המערב רוצה לדחוק את רגליה של סין מאפריקה

לפני מספר שבועות ערך ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, את ביקורו הראשון באפריקה מאז התמנה לתפקיד. על אף שאת מרבית תשומת הלב התקשורתית תפסה פרשיית האזנות הסתר האחרונה, קמרון לא שכח לפנות מזמנו כדי להעביר לתושבי ניגריה שיעור בדמוקרטיה מערבית ובסחר חופשי. בנוסף, הוא הזהיר את מדינות אפריקה לבל יאמצו את דפוס הפיתוח הסיני, שהוא לדבריו "אוטוקרטיה (שלטון יחיד) קפיטליסטית". רק "חברה חופשית" תוכל להבטיח לאפריקה יציבות ופיתוח בר קיימא. מדבריו של רה"מ הבריטי משתמע למעשה, שהמערכת המערבית היא הבחירה האחת והיחידה העומדת בפני מדינות אפריקה.

התופעה של ראשי מדינות מערביים המבקרים באפריקה ומחליטים "לחנך" את תושביה שכיחה ביותר. רק בחודש שעבר, בעת שביקרה ביבשת מזכירת המדינה האמריקנית, הילארי קלינטון, היא התירה את חרצובות לשונה והשחירה את פניו של דפוס הפיתוח הסיני. לדעתו של כותב שורות אלו, התנהלותן של מדינות המערב הממעיטות בערכם של אחרים ומציבות עצמן כמופת, לא רק שאינה תורמת ליחסיהם עם אפריקה, אלא אף חושפת במלואה את קנאתו של המערב.

  
^{משמאל, רופא סיני מטפל בחולה בבית חולים במוזמביק. מימין, עובד סיני מנחה פועלים סנגליים במפעל שהוקם בסיועה של סין}

המצב והתרבות בכל מדינה ומדינה יוצרים את מערכת השלטון ודפוסי ההתפתחות השונים, לכן לא קיימת אך ורק אמת מידה אחת לשפיטת או מדידת מרכיבים אלו. המערב היהיר, גדוש בדעות קדומות בכל הנוגע לסין, מציב את דפוס ההתפתחות המערבי כדפוס היחיד בשביל כל מדינות תבל. התנהלות מסוג זאת מצביעה על שאננות, שמרנות ועומדת בניגוד לרוח הדמוקרטיה.

האם דפוס הפיתוח המערבי הוא כליל השלמות? אין צורך להזכיר את ההשלכות הרות האסון של תוכניות השיקום הכלכליות המערביות שנכפו על אפריקה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. בדומה לכך, קשה שלא להזכיר גם את האסון ההומניטרי המתחולל כעת בלוב בשל הפצצות האלימות המתבצעות על ידי חלק ממדינות נאט"ו.

בכל הקשור לדפוס הפיתוח, למערב אין סמכות לבקר את סין. לאחר המהפכה התעשייתית, עושרו של המערב נבע מעשיקתם של המדינות שתחת השלטון הקולוניאלי. אף היום, מדינות המערב עושות ככל שביכולתן כדי לנסות ולשווק לסין את המערכת הפוליטית ואת דפוס הפיתוח המערבי. כל אלו נעשים לא מתוך כוונה טובה כדי להפוך את חיי הסינים לנוחים ונעימים, אלא כדי לגרום לסין המתפתחת להיות כפופה להן לעד.

האם אין דבר שניתן ללמוד מנסיון הפיתוח הסיני? סין הפכה לאחת מהמדינות המתפתחות בקצב המהיר ביותר ורמת החיים שבה עולה גם היא במהירות. סיפור פיתוחה של סין קשור כמובן לדפוס הפיתוח בו בחרה סין, דרך הסוציאליזם בעל המאפיינים הסיניים היחודיים. פיתוחה של סין ימשיך להשפיע בצורה חיובית על העולם, דבר זה לא יוכל להשתנות על ידי כוונות המערב.

המתקפות על יחסי סין עם אפריקה אינן ביטויו של ביטחון עצמי של המערב, אלא דווקא הוכחה לרגשות האשם שלו. תוכניתם היא להשפיל את סין בפני אפריקה, ובכך להגן על המונופול שלהם בתחומי הכלכלה, התרבות והפוליטיקה. סין, מצידה, מקווה שאפריקה תמצא את נתיב ההתפתחות המתאים לה, היא שמחה לחלוק מנסיונה עם אפריקה, אך לא תיכפה אותו עליה. עתידה של אפריקה נמצא בידי תושביה, עובדה שמדינות המערב מסרבות להכיר בה.