תחייתן של היצירות האדומות

יצירות ספרות או אומנות העוסקות בהיסטוריה של המאבק המהפכני תחת הנהגתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית ידועות בשם "יצירות אדומות". ליצירות אלה משמעות וחשיבות רבה בסין העכשווית. מצד אחד, הן נושאות בתפקיד בנייתן של ערכי הליבה הסוציאליסטיים של החברה והמדינה. מצד שני, הן גם הזיכרון ההיסטורי והציבורי בקרב דורות של סינים.

לאחר הקמתה של הרפובליקה העממית של סין, בין שנות ה-50 לשנות ה-70, היצירות האדומות תפסו מקום מרכזי בקרב היצירות הספרותיות. בתקופה זאת חוברו מספר רב של רומנים בנושא בעלי השפעה גדולה, כגון "ההגנה על ינאן" ו-"לוחמי הגרילה ברכבת". מלבד זאת, נושאים מהפכניים הופיעו גם בסרטים, דרמות, אופרות, ספרים מאויירים ועוד. יצירות אדומות בזמן זה העלו על נס את אהבת המולדת, ערכי הגבורה והקולקטיביזם. הם נועדו לחנך ולעודד את העם הסיני באמצעות תיאור ההיסטוריה המהפכנית. ביצירות אלה הדמויות המרכזיות הן גיבורים בעלי אמונה איתנה ורצון חזק לחולל מהפכה. במקביל, ראייה רומנטית ואופטימית של המהפכה היא גם מרכיב חשוב. יצירות אלו השפיעו באופן משמעותי על יצירת המודעות ההיסטורית והמוסרית של הסינים, על כן הופעתן הייתה תופעה ספרותית ייחודית של סין דאז ובעלת חשיבות תרבותית. 

 
^{עיבודים מודרנים לעלילות מהפכניות שהתפרסמו בשנות ה-50 וה-70 של המאה שעברה}

הודות לאמצעי התקשורת הרבים העומדים לרשותנו, מאז תחילת המאה ה-21 פרץ גל חדש של יצירות אדומות קלאסיות שעובדו מחדש לסדרות טלוויזיה וזכו לאהדת הקהל. מדוע, אם כן, זכו יצירות אלו להצלחה? ראשית, כמשאב רוחני, יצירות אדומות עדיין ממלאות תפקיד חשוב בכל הקשור לחינוך במהלך תהליך הבנייה המתמשך של ערכי הליבה הסוציאליסטיים. שנית, כזיכרון היסטורי קולקטיבי, היצירות האדומות מעוררות נוסטלגיה בקרב דורות של סינים. נוסטלגיה זאת יוצרת את הדרישה לצפות שוב בקלאסיקות אדומות אלו בצורות שונות. במקביל, שינויים בתפיסת היצירה והאסטתיקה עומדים גם הם מאחורי גל זה.

הופעתן של יצירות מקוריות ציינה הישגים בולטים של התפתחות היצירות האדומות במאה ה-21. בניגוד ליצירות אדומות לפני חמישים שנה, שעסקו בהיסטוריה של המאבק המהפכני תוך שימוש במודל קבוע, סדרות הטלוויזיה האדומות העכשווית מדגישות את החשיפה והניתוח של ההקשר ההיסטורי המורכב. יצירות אלו זוכות לאהדת הקהל בזכות סגנונן המודרני בו מוצג גם הפן הרגשי.

פרשנות לאישיותם של חיילים ומהפכנים בתקופה זאת היא אחד מהמאפיינים הבולטים של היצירות האדומות במאה ה-21. על אף שבשנות ה-50 וה-60 הוצגו גם דמויות מרשימות, אך היצירות מתקופה זאת הדגישו באופן מוגזם את רוח הגבורה וההקרבה עד כדי כך שהשאיפות הקולקטיביות כיסו את אישיותו של הפרט. המהפכנים ביצירות העכשוויות מתוארים כבעלי אישיות בולטת וייחודית. מהפכנים אלה הוצאו מההקשר ההיסטורי שבו הם נמצאים, ומושכים את קהל הצופים בעזרת קסמם האישי. השינוי בדרך בה רואים תקופה זאת מבטא גם דרך חדשה בהבנה ובפירוש ההיסטוריה המהפכנית של סין.

מאפיין נוסף לשינוי שחל הוא הרחבת זווית הראייה וחשיפה רב ממדית של התהליך ההיסטורי. חשיפה הזו מתבטאת במגוון הזוויות שמהן מסתכלים על ההיסטוריה. סדרת הטלוויזיה שנקראת "חרב מבריקה" מספרת על ההיסטוריה שבין תקופת מלחמת ההתנגדות ליפן שפרצה ב-1937 ועד לשנת 1955. יש לציין כי יצירה זו מתמקדת בחזית הקדמית של שיתוף הפעולה בין המפלגה הקומוניסטית הסינית למפלגה הלאומית הסינית במלחמת ההתנגדות נגד יפן, בכך היא פורצת דרך בתיאור ההיסטורי של המלחמה. סדרת טלוויזיה אחרת, "בסתר" מגוללת את סיפור חייהם של סיניים מהמפלגה הלאומית המצטרפים לשורותיה של המפלגה הקומוניסטית.

^{סצנה מתוך סדרת הטלוויזיה "חרב מבריקה"}

היצירות האדומות במאה ה-21 נותנות כבוד רב לאנשים שחיו ופעלו בתקופת המהפכה, כך נוצרו דמויות תוססות בעלות קסם מיוחד. במקביל, הן מכבדות גם את ההיסטוריה עצמה וחושפת את מורכבותה באופן אמיתי ועשיר יותר.