כמה עולה להתחתן עם בחורה סינית?

גולש מתוסכל מהעיר צ'אנגצ'ון, בירת מחוז ג'ילין, העלה לבלוג האישי שלו פוסט מעניין במיוחד שכלל פירוט מדוקדק של סך העלויות הכרוכות בלשאת לאישה בחורה ממוצעת בת-עירו:

עלות דירה בגודל של 88 מ"ר - 376 אלף יואן (4,700 לכל מ"ר)

עלויות שיפוץ הדירה – 50 אלף יואן

עלויות רהיטים וכלי בית - 30 אלף יואן

עלות רכב – 50 אלף יואן

הוצאות החתונה – 20 אלף יואן

ירח דבש – 10 אלף יואן לחופשה בת שבוע בסין, 5,000 יואן לכל אחד מבני הזוג.

הוצאות טרום-חתונה – 18 אלף יואן. בהנחה שבני הזוג יוצאים יחד למשך תקופה של כשלוש שנים לפני החתונה, הגבר יוציא סכום ממוצע של כ-18 אלף (כ-500 יואן בחודש) על מתנות לחברתו ולבני משפחתה, על מסעדות, נסיעות משותפות ובילויים.

שקלול של סך העלויות מראה כי כל בחור שמתכוון להתחתן בתקופה הקרובה צריך להכין מראש סכום של כ-554 אלף יואן. משמעות הדבר היא שבחור ממוצע בצ'אנגצ'ון שמשתכר כ-60 אלף יואן בשנה, צריך לעבוד ברציפות למשך תקופה של 9.2 שנים מבלי להוציא ולו יואן אחד על עצמו, על מנת שיוכל לרשות לעצמו להתחתן.

כתבנו, שיצר קשר עם אותו גולש מודאג, למד כי מדובר למעשה ברשימת ההוצאות של חברו שהתחתן לפני חודשים ספורים. על מנת שיוכל לעמוד בנטל ההוצאות, אותו חבר נזקק לסיוע כספי של 300 אלף יואן מהוריו ובנוסף, הוא אף לקח הלוואה מהבנק. כנשאל מדוע החליט לפרסם את רשימת ההוצאות של חברו, אמר הגולש כי הוא מוטרד מאד מהעובדה שחברו לקח על עצמו משהו שהוא הרבה מעבר ליכולת שלו, על אף שמדובר בסכום נמוך יחסית. לכן, הוא רוצה להעביר מסר לכל אותם צעירים שעתידים להתחתן בקרוב ולבקש מהם לשמור על תקציב שפוי לחתונה. "אנחנו חיים בחברה אכזרית, הקודים החברתיים שלנו כבר נקבעו מראש ומי שרוצה להתחתן צריך לשלם את המחיר, אבל אנחנו חייבים להיות הגיוניים יותר, להיות מודעים למגבלות וליכולות שלנו ולעשות ככל שניתן על מנת שלא נהפוך לנטל על המשפחה וההורים." כשנשאל הגולש מהי ההגדרה של "בחורה ממוצעת", ענה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים, כגון רקע משפחתי, השכלה, מעמד כלכלי-חברתי וכו'. לדבריו, ככל שמעמדה הכלכלי-חברתי של הבחורה גבוה יותר, כך העלויות בהן נושא הגבר יהיו גבוהות יותר.

בעקבות דבריו של הגולש, החליט כתבנו לערוך סקר קצר בקרב קבוצת צעירים מצ'אנגצ'ון שנישאו זה עתה או שעתידים להינשא בקרוב. 16 מבין 20 המשתתפים בסקר ציינו כי הם נאלצו להיכנס לחובות ולהיעזר בהורים כדי לממן את הוצאות החתונה וההוצאות הנילוות. 14 מהנשאלים טענו כי לדעתם על שני בני הזוג לשאת במשותף בעול ההוצאות. ששת הנותרים טענו כי על הגבר לשאת ב-80% מההוצאות והאישה ב-20% הנותרים. חצי מהנשאלים הסכימו על כך כי אם הגבר מגיע מרקע כלכלי חסון יותר מהאשה, עליו לשאת לבדו בכל ההוצאות, אך רק נשאל אחד הסכים על כך כי האישה צריכה לשאת לבדה בנטל ההוצאות במקרה שהמצב הפוך.

לדברי סון צ'ישאן, יועץ לענייני נישואין ומשפחה, מרבית הזוגות שמתחתנים כעת הם ילידי שנות ה-80 של המאה הקודמת, ילדים יחידים ומפונקים, שרגילים לקבל על מגש של כסף את כל מבוקשם. אותם צעירים לא מתחשבים בעובדה שהוריהם עבדו קשה מאד כל חייהם, והם מוכנים לקחת מהם את כל חסכונותיהם מבלי למצמץ. אותם צעירים צריכים ללמוד להתחשב בהוריהם ולא לשאוף לערוך חתונה שהיא הרבה מעבר ליכולת הפיננסית שלהם.