30 אלף אזרחים סינים פונו מלוב בשלום

כשגלי הצונמי של 2004 היכו ללא רחמים בחופי האוקיינוס ההודי, ארה"ב שלחה את ספינות הצי השביעי שלה, על מנת לפנות את אזרחיה מאזורי האסון ולהשיבם בבטחה לארצם. ממשלת סין, מצידה, שלחה ספינת משא.

כיום, התמונה השתנתה לחלוטין. לאחר פרוץ המהומות האלימות בלוב, ארה"ב שלחה מעבורת קטנה ועלובה שנזרקה מצד לצד והטלטלה חסרת אונים בין גליו של הים התיכון, ונראתה חיוורת במיוחד בהשוואה לספינת הקרוז המפוארת, 20 מטוסי הנוסעים וארבעת כלי הטיס הצבאיים ששלחה בייג'ין על מנת לפנות את מעל ל-30 אלף האזרחים הסינים מרחובותיה הבוערים של לוב.

במסגרת מבצע הפינוי המרשים הזה, הגדול והמורכב ביותר מאז הקמת הרפובליקה העממית ב-1949 בו לקחו חלק כוחות האוויר, הים והיבשה הסיניים, פונו גם 2,100 אזרחים נוספים ממדינות זרות.

אך מה שהיה מרשים עוד יותר היה האופן בו נשמעו האזרחים הסינים להוראות הכוחות המחלצים. הם עמדו זה לצד זה, מסודרים בסדר מופתי בתורים ארוכים ממתינים בסבלנות, בלי תלונות ובלי דחיפות, כשעל כל תור מנצחת חיילת מצבא השחרור העממי, מכוונת את ההתקדמות בעזרת הדגל הסיני שהיא אוחזת בידה. מרביתם של המפונים הם פועלים שעובדים בחברות הנפט, הרכבות והבנייה הסיניות שקיבלו זכיונות לפעול בלוב. חלקם אפילו לא הספיק לפשוט את בגדי העבודה.

פעולת הפינוי משמשת כעדות לכך שהממשלה הסינית ממלאת את חלקה בהסכם הבלתי כתוב בינה לבין אזרחי המדינה שבחרו לצאת ולעבוד מעבר לים, לפיו היא מבטיחה לדאוג לשלומם ולבטחונם של כל אחד ואחד מהם. ויש לא מעט כאלה, בייחוד בצפון יבשת אפריקה. מעל ל-50 אלף אזרחים סינים עובדים בניגריה, כ-35 אלף בסודן, 40 אלף בזמביה, 30 אלף באנגולה, 20 אלף באלג'יריה ועוד כמה עשרות אלפים אחרים במדינות נוספות.

מי שזכה להתבונן באותם התורים הארוכים והמסודרים הללו של אלפי העובדים הסינים בדרכם לעזוב את לוב, פוסעים אחד אחרי השני באיטיות, צעד אחר צעד בדממה, התרגשות מציפה את עיניהם וחיוך נח על שפתותיהם, והם מרגישים בטוחים ומוגנים תחת כנפיה המחבקות של ממשלתם, ממש כמו ילד בחיקה החמים של אמו, לא יכל שלא לתהות לעצמו האם כך יראו פניו של העולם בעתיד.