חופש הביטוי באינטרנט: הלקח שעל המערב ללמוד

המהומות בבריטניה פרצו ב-4 באוגוסט בלונדון. עד ה-9 בחודש הן כבר התפשטו לברמינגהאם, ליברפול ולערים גדולות נוספות במדינה. העיתון הבריטי "גארדיאן" מדווח, כי מפגינים השתמשו בטלפונים הסלולריים של "בלקברי" כדי להפיץ הודעה הקוראת לאנשים לקחת מוטות וקסדות ולהצטרף למהומות, תוך שהם סבורים שהמשטרה לא תוכל לעצור בעדם. במקביל, ברשתות החברתיות "פייסבוק" ו"טוויטר" הופיעו תמונות ששלחו המשתתפים בכוונה למשוך אנשים רבים יותר להצטרף למהומות. לאירועים אלו בבריטניה מאפיין שאינו זר לנו, הם התרחשו כתוצאה משילהובו של ההמון באמצעות רשת האינטרנט. נראה שמערכת אכיפת החוק התגלתה במערומיה אל מול הדרך בה התפרצו מהומות אלו.

שימוש ברשת האינטרנט לצורך ליבוי מאבקים ושלהוב מפגינים הוא מאפיין החוזר ונשנה ברחבי העולם. ניתן היה לראות זאת במהומות בטוניסיה בסוף שנת 2010, ואף קודם לכן באירועים שהתרחשו באיראן לאחר הבחירות ב-2009. אך באותה תקופה, אירועים אלו התרחשו במדינות להן אינטרסים מנוגדים למדינות המערב, לכן ארה"ב ומדינות אירופה לא חשו שנשקפת להן מכך כל סכנה. נהפוך הוא, הם סברו שיש לעודד את המהומות ולקדם את חופש הביטוי הקיים באינטרנט ברחבי העולם.

האינטרנט וטכנולוגיות תקשורת חדשות כמובן שאינן שליליות במהותן. אך לא ניתן להבטיח שלאחר שיחרורו של שד חופש הביטוי האינטרנטי מהבקבוק, ישרור סדר עולמי דווקא בהתאם לאינטרסים של מדינות המערב. אין סיבה שהמראות שנראו במדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון לא יחזרו על עצמם גם בלונדון, ליברפול, ברמינגהאם או בכל פינה אחרת ברחבי הגלובוס.

מדינות המערב בוחרות במדיניות סלקטיבית בכל הקשור לשימוש ברשת האינטרנט. כאשר נעשה שימוש באינטרנט לצורך גיבושם של ההמונים הדורשים צדק ושיוויון במדינות אחרות, המערב תומך בכך ואף מעודד זאת. אך החופש הקיים באינטרנט הוא חרב פיפיות שעלולה להיות מופנת גם כלפי המערב עצמו. 

יתכן, כי המהומות שהתרחשו בלונדון יביאו לנקודת מפנה בכל הקשור לחופש הביטוי באינטרנט. מדינה בעלת אחריות חברתית רצוי שתפיק את הלקחים הנחוצים ותנסה "להכניס סדר" לג'ונגל הפרוע של האינטרנט. רק כך, התפתחות הרשת תוכל להביא אושר רב יותר לעולם ולא רק את מה שמכונה כ"חופש ביטוי".

^{מבוסס על כתבה שפורסמה ב-10 באוגוסט בעיתון ווֶן-הוּי שיוצא לאור בהונג-קונג.}