סיור רגלי בטיינג'ין

ברגע שתצאו מתחנת הרכבת של טיינג'ין תרגישו באווירה המיוחדת המאפיינת את העיר, בניגוד גמור לבייג'ין שאותה עזבתם רק לפני חצי שעה. טיינג'ין החלה להתפתח כעיר נמל חשובה באמצע המאה ה-18, והפכה כבר אז לנמל השני בגודלו בסין אחרי נמל שנחאי, ולחשוב ביותר בצפון סין. הרגע המכריע מבחינת התפתחותה של טיינג'ין היה מלחמת האופיום השניה (1858). במהלך המלחמה הבינו מעצמות העולם את יתרונה העצום של העיר, שבתחומה הנמל הקרוב ביותר לבירה בייג'ין – והתעקשו שהנמל יפתח לשירותם במסגרת ההסכמים שנחתמו לאחר המלחמה. כך הפכה טיינג'ין למרכז הסחר של הזרים בצפון סין, ופותחו בה תעשיות שונות. ב-1868 הוקמה בטיינג'ין תעשיית התחמושת, ועד 1893 התפתחה התעשייה הצבאית בטיינג'ין וכללה גם מחלקות לבניית מכונות, כימיה בסיסית, התכת מתכות ושיפוץ ספינות; באותה תקופה היה ביכולתה של התעשייה בטיינג'ין לייצר מחרטות, סירים, רובים ופצצות.

האנגלים, הצרפתים, האמריקנים, כמו גם הגרמנים והיפנים התיישבו אז בטיינג'ין, ולאחר מכן הצטרפו אליהם גם האיטלקים, הרוסים, האוסטרו-הונגרים והבלגים. כך הפכה טיינג'ין לעיר היחידה בסין שאיכסנה באותו הזמן 9 ממעצמות המערב.

^{בית קולנוע ברובע האיטלקי}

כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הצטרפו תושביה הסינים של טיינג'ין למרד הבוקסרים שהחל בשאנדונג, במחאה על הנוכחות המאסיבית של הזרים בעיר. באביב ובקיץ של שנת 1900 סערו טיינג'ין וצפון סין מתקיפות על זרים, יפנים ומערביים כאחד. המורדים, שנהנו תחילה מתמיכת הקיסרות ותוגברו על ידי הצבא הקיסרי, סגרו על השגרירויות והרגו מיסיונרים ואנשי עסקים רבים מספור. אל טיינג'ין הגיעו כוחות הצבא הראשונים של המעצמות, שהשתלטו על העיר לפני שהמשיכו במסעם אל עבר בייג'ין. רק כחמישים שנים מאוחר יותר עזבה הנציגות הזרה האחרונה את העיר.

עד היום טיינג'ין מבורכת בעשרות בניינים קולוניאליים, סמל לחיים המערביים-יפניים העשירים שהתנהלו בתחומיה. יש שיגידו שלא הגיעו עד סין כדי לראות ארכיטקטורה מערבית, אך למרות הדימיון הרב לארכיטקטורה האירופית, בטיינג'ין תמצאו עירבוביה בין מזרח למערב. האווירה השקטה בטיינג'ין שונה מערים קולוניאליות כמו שנחאי והונג קונג הלחוצות והמהירות, ומזכירה במקצת את מקאו השלווה. זאת אף על פי שטיינג'ין איננה עיר קטנה כלל וכלל, ומתגוררים בה כיום מעל 12 מיליון איש. הנה הצעה לסיור יומי ברגל, למי שיש יום עודף בבייג'ין, ומעוניין להחליף קצת אווירה:

הרכבת מבייג'ין נוחה ומהירה, ומנחיתה אתכם הישר בלבה של העיר. כבר ביציאה מהתחנה תיפרש לנגד עינכם הטיילת המטופחת והבניינים הקולוניאליים שעל גדות הנהר. כדי להתחיל בטיול כל שתצטרכו הוא לחצות את הגשר הקרוב ולפנות דרומה אל רחוב השחרור (בסינית: 解放街, Jiefangjie). אפשרות נוספת היא להצטרף לשיט בנהר. שיט עד טאנג-גו (הנמל של טיינג'ין), שאורך כחצי יום יעלה 198 יואן, ואילו סיבובים קצרים יותר 80 או 100 יואן.

רחוב השחרור הוא רחוב הפיננסים של טיינג'ין. עד היום בנקים מאכלסים חלק מהבניינים העצומים והמרשימים ברחוב המרוצף. התרשמו מהבניינים המרשימים ששירתו בעיקר את הבריטים והצרפתים.

