ערלות והציתו מחדש את הדיון הציבורי בשקיפות, שחיתות ובתופעות נוספות הקשורות למנהל תקין של ארגון ממשלתי. האמון שנתן בעבר הציבור בארגון זה נפגע בצורה קשה, והוביל לירידה של 86.6% בסכומי הכסף הנתרמים דרך ארגוני הצדקה שבמדינה.

אך ארגוני הצדקה אינם מקרה בודד. בשנים האחרונות, חוסר אמון בגופים שונים נהפך לנחלת רבים בחברה. דוח שפירסמה האקדמיה הסינית למדעי החברה השנה, מראה בבירור כי האמון הציבורי של תושבי בייג'ין, שנחאי וגואנג-ג'ואו נמצא במגמת ירידה.

^{עמוד הבלוג שעורר את המהומה}

ווּ ג'וֹנְג מִין, פרופ' לסוציולוגיה מבית הספר המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית, סובר כי כאשר נפגע אמון הציבור, יחלו אנשים להאמין יותר ויותר לידיעות שליליות. ההבחנה בין בדיון למציאות תפגם ובמשך הזמן יוביל הדבר למשבר אמון.

על פי ממצאים של מכון המחקר השייך ל"יומון העם" העוקב אחר דעת הקהל הציבורית ברשת האינטרנט, משבר האמון מתבטא בעיקר בחוסר אמון בממשלה, בדיווחי התקשורת ובדעות המומחים השונים.

"משבר האמון ניכר במיוחד ביחס לממשלה", אומר פָּאנְג הוּ ר'וּי, העומד בראש מכון המחקר. הוא מצביע על כך שבתקופה האחרונה התכוונו אי אילו משרדי ממשלה או ממשלות מקומיות לחסום דיווחי חדשות מסויימים ולמנוע דיון ציבורי בנושאים שעלו על סדר היום, דבר אשר רק גרם להחרפת זעמו של הציבור. מקרים אלו מובילים ישירות לכך שהציבור לא נותן עוד אמון בדיווחים שמפרסמת הממשלה. בשל כך, בבואה להפריך את השמועות ולהרגיע את הציבור, נתקלת הממשלה בקשיים רבים ונאלצת לשלם מחיר כבד.

לדעתו של פרופ' וו, התופעה צריכה להדליק נורת אזהרה. לדבריו, בניית אמון היא תהליך ארוך הדורש זמן, ואילו אובדן האמון יכול להתרחש בין-רגע. "אמון ציבורי הוא תנאי מוקדם ליצירת חברה בה פרטיה משתפים פעולה זה עם זה. ללא אמון, יקשה ליישם תוכניות שונות, דבר שישפיע לרעה על המשך פיתוחה של המדינה."

מה הם הגורמים לכך שהממשלה, גופי התקשורת והמומחים איבדו את מהימנותם בעיני הציבור? "מנקודת מבט רחבה, הרי שלא ניתן להפריד תופעה חברתית זאת מהתפתחותה של החברה" אומר פרופ' וו הסובר, כי החברה הסינית נמצאת כעת בתקופה של שינוי ומעבר. לאחר קצת יותר מ-30 שנה מאז החלו הרפורמות הכלכליות, קיימים כיום בחברה גופים שונים ומגוונים בעלי אינטרסים, מטרות וציפיות שונות ורבות. אך המערכת הקיימת כיום, למשל בתחום החוק, המשפט והמינהל, לא מסוגלת לענות על הדרישות הקיימות. במקביל, טרם הוקמה מערכת חדשה, דבר הגורם לכך שכעת נשארנו קרחים מכאן ומכאן. "הנורמות שהיו קיימות בעבר, לא מסוגלות להתאים למצב של החברה החדשה, קיים גם פער גדול בין הדרישות של הציבור בעבר וכיום. כאשר הדרישות החדשות לא זוכות לקבל את המענה הראוי, צפוי שיתרחש משבר אמון."

לדבריו של בּוֹ גוּי לִי, ראש מכון המחקר למנהל ציבורי באקדמיה הסינית לממשל, נקודת המפתח להבנת ההידרדרות באמון היא יחסי משרדי הממשלה והממשלות המקומיות עם האוכלוסייה, הבנויים על המשוואה של יחסי שולט-נשלט. להבנתו, בקרב חלק מהקאדרים (מנהלים בדרגות שונות במשרדי הממשלות המקומיות) רווחת הנטייה להתחשב רק בדעת עצמם. בנוסף, הם נהנים מהטבות מרחיקות לכת שרק הם זוכים להן, אומרים הרבה אך עושים מעט ולא עומדים בהבטחותיהם. בכל הקשור ביישום ובקביעת מדיניות, ממשלות מקומיות רבות נעדרות מערכת בדיקה וחקירה מקיפה וכוללת. הן מנותקות מהמציאות ומהציבור, ולעיתים אף מציבות את האינטרסים שלהן מעל לכל ואף בניגוד לרווחת ולצרכי הציבור. בשל כך, ניתן להבין מדוע התנהלותם מעוררת את זעמו של הציבור.

חלק מפקידי הממשל מתקשים להיפרד מצורת החשיבה הישנה, הם רגילים להסתיר ו"לטאטא מתחת לשטיח", מידע שהיה צריך להיות גלוי וחשוף נשאר עלום. דברים אלו גורמים לכך שהציבור לא יודע את המצב לאשורו ושמועות מתחילות לצוץ מכל עבר.

עם התקדמותה של החברה, מבקש הציבור לקחת חלק נרחב יותר במנהל הציבורי ודורש את זכותו לדעת. "טרם נבנה ערוץ תקשורת טוב דיו בין הממשלה לציבור", אומר בּוֹ. בשל כך, נמנע מחלק גדול מהציבור לחשוף את בעיותיו בערוצים המקובלים לכך ולפעול לפיתרונן. מחוסר ברירה, תולים חלק מהאנשים את תקוותיהם ברשת האינטרנט, בה הם מביעים את אי שביעות רצונם. באמצעותה הם גם מעלים את ספקותיהם בקשר להתנהלותה התקינה וההוגנת של הממשלה. תופעה זאת מובילה לכך שהאמון הניתן בממשלה נפגע קשות.

בנייה מחודשת של האמון

"על החזרת האמון הציבורי להתחיל מהממשלה", מייעץ בּוֹ. כל הרמות השונות במשרדי הממשלה צריכות לפעול למיגור תופעות כמו שחיתות והטבות למקורבים. עליהן לבנות ממשלה שתשרת את הציבור ותפעל לפיתרון בעיותיו. במקביל, יש לפעול להפיכת תהליך קבלת ההחלטות לדמוקרטי יותר, כך שיתנהל על פי עקרונות החוק וכן לחזק את ההגינות במדיניות הציבורית.

במקביל, מצביע פאנג על כך שהשבת האמון הציבורי בממשלה קשורה הדוקות ליצירת שקיפות במערכות הממשלה ובחופש המידע. עליה להבטיח שזכותו של הציבור לדעת תמומש, הוא יוכל להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות ולבקר את פעילות הממשלה.

בנוסף, חיזוק האמון הציבורי והתגברות על משבר זה קשורים גם לשיפור ידיעותיו של הציבור. יש לפעול לחינוך העם, כך שאנשים רבים יותר יכירו ויבינו את החוק, ידעו את זכויותיהם ויוכלו להבחין בין שמועות למציאות. כך נוכל להבטיח שהציבור יבין כהלכה את דברי הממשלה והמומחים ולא יאמין לכל שמועה.