פרוייקט סיוע או נופש כפרי?

פרוייקט הסיוע לכפרים הוא פעילות התנדבותית אשר במסגרתה מגיעים סטודנטים לכפרים ומעשירים את ידיעות התושבים בנושאי תרבות, מדע ובריאות.

מתווה הפרוייקט הוגדר בשנת 1996 ובין מטרותיו נכללים: פיתוח היכולות הסוציאליות של הסטודנטים, העמקת הידע וההבנה בנוגע לקשיי החיים בכפר וכן מתן עזרה בסיסית לתושבים. אולם בשנים האחרונות נשמעים קולות המעידים על כך שהפרוייקט סטה ממסלולו והפך ריק מתוכן.

ווּ יֵן, סטודנטית באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה במחוז שאאנסי, סיפרה כי היא וחבריה הגישו בקשה להשתתף בפרוייקט בכפר מסויים אולם נענו בסירוב בטענה שביקרו בעבר קבוצות רבות בכפר. מדוע אין ראשי הכפר נענים לבקשת הסטודנטים? האם אין הם חפצים בתרומתם?

כיום נדמה כי אבדה הדרך, סטודנטים הנשאלים על חוויותיהם מהפרוייקט מספרים כי תנאי המגורים בכפר היו טובים ואפילו עמדה לרשותם רשת אלחוטית לגלישה באינטרנט. סטודנטים אלה אינם מבינים את משמעותו האמיתית של פרוייקט הסיוע לכפרים וחלקם אף מתארים אותו "כבילוי בעיר". חוויותיו של ג'וּ ג'יֶין-פָאנְג, בוגר אוניברסיטת הוּאָנְג הוּאָי שהשתתף בפרוייקט בשנת 2004, שונות לחלוטין. 7 שנים לאחר מכן עוד זוכר הוא את החדר הישן, הלח והטחוב בו לן. "לא אשכח את ארשת הפנים המחייכת של תושבי הכפר", אומר ג'וּ והוסיף "כשהגיע הזמן לעזוב את הכפר ברכו אותנו התושבים בנסיעה טובה באמצעות נגינה בתופים". סטודנטים ומרצים רבים מאוניברסיטת נאנג'ינג, מאוניברסיטת ג'ונגנאן ומ-20 מוסדות אקדמיים נוספים, נזכרים גם הם בחוויותיהם מהפרוייקט ופונים בבקשה לשמור על מתווהו המקורי.  

אחד הסטודנטים, אשר השתתפו לאחרונה בפרוייקט, מספר כי ישנן הגבלות חמורות על מספר הסטודנטים המשתתפים וכל מוסד יכול לשלוח כ-20 סטודנטים בלבד. "רציתי מאוד להשתתף בפרוייקט אך מכסת הסטודנטים הייתה מלאה, לכן יצרתי קשר עם אחת המרצות באוניברסיטה ורק בעזרתה הצלחתי להצטרף". בניגוד לציפיותיו כי יגיעו לכפר נידח באזורים ההרריים של המדינה, הגיעה הקבוצה לעיירה קטנה בה חיכו להם מעונות, שלא יורדים ברמתם מאלו של האוניברסיטה. "במהלך שהותנו בעיירה ערכנו פעילויות שונות אך לא הייתה בהן תועלת של ממש", אמר והוסיף "הופתעתי לשמוע כי חבריי ללימודים חושבים שמצב הכפרים האחרים דומה לזה של העיירה בה ביקרנו".

בעבר היו נוהגים המוסדות האקדמיים על פי מתווה פרוייקט הסיוע לכפרים שגובש בשנת 1996, אולם כיום ישנם מוסדות המיישמים תכנית משלהם, אשר פוגעת בשם הפרוייקט כולו. לדברי יועץ מאחת האוניברסיטאות במחוז ג'ה-ג'יאנג, התקציב אותו מקצים המוסדות האקדמיים לפרוייקט הסיוע לכפרים הוא מוגבל וזאת מכיוון שהם מעדיפים להקצות את מירב המשאבים למחקר מדעי. אי לכך, חייבים המוסדות להקטין את מכסת המשתתפים בפרוייקט ואת היקף הפעילויות הנערכות במסגרתו.

