רעפים אדומים, ים תכול ובירה: צ'ינגדאו

מאת: קובי לוי

צ'ינגדאו (Qingdao, בסינית: 青岛, מילולית: "האי הירוק") היא עיר נמל חשובה הממוקמת בחצי אי קטן לחוף הדרומי של מחוז שאנדונג במזרח סין. צ'ינגדאו נחשבת – ובצדק לא מבוטל – לאחת הערים הנעימות ומסבירות הפנים בסין בזכות מזג האוויר הנוח, חופי הים היפים והנקיים, השכונות העתיקות בעלות הניחוח האירופי, הפארקים רחבי הידיים, מאכלי הים הטריים וכמובן – הבירה המשובחת בסין. לא בכדי נהפכה העיר לאחד מיעדי הנופש הפופולריים בסין בחופשת הקיץ, אז צובאים עליה המונים בהימלטם מן החום היוקד אל חופי הים הקרירים. ביקור לפני חופשת הקיץ או אחריה – בחודשים מאי-יוני או ספטמבר – כאשר העיר ריקה יחסית מתיירים ומזג האוויר חמים, יבטיח לכם ליהנות מהחופים ומהעיר בשקט יחסי.

צ'ינגדאו הוקמה לפני יותר מאלפיים שנה, אך במשך מאות שנים הייתה עיירת דיג לא גדולה במיוחד. ביוני 1891 החליטה קיסרות צ'ינג להקים באזור מצודה שתגן על החוף הדרומי של מחוז שאנדונג מפני פלישה ימית. קציני הצי הגרמני דיווחו על המתרחש וקיבלו הוראה לפלוש אל האזור ולהשתלט על המצודה. בשנת 1897 נכנעו הסינים לגרמנים והעיר הוגדרה כ"אזור זכויות מיוחדות" של גרמניה, מכבסת מלים לקולוניה שנמצאת למעשה בשליטה מוחלטת של המעצמה הזרה, פרט להגדרה הנומינלית, שפטרה את הגרמנים מהצורך לטפל בענייני האוכלוסייה המקומית.

^{אחוזת הנציב הגרמני בצ'ינגדאו}

הנוכחות הגרמנית – הגם שהייתה קצרה ובאה אל קיצה כבר במלחמת העולם הראשונה – שינתה את פני עיירת הדייגים הענייה ללא היכר והותירה חותם עמוק אשר ניכר בצ'ינגדאו עד היום. הגרמנים ניצלו את המיקום המצוין והקימו נמל גדול, הניחו תשתיות ביוב, מים וחשמל – מחזה נדיר בשעתו בערים סיניות – ובנו שדרות רחבות שבהן כנסיות, בנייני ציבור, וילות ובתים המכוסים ברעפים אדומים ומתאפיינים בחזיתות בסגנון אדריכלי גרמני.

לא פחות חשובה הייתה המהפכה שחוללו הגרמנים בהרגלי השתייה היומיומיים של הסינים. בשנת 1903 הם הקימו בצ'ינגדאו את מבשלת הבירה הראשונה בסין, שניצלה את מי המעיינות הצלולים מהר לאו הסמוך לעיר, והתחילו להפיק את המשקה שייהפך עד מהרה לאחד המשקאות החביבים ביותר על הסינים, שני רק לתה. עד היום בירה צ'ינגדאו (מתועתקת על פי השיטה הישנה Tsingtao Beer) היא הבירה הסינית המפורסמת ביותר בעולם ולדעת רבים גם הטובה ביותר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החליפו היפנים את הגרמנים עד שנת 1922, אז חזרה צ'ינגדאו לשליטה סינית, שגם היא ארכה זמן קצר בלבד והסתיימה כשהעיר נכבשה שוב על ידי יפן בשנת 1938.

