לגרום לאיראן לזנוח את השאיפה לפצצה

מאת: גלובל טיימס תרגום: סי סיאוצ'י וקובי לוי

מועצת הביטחון העבירה ב-9 ביוני החלטה חדשה על סנקציות נגד איראן. משמעות ההחלטה היא שהקהילה הבינלאומית שוב מציבה רמזור אדום בפני איראן: תכנית הגרעין האיראנית חייבת לעצור ולעבור בדיקה. איראן מצידה צריכה להתייחס לכך במלוא כובד הראש.

חשדות הקהילה הבינלאומית כבר גבו מאיראן מחיר לא קטן. אם נכליל את סבב העיצומים הנוכחי, הרי שהפעילות הגרעינית של איראן כבר הובילה ל-4 סבבי עיצומים שהטיל האו"ם, האחד חריף יותר מקודמו. מדינה אינה יכולה להמשיך ולהתפתח בצורה תקינה בנסיבות עגומות כאלה, והלחץ החברתי עתיד להצטבר בקלות. אם איראן באמת אינה חותרת לפתח נשק גרעיני, מדובר במחיר גבוה מדי ומאוד לא משתלם.

^{שגרירים במועצת הביטחון לאחר העברת החלטת הסנקציות החדשה}

השלום והיציבות במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי תלויים גם כך על בלימה, ואלה לא יוכלו לשאת מדינה גרעינית נוספת, לא כל שכן עוד מלחמה שתפרוץ בשל כך. מותר להעריך כי בעקבות סבב העיצומים החדש משבר הגרעין האיראני רק יסלים ויגיע לנקודת רתיחה חדשה. לפיכך, חובה לבלום את מגמת ההסלמה והסחרור במשבר הנוכחי, ולאפשר לו להיפתר בהדרגה.

בעוד המערב מגביר את הלחץ, איראן מקשיחה עמדות ושני הצדדים נעשים יותר ויותר חשדניים זה בכוונותיו של זה, ואילו רוסיה ממשיכה להיטלטל מימין לשמאל. היריבות החריפה הזו מטרידה את מנוחתו של כל העולם, ולאמיתו של דבר גם ארה"ב המציגה חזות קשוחה אינה מוכנה שהמצב יגיע לידי פיצוץ. בזמן כזה, תפקידה של סין כגורם מאזן מקבל משנה תוקף.

בסוגיית הגרעין האיראני, סין מתמודדות עם השינויים התכופים במצב באמצעות עמידה איתנה על עמדתה. הדבקות בעמדה פירושה כי מצד אחד היא מתנגדת נחרצות להפצה של נשק גרעיני, אך מצד אחר היא מפצירה בכל הצדדים לא לנטוש את שולחן המשא ומתן. גם כאשר לסין אין ברירה אלא לתת יד לעיצומים, היא לא מרימה את ידה בהצבעות בקלות, ועושה ככל יכולתה כדי לשכנע את הצדדים, להגביל את היקף הסנקציות, להשאיר חלון הזדמנויות מדיני ולהבטיח שהמצב לא ייצא מכלל שליטה. סין לא עושה זאת מתוך התפשרות על עקרונות, כי אם מתוך גישה אחראית של מעצמה מדינית נוכח משבר.

ידוע לכול שיצירת "איזון" בין שני צדדים עוינים אינה טיול בפארק. לשם כך דרוש אומץ וכישורים יוצאים מן הכלל. בדיוק בשל כך, אין תחליף לתפקיד שממלאת סין. גם מדינות המערב וגם איראן צריכות לכבד, להבין ולהוקיר את התפקיד הזה. אסור ששני הצדדים ינסו בכל פעם לאלץ את סין לבחור צד ולגרום לה לסטות מתפקידה המאזן. סין בשום פנים לא תתמוך באחד הצדדים רק משום שהוא מפעיל לחץ כבר יותר.

העברת החלטת הסנקציות הנוכחית אמורה לגרום לאיראן להתפכח ולהבין כי היא לא תוכל עוד להקל ראש בנחישות הקהילה הבינלאומית בהתנגדותה להפצת נשק גרעיני, וכי עצם המחשבה על חתירה לנשק גרעיני מסוכנת. אם איראן רוצה לשכנע את העולם כי אכן בכוונתה לפתח אנרגיה גרעינית לצרכי שלום, עליה לנקוט צעדים מוחשיים רבים יותר ולא להפגין גישה של אי שיתוף פעולה ואפילו של התנגדות.

איראן היא מעצמה אזורית שיש לה כבוד עצמי רב. אפשר להבין את תחושת חוסר הביטחון שלה, נוכח אי האמון שממנו היא סובלת בעולם המוסלמי והאיום שמולו היא ניצבת מארה"ב ומישראל. אם רוצים שאיראן באמת תעצור את שאיפתה לנשק גרעיני, על הקהילה הבינלאומית לכבד את איראן ולאפשר לה מרחב לפיתוח. אסור לתת לאיראן את התחושה שמרחפת מעליה סכנה של התמוטטות בכל רגע נתון. במערב, ובארה"ב במיוחד, צריכים ללמוד לא לדחוק אנשים אל הפינה.