צֶ'ן-יָאנְג, סטודנטית באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה במחוז הונאן, נסעה בחופשת הקיץ אשתקד לכפר שאושאן וניתחה את מצב הפרוייקט היום בהשוואה לתחילת דרכו. לדבריה, הידע וההבנה של הסטודנטים כיום כלפי החיים בכפר לא הגיעו לרמה המצופה, יתרה מכך הם אף מתלוננים כי הביקור במקום משעמם. לִי גִ'ינְג מהאוניברסיטה לחקלאות במחוז שאנסי מציינת כי מטרת הפרוייקט אינה ברורה לסטודנטים. על פי התכנית המקורית צריכים הסטודנטים לסייע לתושבים המקומיים ולעזור להם להתמודד עם הבעיות המתעוררות. אולם כיום, מתייחסים הסטודנטים לפרוייקט כאל נופש כפרי. הפרוייקט אשר נתפס בעיניי חלקם כמשעמם היה אמור להיות תהליך לימוד חוויתי, החוקר את מצב הכפרים היום ומעשיר את ידעותיהם של הסטודנטים.

בשנת 2008 החלו לפתח באוניברסיטת ג'ונגנאן תכנית שתאפשר לכל סטודנט באוניברסיטה להשתתף לפחות פעם אחת בפרוייקט הסיוע לכפרים. סגן מזכיר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה, יָאנְג פֶיי-לוֹנְג, מספר כי בכל שנה מוציאה האוניברסיטה קבוצת סטודנטים לכפרים וזאת בזכות יוזמת הסטודנטים ותמיכת הממשלות המקומיות. דוגמה להצלחת הפרוייקט ניתן לראות בכפר צָ'ה-הוּאָה (Chahua cun, בסינית: 茶花村). לפני כ-5 שנים לימדו בבית הספר שבכפר שני מורים בלבד, הכיתות היו ישנות ובעת גשם היה רק חדר אחד בו יכלו התלמידים לשהות מבלי להירטב. מאז שקבעה אוניברסיטת ג'ונגנאן כי כפר זה יהיה מוקד פעילויות הסיוע שהיא מארגנת, מגיעה בכל שנה קבוצה, המונה למעלה מ-20 סטודנטים, ללמד בכיתות בית הספר. הסטודנטים מרגישים סיפוק כה רב מפעילות זו עד כדי כך שלאחר סיום לימודיהם הם ממשיכים לפעול לטובת הכפר ומגייסים כספים לשם הקמת מגרש משחקים וחדר אוכל בבית הספר שבו.

אוניברסיטת ג'ונגנאן אינה היחידה בה זוכה הפרוייקט להצלחה. כמוה ישנם מוסדות נוספים, בכל מחוז ובכל עיר, הפועלים ומקדמים את הכפרים על פי מתווה פרוייקט הסיוע לכפרים.

מדוע מוסדות אלה מצליחים לקדם את הכפרים בעוד אחרים נכשלים חרוצות? לדעת יָאנְג פֶיי-לוֹנְג, יש להיות קשובים לדרישות ולצרכים של תושבי הכפר ולפעול לפיהם. בנוסף, יש להדריך את הסטודנטים ולהסביר להם מה עליהם לעשות בכפרים וכיצד, באופן זה יהיה ברור מה מצופה מהם וביקורם בכפר אכן יתרום לשני הצדדים.

המוסדות האקדמיים והחברה כולה צריכים להבין כי הסיוע לתושבי הכפרים איננו מטרת הפרוייקט היחידה. מטרתו החשובה ביותר היא לעורר בקרב הסטודנטים מודעות והבנה של חיי הכפר בפרט ושל החברה בכלל.