אגם לופ נור

אגם לופ נור (Lop Nor, בסינית: 罗布泊), או בהגייתו הסינית: לוּאוֹבּוּ פּוֹ, ממוקם בחלקו הדרום מזרחי של האזור האוטונומי של בני המיעוט האויגורי בסינג'יאנג, בחלקו המזרחי והנמוך ביותר של אגן טארים (Tarim Basin, בסינית: 塔里木盆), בגובה של כ- 780 מטרים מעל פני הים. האגם קנה לעצמו שם כאחד המקומות המיסתוריים והעוצמתיים ביותר בסין כולה וככזה רוחשים לו הסינים מידה רבה של כבוד. סיפורו הטראגי של האגם הוא חלק בלתי נפרד מהחומר הלימודי בבתי הספר במדינה. משמעות שם האגם בשפה המונגולית היא "מים רבים הזורמים לתוך האגם", אולם האגם התייבש וכל שנותר ממנו היום הוא שטח נרחב המכוסה מלח.

תושבי אזור לופ נור הם בני המיעוט האויגורי הקדומים ביותר בסינג'יאנג. הם חיים על גדת נהר טארים שגובל במונגוליה הפנימית, הם אוכלים דגים בלבד, שותים תה העשוי מצמחי המקום ובגדיהם עשויים גם הם מצמחים אלו. תזונתם העשירה גורמת לאריכות ימים של רבים מהם, בני שמונים ותשעים נחשבים עדיין לכוח עבודה ראוי. הנדוניה בחתונת אנשי לופ נור לעיתים יכולה להיות ילד קטן, מנהג שכנראה לא קיים עוד כמותו בעולם כולו.

^{מבט מהחלל: תצלום לוויין של אגם לופ נור}

בעבר שלטה באזור לופ נור ממלכה בשם לוֹאוּלָאן (Loulan, בסינית: 楼兰), אשר היתה עתיקה ועצומה בגודלה, ונחשבה כמעבר אסטרטגי חשוב בדרום דרך המשי והייתה מפורסמת ככזו בסין ומחוצה לה. עם השנים לוֹאוּלָאן המשגשגת נעלמה בדממה מבמת ההיסטוריה ואת דרום דרך המשי שהייתה עמוסה בקהל וסחורות כיסה חול צהוב. אגם לופ נור הגדול, שערפל כיסה את מימיו, השתנה גם כן, הוא התייבש וכל שנותר ממנו הוא המלח. בתמונות הלווין נראה אגם לופ נור כאזור צחיח הנוצר מטבעות מלח רבות. זוהי דוגמה אמיתית לאגם שהתייבש, המזהירה את אנשי מערב סין ואת האנושות כולה מפני האקולוגיה השברירית הקיימת באזור ומזכירה להם שהדבר החשוב ביותר בהמשך פיתוח האזור הוא השמירה על האקולוגיה והסביבה הקיימת.

^{תושבי לופ נור: בני המיעוט האויגורי הקדומים ביותר בסינג'יאנג}

לשם חשיפת מאפייניו האמיתיים של אגם לופ נור חוקרים רבים לאורך ההיסטוריה חדרו לעומק האגם תוך סיכון חייהם. לא חסרים סיפורים מרגשים וטרגיים אודות חוקרים אלה. מטרת החוקרים היא להסיר את מעטה המסתוריות האופף את אגם לופ נור. יש האומרים כי אגם לופ נור הוא משולש ברמודה של יבשת אסיה וזאת מכיוון שהתרחשו באזור תעלומות מוזרות רבות אשר נותרו ללא פיתרון.

^{שרידי מגדלור שושלת האן}

מגדלור שושלת האן (Handai Fenghuotai, בסינית: 汉代烽火台) 

במרחק 60 קילומטרים מהעיר קורלה (Korla, בסינית: 库尔勒) ניצבים שרידי המגדלור העתיק מתקופת שושלת האן. החוקרים סבורים כי בנייתו של המגדלור במחוז  יוּ'לִי  (Yuli, בסינית: 尉犁县), בחלקה המערבי של החומה הסינית, נעשתה בגלל החשיבות ההגנתית העצומה שהיתה לחומה הגדולה . 

שרידי יִנְגפָּאן (Yingpan Yizhi, בסינית: 营盘遗址)מתקופת שושלת האן

באזור לופ נור השתמרו היטב שרידי מחנה צבאי עתיק, קיימת חומת עיר מעגלית שקוטרה 300 מטרים וגובה שרידיה כ- 6 מטרים. במערב החומה ישנם שרידי פגודה, אשר נפלו לקרקע ויצרו צורת פירמידה. בצפון החומה על פני שטח של כשני קילומטרים ניצב דוכן גבוה המגן על יסודות פגודה. ממערב ליסודות אלו מצויה קבוצת קברים עתיקים חשובה מאוד, זוהי קבוצת הקברים הגדולה ביותר באזור לופ נור. על פי מקורות המידע אנו יודעים כי יִנְגפָּאן הופעלה על ידי המדינה ושימשה כתחנה לכוחות צבאיים ולדואר. היא הגנה על מרכז דרך המשי והייתה מקום מוגן לסוחרים העוברים בדרך. בנוסף לכך הימצאות נהר הטווס בסמוך לחומת העיר אפשרה את עיבוד ופיתוח השממה על ידי החיילים שהוצבו במקום.

