מה הם הגורמים לאינפלציה בסין?

הפורום למאקרו-כלכלה שנפתח ב-13 ביוני באוניברסיטה העממית של סין (אוניברסיטת רנמין) בבייג'ין, עסק בין היתר גם בשאלת המטבע הסיני ובאינפלציה הממשיכה לגדול. סגן נשיא הבנק המרכזי של סין, וואנג יונג לי, התייחס בנאומו לנושאים אלו. לדבריו, גידול בהיצע הכסף מבטא במידה מסויימת משיכת יתר פיננסית. כיום, בשעה שהעולם ניצב בפני משבר של אג"ח ממשלתיות, על סין לבחון בכובד ראש את תפקודה של מערכת המטבע והארגונים הפיננסים שלה.

וואנג אמר כי פעמים רבות אנו מבקרים מדינות אחרות שבניסיון להילחם באינפלציה עוסקות בהדפסה נמרצת של כסף, אך למעשה, המצב בסין חמור אף יותר מכיוון שהיא מדפיסה כמות גדולה אף יותר. בחודש מאי השנה, היצע הכסף במדינה הגיע ל-76.34 טריליון יואן. בתחילת שנת 2000, עמד היצע הכסף רק על 13.25 טריליון יואן. במילים אחרות, תוך קצת פחות מ-10 שנים, עלה מחירם של המוצרים בסין פי 6.

^{סגן נשיא הבנק המרכזי של סין, וואנג יונג לי}

שיעור העתודות מתוך סך ההפקדות הוא אחד מהכלים של המדיניות המוניטרית. מבחינה מעשית, פירוש הדבר הוא שהבנק המרכזי דורש מהבנקים המסחריים לשמור על נזילות בהתאם לשיעור מסוים מסך כל ההפקדות. לפני חודש ספטמבר בשנת 2002, עמד שיעור העתודות הנדרש על רמה של 6%, אז נשארו בבנקים בין 4 טריליון ל-5 טריליון יואן. אך כיום, עם העלאתה של דרישת רמת עתודות הנזילות, מוקפאים בבנקים עוד 14 טריליון יואן. וואנג סובר כי 14 טריליון יואן אלו הם ביטוי לאינפלציה וגם הגורם העיקרי לה.

מדוע, אם כך, מתרחשת הדפסה נוספת של כסף? הסיבה העיקרית לכך היא השיעור הגדול שתופס מט"ח בהון הסיני. נשאלת השאלה, האם עתודות המט"ח של סין אינן גדולות מדי?

עתודות המט"ח של סין חצו כבר את רף 3 טריליון דולר, לדעתו של וואנג יש צורך בטריליון דולר בלבד. המדיניות המוניטארית הסינית צריכה לעמוד במשימות רבות. מלבד הבטחת היציבות הכלכלית עליה גם לדאוג לתחום התעסוקה ומאזן התשלומים. החזקת סכומי כסף אלו חורגת מתחומי המדיניות של הבנק המרכזי. יש לערוך הבחנה בין הכספים שצריכים להיות נתונים להחלטתו של הבנק המרכזי לאלו שאינם. וואנג סובר כי הדפסת כסף חורגת מסמכותו של הבנק המרכזי. סין אינה זקוקה לעתודות מט"ח כה רבות, 2 טריליון הדולר של עתודות המט"ח העודפות הם בדיוק 14 טריליון יואן המוקפאים הנמצאים בבנקים.

סיבה נוספת לאינפלציה היא גידול מהיר מדי בשוק האשראי. וואנג גורס כי הסיבה לכך נעוצה בארגונים העוסקים בתחום. כיום, שוק מתן ההלוואות בסין גדל במהירות רבה, אך עסקים בינוניים וקטנים רבים, במיוחד באזור הכפר, לא מקבלים הלוואות מהבנקים. לכן, יש לבחון את פעילותם של ארגונים אלו. לאחר שנת 2009, הארגונים שזקוקים בראש ובראשונה להלוואות הם חברות לפיתוח והשקעה במחוזות השונים, חברות סיניות גדולות וכן אנשים פרטים, הלווים כסף בעיקר לצורך משכנתא. בנוסף, חברות בינלאומיות וחברות בבעלות פרטית לוות גם הן כספים, אך הן מתמקדות בעיקר בשוק הנדל"ן.

מדוע נוצר מצב מסוג זה? מכיוון שפרויקטים רבים של נדל"ן נזקקים להשקיע אך ורק 30% מההון, ואילו הבנקים יעניקו הלוואה של 70% מהסכום הנדרש. בין אם מדובר בממשלה או בבנק, מעולם לא הייתה דרך קלה יותר להרוויח כסף.

וואנג סובר כי על אף שמהתייחסות פרטניות לא עולה כל בעיה, אך מתוך נקודת מבט רחבה יותר נראה כי פיתוח המבוסס על פרוייקטים בתחום הנדל"ן, האדמות והמינרלים, אינו בר קיימא, מכיוון שמשאבים אלו לא ניתנים לשימוש חוזר.