מאז הרפורמות הכלכליות בשנות ה-80 ובעיקר בעשור האחרון, עלתה צ'ינגדאו – יחד עם ערי חוף אחרות בשאנדונג – על המפה, והיא חווה שגשוג כלכלי חסר תקדים. כיום היא אחת מערי הנמל החשובות בסין, וכלכלתה נשענת על תעשייה קלה, דגה, ספנות, הייטק, ייצור בירה ותיירות. הכסף שזורם לצ'ינגדאו בהחלט ניכר בפני העיר, שהיא אחת המטופחות בסין. באוגוסט 2008 אירחה צ'ינגדאו בגאווה את תחרויות הגלישה באולימפיאדת בייג'ין, אז קיבלה זריקת מרץ נוספת ששיפרה עוד את חזות העיר.

כיום צ'ינגדאו נחלקת לשני חלקים עיקריים: החלק המערבי הוא האזור ההיסטורי הישן שבו גם הרובע הגרמני, ואילו החלק המזרחי הוא האזור המודרני שבו גורדי השחקים ומרכזי העסקים, הקניות והבילויים. חופי הרחצה העירוניים שבשני החלקים ממוקמים על המפרצים הפרושים בזה אחר זה לאורך החוף. בין כל חופי הרחצה מחברת טיילת ארוכה ומטופחת שנמתחת לכיוון מזרח גם אחרי גבולות העיר לאורך עשרות ק"מ. בשטח העירוני של הטיילת תמצאו עשרות מקומות שבהם תוכלו לנוח, ליהנות מהבריזה הנושבת מהים, תוך כדי לגימה מהבירה המקומית כמובן. חופי הרחצה העירוניים ממוספרים בסדר עולה ממערב למזרח, ובאופן עקרוני ככל שעולים במספר כך החוף עמוס פחות (אם כי כולם עמוסים מאוד ביולי-אוגוסט). חוף מס' 1 הממוקם מול האזור ההיסטורי הוא הפופולרי ביותר. כל החופים פתוחים חינם.

בחלק ההיסטורי מומלץ לשוטט בין הרחובות שמשני צדי השדרה הראשית של הרובע, שדרת ג'ונגשאן (Zhongshan Lu, בסינית: 中山路), ממזרח ומצפון לתחנת הרכבת. ברחובות אלה, חלקם רחב וחלקם צר, אפשר לשקוע באווירה של צ'ינגדאו של תחילת המאה ולהתרשם מהבתים הקולוניאליים שבנו הגרמנים, במיוחד מהמבנים המרשימים של הכנסייה הקתולית והכנסייה הפרוטסטנטית.

לאורך החוף ברובע הגרמני כמה אתרים מפורסמים: מהקצה הדרומי של שדרת ג'ונגשאן נמתח לאורך 440 מטרים לתוך הים גשר ג'אן (Zhan Qiao, בסינית: 栈桥), הסמל של צ'ינגדאו. הגשר שנבנה בשנת 1891 כמזח הראשי של המצודה הימית שהקימה במקום שושלת צ'ינג הוארך כמה פעמים לאורך ההיסטוריה. בקצה הגשר ביתן סיני שמתבלט על רקע הבתים המערביים שבעיר. ביתן זה מתנוסס על הלוגו של בירה צ'ינגדאו, המוצר המזוהה ביותר עם העיר.

מזרחה משם, בכניסה למפרץ של חוף מספר 1, נמצא הפארק ע"ש הסופר הסיני הדגול לוסו'ן (בסינית: 鲁迅公园), רצועת חוף סלעית ויפה החביבה במיוחד על זוגות שבאים להצטלם לאלבום החתונה שלהם. מזרחה מהפארק, מעל חוף הרחצה, תמצאו את האקוואריום של צ'ינגדאו (בסינית: 青岛水族馆) ואת העולם התת-ימי (בסינית: 青岛海底世界), שניהם מספקים הזדמנות טובה לבדר את הזאטוטים שבחבורה, אם יש כאלה.