^{נופי היאדאן: אדמה מיסתורית}

עיר הדרקונים יָאדָאן (Longcheng Yadan , בסינית: 龙城雅丹)

יאדאן הוא מונח המתאר צורת נוף גיאולוגית שמאפיינת את פני השטח שמשתרע מהגדה הצפונית של אגם לופ נור. פירושו של המונח בשפה האויגורית הוא "צוקים תלולים". תלי אדמת היָאדָאן נראים כמחוברים יחדיו ממזרח למערב ויוצרים תל אדמה ארוך הנראה ממרחק כדרקון שזוחל באיטיות, מכאן הכינוי עיר הדרקונים. כינוי נוסף שניתן לאזור הוא תל הדרקון הלבן יָאדָאן. ספר "הגיאוגרפיה של סין" דירג את האזור במקום השני בדירוג המקומות היפים ביותר של סוג זה של אדמה ובמוניטין של אדמת היָאדָאן המסתורית ביותר, מכיוון שמעטים מאוד הם האנשים שראו את צורתה האמיתית.

^{קברי השמש}

קברי השמש (Taiyang Mu, בסינית: 太阳幕) 

בית קברות זה ממוקם על הגדה הצפונית של נהר הטווס העתיק. הוא התגלה בחורף 1979 על ידי הארכיאולוגים הוֹאוּ צָאן וווָאנְג בִּינְג הוּאָה. קיימים במקום עשרות קברים ובמרכז כל קבר ניצב גדם עץ. מסביב לקברים מונחים גדמי עצים בגובה של למעלה מ- 33 סנטימטרים היוצרים שבעה מעגלים הנראים גם כקרני שמש, דבר המשווה למקום מראה של שמש קורנת. מחקירת ממצאי קרבון 14 (C14) באזור אנו יודעים כי בית הקברות של השמש נבנה לפני כ- 3800 שנה. לאיזה מיעוט או שבט שייך בית קברות זה? מדוע נבחר מקום זה לקבורה? היכן חיה קבוצת אנשים זו? האם הם התייחסו לשמש כטוטם בבניית קברים אלה או שמא יש למבנה זה משמעות אחרת? שנים רבות עברו מאז גילוי בית הקברות אולם השאלות הרבות נותרו עדיין ללא תשובות.

^{שרידי יער עצי הצפצפה}

יער עצי הצפצפה העתיק של תרבות לופ נור

יער זה ממוקם ממערב לקברי השמש על חלקת אדמה שטוחה בגדה הצפונית של הנהר העתיק. בין העצים קיימים מרווחים שווים בשורות ובטורים. גזעי עצי הצפצפה, בעובי של כ- 33 סנטימטרים ניצבים ביער לאחר שגוועו ומתו. האופן בו יצרו העצים שגוועו טורים ושורות מראה בבירור כי בשתילת יער זה הייתה מעורבת יד אדם.

^{המצבה על קברו של יו צ'ון שון}

קברו של יוּ צ'וּן שוּן (Yu Chun-Shun Mu, בסינית: 余纯顺墓) 

הקבר מצוי בתל אדמה לא רחוק משפך נהר הטיה באן (Tieban, בסינית: 铁板河). בחודש יוני שנת 1996 איבד יוּ צ'וּן שוּן את דרכו והגיע למקום זה, הוא מת כתוצאה מתשישות והתייבשות. יוּ צ'וּן שוּן מת במרחק של כשני קילומטרים מהמקום בו קבר במו ידיו את צידתו. היום ניצבים במקום קבר ומצבה. יוּ צ'וּן שוּן נולד בדצמבר 1951 ונפטר ב 13 ליוני 1996, יליד שנחאי ובוגר תואר ראשון באוניברסיטה. ב 1 ליולי 1988 התחיל יוּ צ'וּן שוּן לטייל לבדו רגלית בכל בסין במטרה לחקור את המקומות השונים. במסעו עבר למעלה מ 40 אלף קילומטרים, כפות רגליו דרכו על פני 23 מחוזות ואזורים אוטונומיים והוא נפגש עם בני 33 מיעוטים.

הוא הוציא לאור כתבים רבים על מסעותיו (אשר כללו יותר מ-400 אלף סימניות סיניות), צילם למעלה מ-8,000 תמונות ואף ערך יותר מ 150 הרצאות לאנשים שפגש בדרכו. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שאדם עבר לבדו רגלית את המסלול הזה. יוּ צ'וּן שוּן כבש את המקום השלישי ברשימת מעשי הגבורה העולמיים. הוא איבד את חייו בדרכו להשלים את המעבר הרגלי בכל לופ נור שבמחוז סינג'יאנג.

