"אימא נמרה": המתכון לילד המושלם

מאת: CRI תרגום: וואנג דונג-ואן ושי כהן

צאי מיי אר, הידועה גם בשם איימי צ'ואה, היא "אימא נמרה", פרופסורית למשפטים באוניברסיטת ייל, אשר היגרה לארה"ב מסין בצעירותה. בימים אלו יצא לאור ספרה "המנון הקרב של אימא נמרה", אשר חולל סערה בארה"ב. בספר מתארת צאי כיצד חינכה את שתי בנותיה על פי מה שהיא מכנה שיטת החינוך הסינית. לטענתה, היא נהגה לקלל אותן ולכנות אותן אשפה, דרשה שיקבלו ציון 100 בכל המקצועות, אסרה על צפייה בטלוויזיה ואף התנתה מתן אוכל בתרגול נגינה מוצלח.

שיטת החינוך של "אימא נמרה" עוררה סערה בעולם החינוך בארה"ב ופתחה דיון נרחב וביקורת נוקבת על שיטה זו. סיפורה של "אימא נמרה" הגיע לעמוד הראשי של מגזין "טיים" והדיון בנושא כמעט והגיע לנקודת רתיחה.

ב- 8 בינואר פרסם ה"וול סטריט ז'ורנל" מאמר ביקורת על ספרה של צאי, תחת הכותרת "מדוע אמהות סיניות הן טובות יותר". כותרת זו הצליחה לגרור, בין אם במודע או בין אם לא, את שיטות החינוך הנהוגות במזרח ובמערב לתוך "שדה קרב". אולם, אין זו הפעם הראשונה שהתקשורת האמריקנית מביעה את חששה מהחינוך הסיני. בסוף שנת 2010 השתתפו לראשונה סטודנטים סינים בפרויקט הערכת הסטודנטים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). בפרויקט לקחו חלק סטודנטים מ- 34 מדינות ומי שזכה בציונים הגבוהים ביותר היה סטודנט סיני משנחאי, עובדה שהאמריקאים לא יכלו להישאר אדישים לה.

המגזין האמריקני המקוון "סלייט" פרסם כי פערי הציונים בין הדור הצעיר הסיני לאמריקני עוררו דאגה באמריקה. העיתון הבריטי "הפייננשל טיימס" ציין כי החינוך הסיני האינטנסיבי הפתיע את העולם כולו. ה"ניו יורק טיימס" ציטט את דבריו של בכיר במשרד החינוך, שאמר כי הדבר גרם לו לחוש שוב את תחושת ההפתעה שנחתה על האמריקאים בעבר לנוכח שיגור הלווין הראשון לחלל על ידי ברית המועצות.

כעת, "המנון הקרב של אימא נמרה" פוגע שוב בעצביה החשופים של ארה"ב והעיתון "לוס אנג'לס טיימס" אף מתאר את הספר כ"וירוס מדבק".

בכתבה "אימא נמרה – הסיפור האמיתי" שהתפרסמה במגזין "טיים" נכתב כי באמצעות עטה, החד מתער, גרמה צאי לכל האמהות בארה"ב להרהר בשאלה: האם אנחנו אותן ה"לוזריות" שהיא מדברת עליהן? הכתבה מצביעה על כך שהמשק האמריקני נמצא במשבר עמוק. הצמיחה עומדת על 2.6% בלבד ושיעור האבטלה על כמעט 9%. סין, לעומתה, מתהדרת באחוזי צמיחה דו ספרתיים ובעודף מסחרי שצומח ב-250 מיליארד דולרים. לנוכח השקיעה הכלכלית של ארה"ב, אין זה פלא שגם מערכת החינוך נמצאת בדעיכה.