מעל חוף רחצה מס' 2, נמצא אחד המבנים המפורסמים והמעניינים בעיר: וילת הואה-שְה (Huashi, בסינית: 花石楼, "בניין הפרחים והאבנים"), נבנתה אמנם רק ב-1930, כמה שנים טובות אחרי שהגרמנים עזבו את העיר, אך היא מזכירה מאוד טירה מרכז-אירופית בזעיר אנפין. הווילה נבנתה ע"י אריסטוקרט רוסי ונמכרה לאיש עסקים בריטי, ושימשה אחר כך לאירוח אח"מים זרים. הווילה מעניינת מבפנים לא פחות מאשר מבחוץ, והיא מכילה מגוון רהיטים עתיקים האופיניים לתקופה. מחלונותיה הגבוהים נשקף נוף מרהיב על חופי הים ואזור הווילות של צ'ינגדאו הטובלות בירוק שמאחוריה.

את הסיור בחלק המערבי של העיר כדאי לחתום בקפיצה לאחד או יותר מהפארקים הרבים שבאזור. הגדול מביניהם הוא הפארק ע"ש סון יאטסן (Zhongshan Park, בסינית: 中山公园), הממוקם מאחורי חוף רחצה מס' 2. מצפון לפארק הזה ממוקם מוזיאון הבירה של צ'ינגדאו (בסינית: 青岛啤酒博物馆), הראשון מסוגו בסין, שבו תוכלו ללמוד על תעשיית הבירה המקומית, ההיסטוריה שלה ולטעום מהבירה הסינית מס' 1 (כניסה: 50 יואן). לתצפית על חופי צ'ינגדאו והרובע ההיסטורי טפסו על הגבעה שבפארק סיאו-יו'-שאן (Xiaoyushan, בסינית: 小鱼山公园, "גבעת הדג הקטן"), שבצד המערבי של חוף רחצה מס' 1. מתצפיות נוספות תוכלו ליהנות גם בפארק צ'ינגדאו שאן (Qingdao Shan, בסינית: 青岛山公园) או בפארק סינהאושאן (Xinhaoshan, בסינית: 信号山公园), המרוחקים קצת יותר מהחוף.

את תרבות הבירה חוגגים בצ'ינגדאו בפסטיבל הבירה הבינלאומי שמתקיים בה במחצית השנייה של אוגוסט בכל שנה. בפסטיבל תוכלו להשתכר ולחגוג עם רבים מסין מהעולם הפוקדים את העיר בתקופה זאת, ולטעום בירות ממבשלות בכל העולם השולחות נציגויות לפסטיבל. הפסטיבל נערך בכמה מוקדים בעיר, ביניהם בעיר הבירה ברחוב הונג-קונג מזרח (במזרח העיר), ובאזור הפאבים סביב מוזיאון הבירה ברחוב דנג-ג'ואו (Dengzhou, בסינית: 登州路).

^{כפרי דייגים וחופי ים ממרומי הר לאו, 30 ק"מ מזרחית לצ'ינגדאו}

מחוץ לעיר אל תחמיצו ביקור בהר לאו (Lao Shan, בסינית: 崂山), שמורה הררית הממוקמת מעל החוף כ-30 ק"מ מזרחית לצ'ינגדאו. בשטח ההר המקודש לדאואיזם חופי ים יפהפיים, בריכות מים, מפלים, מקדשים, כפרי דייגים, ושבילים באורך מאות קילומטרים המטפסים במעלה ההר שפסגתו ניצבת 1,137 מטרים מעל פני הים. אם ברצונכם לגוון מעט את חופי הרחצה העירוניים, קחו מעבורת מהמזח של צ'ינגדאו (בקצה המערבי של העיר, 15 דקות הליכה מערבה מתחנת הרכבת) וחצו בה את המפרץ. מהקצה השני קחו קו מס' 1 עד ל"חוף המוזהב" (בסינית: 金沙滩), חוף חולי יפה ומרווח יותר מחופי הרחצה העירוניים. הכניסה לחוף חינם, תמורת שמשיות, כסאות או פירות ים בהגשה אישית תצטרכו כמובן לשלם.

^{"החוף המוזהב", מחוץ לצ'ינגדאו}

צ'ינגדאו מקושרת בטיסות ישירות לכל הערים הגדולות בסין. ברכבת, היא מקושרת לבייג'ין, לשנחאי ולערים רבות אחרות במזרח ובמרכז סין. אפשר לבחור בין רכבות מהירות (מסומנות באות D) לבין רכבות לילה.