האוניברסיטאות בסין: תמונת מצב

בשנת 1998 נערך כינוס באוניברסיטת פקין לרגל 100 שנה להיווסדה. בכינוס זה עלתה הקריאה להציב את האוניברסיטאות הסיניות על המפה הבינלאומית. בכינוס שנערך לאחרונה לכבוד 100 שנה לאוניברסיטת צ'ינגהואה, "יריבתה" האקדמית של אוניברסיטת פקין, עלתה קריאה דומה. האם חלה התקדמות במערכת ההשכלה הגבוהה במהלך 13 השנים האחרונות ואם כן באיזו מידה?

על אף שאוניברסיטאות היוקרה בסין מנסות ללמוד מהאוניברסיטאות המערביות, הן עדיין משתרכות מאחור. עיתון "הטיימס" הבריטי מפרסם מדי שנה מוסף המדרג את האוניברסיטאות השונות ברחבי העולם. לדבריו של עורך המשנה: "עדיין קיים פער גדול בין האוניברסיטאות הטובות ביותר בסין לבין אלו בארה"ב".

בשנה האחרונה הופיעו אוניברסיטאות העילית בסין בתחתית רשימה זאת. אוניברסיטת פקין הגיעה למקום ה-37, אחריה הופיעה אוניברסיטת סין למדע ולטכנולוגיה במקום ה-49. אוניברסיטאות נוספות, דוגמת אוניברסיטת צִ'ינְגהוּאָה, אוניברסיטת נאנג'ינג, האוניברסיטה ע"ש סון יאט-סן (אוניברסיטת ג'ונגשאן) ואוניברסיטת גֶ'ה-גְ'יַאנְג הופיעו גם הן בתחתית הרשימה. לצורך השוואה, 15 מתוך 20 המוסדות הראשונים נמצאים בארה"ב. אוניברסיטת הרווארד, המכון הטכנולוגי של קליפורניה והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס תפסו את 3 המקומות הראשונים.

^{שער הכניסה לאוניברסיטת פקין}

תופעה חיובית בתחום האקדמי היא שמספר המאמרים האקדמיים המפורסמים על ידי סינים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים עולה מדי יום. מומחה למערכת ההשכלה הגבוהה בסין באוניברסיטת סידני אומר, כי "שחושבים על מצבה האקדמי של סין לפני 10 שנים ומצבה כיום, נראה שסין נחלה הצלחה גדולה בתחום".

כדי לעמוד על איכות המאמרים האקדמיים המתפרסים, דירג מוסף עיתון " הטיימס" את האוניברסיטאות על פי שכיחות הציטוטים ממאמרים שפורסמו על ידי אותו מוסד. הניקוד של אוניברסיטת פקין עמד על 72.2, צ'ינגהואה 52.7, בעוד שהרווארד והמוסד הטכנולוגי של מסצ'וסטס קיבלו 98.8 ו- 91.4 בהתאמה. תוצאות אלו משקפות במידת מה את חולשותיה של דרך ההוראה הסינית שאינה נוטה לעודד תלמידים לפתח יכולת חשיבה עצמאית. סגן ראש מכון המחקר לחינוך של המאה ה-21, סיוֹנְג בִּינְג-צִ'י, אומר כי מרצים רבים באוניברסיטאות לא מעודדים דיון, אלא רק מתן תשובות סטנדרטיות לשאלות. תופעה זאת קיימת אף באוניברסיטאות העילית דוגמת צ'ינגהואה. שליש מהמשתתפים בסקר שנערך בקרב סטודנטים באוניברסיטה זאת אמרו כי מעולם לא ערכו הרצאה בפני כיתתם, חמישית מהם אמרו כי מעולם אף לא שאלו שאלה בכיתה.

אנשים רבים מבקרים את העדר החופש האקדמי באוניברסיטאות סיניות, וטוענים שדבר זה בולם את התקדמותה של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה. אחרים גורסים כי הפיקוח הממשלתי ההדוק מקשה על המוסדות להשכלה גבוהה ליצור את אפיקי ההתפתחות שלהם. מומחה למערכת ההשכלה הגבוהה בסין אומר, כי "קיום מחקר עצמאי וכן שאיפה בלתי פוסקת לשיפורו נמצאים במהות הגדרתן של מרבית האוניברסיטאות הגדולות בעולם, אך לא כך הדברים בסין." לדוגמה, באוניברסיטת צ'ינגהואה המטרות המדוייקות של המחקר מוכתבות מראש ויש דרישה להציג את התוצאות תוך עמידה בלוח זמנים מוגדר. לדבריו, העדר חופש אקדמי גורם לכך שלסין יהיה קשה יותר להשיג פריצות דרך מדעיות וכן לזכות בפרסי נובל.

בנוסף, הלחץ להגיע להישגים מביא חלק מהאנשים לבחור ב"קיצורי דרך". על אף ניסיונות חוזרים ונשנים לחסל את התופעות, גניבה אקדמית וזיוף תעודות אקדמיות עדיין נפוצות בסין.

^{מבוסס על כתבה שהתפרסמה ב-13 במאי בעיתון הסינגפורי "The Straits Times".}