הרגלי השתייה מזווית כלכלית

בשנת 1961 צרכו הסינים שליש בקבוק בירה בממוצע, עד שנת 1991 עלתה הצריכה הממוצעת לשנה ליותר מבקבוק אחד. בשנת 2007 כבר שתו הסינים בממוצע 6 בקבוקים. עלייה ניכרת זאת בצריכת האלכוהול מראה כי כיום סין נהפכה לשוק הבירה הגדול ביותר בעולם.

אך מה צופן העתיד לשוק האלכוהול בסין? במאמר שפירסמו שני כלכלנים בלגים הם הצביעו על כך שעם עליית ההכנסות, תעלה גם צריכת הבירה. עם זאת, כאשר ההכנסה השנתית תעלה על 22,000 דולר, יתרחש שינוי נוסף- תחול ירידה בשתיית הבירה.

אחד מההסברים המוצעים לתופעה הוא שעם עליית המשכורות חלה גם עלייה בלחץ העבודה וההזדמנויות לשתיית משקאות אלכוהוליים פוחתות. כתוצאה מכך, האלכוהול שיצרך יהיה יקר יותר ואנשים יחלו לשתות יינות.

בעבר חולקה אירופה לשניים: הדרום השותה יין והצפון השותה בירה. אך כיום חלוקה זאת אינה עוד כה ברורה. בגרמניה, בלגיה ובמדינות נוספות, צרכני היין הולכים ורבים ואילו ביוון ובספרד החלה עלייה ניכרת במספר צרכני הבירה.

דבר זה מראה בבירור שסין לא תוכל להתחמק בעתיד מלצרוך יותר ויותר יין. תופעה דומה לכך התרחשה גם בברזיל, ברוסיה ובמדינות מתפתחות נוספות. בהודו, לעומת זאת, רבים מהתושבים נמנעים מאלכוהול מסיבות דתיות ולכן לא התרחש בה כל שינוי.

^{מבוסס על מאמר שפורסם ב-23 באפריל בניו יורק טיימס.}