אגם הלב של לופ נור

בסוף שנת 1997 מהנדס העריך וקבע, על פי קווי האורך והרוחב במפה, את מיקום אגם הלב ולמרות שלא נערך מחקר כתוב התומך בקביעתו הפך מקום זה לאתר נוף. לאחר קביעתו סומן המקום באמצעות מיכל גז ריק בלבד. בפברואר 1998 הגיעה לאזור לופ נור משלחת מחקר של נשים מגואנג דונג שסימנה את המקום באמצעות שלט מעץ. היום המקום מסומן טוב יותר ומשמש תזכורת למבקרים בלופ נור למה שהיה שם בעבר.

נהר הטווס (Peacock river, בסינית: 孔雀河)

מקור הנהר הוא באגם בוסטן (Bosten, בסינית: 博斯腾湖), הוא זורם דרך העיר קורלה ומחוז יוּ'לִי ונכנס לאזור לופ נור הצחיח. במרכז הנהר זורם סחף של חול הכולל לעיתים גם עצי צפצפה, קני סוף וערבה אדומה. במורד הנהר אין כל צמחייה, דממת מוות, אזור צחיח.

^{נהר הטווס}

העיר העתיקה לוֹאוּלָאן (Loulan Gucheng, בסינית: 楼兰古城)

העיר העתיקה לואולאן ממוקמת מערבית לאגם לופ נור. כיום ניתן עוד לראות את שרידי החיים בעיר העתיקה: כלים שימושיים, פגודה, קבוצת קברים עתיקים וציור קטן בראש הפגודה ששרד מאות ואלפי שנים. בדפי ההיסטוריה מצוינות 36 מדינות ממערב למעבר יוּ'מן (Youmen pass, בסינית: 玉门关), וביניהן גם מחוז סינג'יאנג, אשר היו בהן ערים בנות 400 ו- 500 שנה. לוֹאוּלָאן היא אחת מערים אלה. במאה הרביעית לספירה היא גוועה במסתוריות, הסיבה לכך אינה ידועה עד היום.

^{ציורי קיר קדומים על קירות מבנה בעיר העתיקה לואולאן}

לאחר יותר מ 1,500 שנה, חוקר שוודי בשם סוון הדין גילה מחדש, יחד עם מדריך מקומי מלופ נור, את לוֹאוּלָאן, ב-28 במארס 1900. גילוי זה הוביל להתלהבות עולמית והעיר אף כונתה "פומפיי של המזרח". בחלוף מאה שנים לוֹאוּלָאן עודנה משמשת מוקד משיכה לחוקרים, היסטוריונים ומטיילים מסין ומהעולם כולו. נשות לוֹאוּלָאן היפות, הקברים העתיקים, ארונות הקבורה, תעלומת גוויעת המקום, כל אלו ועוד מושכים אנשים רבים לבקר בה.

מידע למטיילים:

1. הטיול באזור לופ נור טומן בחובו סיכונים רבים והוא מיועד להרפתקנים מנוסים בלבד. הזמן המומלץ לטיול הוא אמצע חודש אפריל או אמצע חודש אוקטובר. בזמנים אלה רוחות המדבר מעטות יותר.

2. יש לצאת לטיול בקבוצה רבת משתתפים ובמספר רכבים, להישאר תמיד כקבוצה ולא להתפזר. יש להצטייד בכמות מספקת של מזון ושתייה (הכמות המינימאלית צריכה להספיק ליותר מ 15 יום) וכמובן להצטייד בתרופות הנדרשות בהתאם למצב הבריאותי של כל אדם. הסיבה לכך היא שבמידה ונתקלים בסופת חול חזקה במיוחד משך השהייה במקום עשוי להתארך. סוכנויות נסיעות רבות באורומוצ'י, בירת מחוז סינג'יאנג, מציעות חבילת טיול מאורגן לאגם. בנוסף, ישנה בעיר גם סוכנות להשכרת רכבי שטח שמספקת גם נהג מוסמך ומנוסה ומדריך צמוד. ניתן ליצור קשר בטלפון: 13639912578-86+ או בדואר האלקטרוני: zhao-shi-fu@163.com

3. הפרשי הטמפרטורות במדבר הם קיצוניים מאוד. במשך היום טמפרטורת פני השטח יכולה להגיע ליותר מ-50 מעלות צלזיוס ובלילה הטמפרטורה צונחת אל מתחת לאפס. חובה להצטייד בבגדים חמים לתנאים אלו. האוהל המוקם צריך להיות בצבע אדום או בצבע אחר הבולט לעין וכן גם הבגדים אותם לובשים. המטרה היא לבלוט בשטח וכך להראות בקלות על ידי אנשים אחרים.