^{צאי מיי אר עם בעלה ושתי בנותיה}

לפי התקשורת הבריטית, תגובתם החריפה של האמריקאים נובעת מכך שהם רואים בעלייתה של סין כאיום אסטרטגי מקיף. שעה שהכלכלה האמריקנית נמצאת עדין בעיצומו של תהליך החלמה מהמשבר הכלכלי, סין מוסיפה ליהנות מצמיחה חזקה ומיציבות פיננסית. מה הסיבה לכך? במקום לבקש את עצתם של מנהיגי סין, אולי עדיף לשאול את "אימא נמרה".

התקשורת הגרמנית מציינת שאם כלכלת סין תפסיק לזכות בתשומת לב רבה כל כך ואם ארה"ב לא תרגיש מאוימת מצמיחתה של סין, אזי דיון זה ישכח מהר מאוד. על פי המגזין הבריטי "אקונומיסט", נשמעים היום לא מעט סיפורים מעוררי פאניקה בארה"ב הקשורים בהתעצמות הכלכלית של סין. עצתנו לאמריקאים: להשוואה בין שיטות חינוך אלה אין כל מקום בדרגי המדינה הגבוהים.

צאי, שמצאה עצמה בעין הסערה, הבהירה כי הקטעים מספרה אשר הלהיטו את הדיון, הוצאו מהקשרם. היא הדגישה כי שיטת החינוך הנהוגה במזרח, המשלבת בין אהבה אימהית, ובין הבנה והשתתפות בניהול הבית אכן תעזור לילדים, עם הגעתם לבגרות, לחיות חיים מאושרים. בנוסף היא מציינת כי ספרה הוא אינו מדריך לגידול ילדים, אלא ביוגרפיה על תפקודה כאם במשך עשר שנים. ה"ניו יורק טיימס" מציין כי צאי נאלצה להתמודד ולהדוף ביקורת רבה וכבר מההתחלה מצאה עצמה בעמדת מגננה.

דבריה של "אימא נמרה" כלל לא מקובלים על האמהות הסיניות. הונג הואנג, שהתחנכה גם היא מחוץ לגבולות סין, דוחה לחלוטין את מעשיה והתנהגותה של צאי ואף אומרת שהיא פשוט "אימא מהגיהינום". "אני לא מכירה ולו אימא אחת בסין שתעז להתייחס לילדיה בצורה כזו", אומרת הונג הואנג, "כפרופסורית למשפטים גברת צאי חושבת את עצמה יותר מאחרים, הדבר גובל בנרקיסיזם".

בניגוד להלך הרוח המאפיין את התקשורת האמריקנית, הממהרת למתוח ביקורת ולהלהיט את הרוחות, מנסה המגזין "ניוז וויק" דווקא להרגיע את האמהות האמריקניות. נכתב בו כי למרות שציוניהם של ילדי "אימא נמרה" גבוהים יותר, אין זה אומר בהכרח שכלכלת מדינתם חזקה יותר, שאזרחיה יצירתיים יותר או שהחברה בה טובה יותר. סין לא "ייצרה" עדיין ביל גייטס ויתרה מכך, אם התנאים יאפשרו זאת, תשלח "אימא נמרה" את ילדיה לארה"ב ללמוד באוניברסיטת הרווארד.

צ'ן קאי, פרופסור חבר באוניברסיטה לתקשורת של סין, חושב כי עקב המצב התחרותי בסין, בו נאלצים הילדים להתמודד על מקומות במוסדות ההשכלה האיכותיים, הם נתונים ללחץ רב יותר מצד ההורים. שיטת החינוך בארה"ב שמה דגש על יכולות הילד, יצירתיות ועצמאות. לילדים הקטנים יש חופש רב יחסית, אך מצב זה מוביל ללימודים באווירה רגועה מדי שמתבטאת בציונים לא אידיאלים. ניתן לומר כי שיטות החינוך הסינית והאמריקאית שתיהן קיצוניות, באחת הביקורת רבה מדי, שעה שבאחרת השבחים רבים מדי. לדעת צ'ן קאי שיטת החינוך הטובה ביותר היא שילוב שתי השיטות יחדיו.