ברחוב המקביל ממזרח, אשר עובר לאורך הטיילת, רחוב טאי-אר ג'ואנג (Tai'er Zhuang, בסינית: 台儿庄路) מס' 33 שוכן מלון אסטור שמאז שהוקם ב-1863 היה למקום משכנם של שועי עולם. אסטור עדיין פועל כבית מלון 4 כוכבים, שאמנם אינו משחזר את ימי הזוהר של המלון אך עדיין נשמר בו מעט מן הפאר וההדר שאפיינו אותו בתקופה ההיא. ככלל, מצבם של הבניינים הקוליונאלים ברחוב השחרור אינו מזהיר אף שהם מתוחזקים היטב מבחוץ.

התחנה הבאה היא הכיכר המרכזית (בסינית: 中心广场, Zhongxin Guangchang), בלב הרובע הצרפתי. הכיכר אינה כיכר בטון כמו אחותה הגדולה בבייג'ין – כיכר טיינאנמן – אלא היא מלאה במדשאות, עצים ופרחים, וסביבה בתים קולוניאליים יפים. הכיכר שוקקת חיים במיוחד בסופי שבוע, אז מתקבצים הורים מודאגים מכל רחבי טיינג'ין בתקווה למצוא בן או בת זוג בעבור ילדיהם. מלבד זאת, בסביבות הכיכר תמצאו את השכונות העתיקות יותר של העיר מצד אחד ואת המדרחובים המודרניים העמוסים מצד אחר, ברחובות בינג'יאנג (Binjiang, בסינית: 滨江道) והה-פינג (Heping, בסינית: 和平路). אם תגיעו למדרחוב בינג'יאנג בשעות הצהרים ובטנכם תתחיל לקרקר, סטו ממנו מערבה לרחוב ליאונינג (Liaoning, בסינית: 辽宁路), המתפצל ממנו, שם תמצאו שוק אוכל עמוס בדוכנים שבהם מכל הבא ליד.

מכאן המשיכו דרומה לכיוון הכנסייה הגדולה בטיינג'ין, קתדרלת סי-קאי (בסינית: 西开教堂, Kaixin Jiaotang, שברחוב סינינג (Xining, בסינית: 西宁道) מס' 9. הקתדרלה נבנתה בסגנון רומאנסקי בין השנים 1913 עד 1917 על ידי הצרפתים. שעות הפתיחה אמנם אינן קבועות, אך שווה לקפוץ לשם בכל זאת, ולו רק בשביל להתפעל מהמבנה מבחוץ.

בתוך סבך הרחובות הצרים של העיר העתיקה של טיינג'ין, אשר ממוקמים ממערב לכיכר המרכזית ותחומים מצפון וממזרח על ידי שני המדרחובים הגדולים, חבוי לו גם שוק העתיקות הגדול (בסינית: 沈阳道古物市场). השוק פתוח חלקית בלבד ברוב ימות השבוע, אז הוא מתנהל לו על מי מנוחות, אולם ביום א' כל החנויות נפתחות, ואפילו תושבי בייג'ין, שבה לא חסרים שווקים לממכר עתיקות, צובאים על המקום בחיפוש אחר מציאות. מיותר לציין שחובה להתמקח, שכן המחירים שדורשים הסוחרים מוגזמים מעט, אם ננסח זאת בלשון המעטה. השוק מתרכז בשני רחובות – רחוב שניאנג (Shenyang, 沈阳道) ורחוב שאנדונג (Shandong, בסינית: 山东路), וגם אם אין לכם עניין בקניית עתיקות, מומלץ לקפוץ לכאן ביום א', ולו בשביל האווירה.

מאזור העיר העתיקה, המשיכו צפונה כ-15-20 דקות הליכה במקביל לנהר עד לאחד המרכזים התיירותיים הגדולים והעמוסים של טיינג'ין, "רחוב התרבות העתיקה", (בסינית: 古文化街). ברחוב וסביבו קומפלקס בניינים בסגנון סיני קלאסי, שהוקם לפני כמה שנים תחת בתים מסורתיים שהיו במקום. תוכלו למצוא בו אותן "עתיקות" ושאר הקשקושים שמצויים בכל רחוב תיירותי בסין. אף על פי שהרחוב משוחזר מן המסד עד הטפחות ואין בו שום בניין עתיק באמת, הוא הפך משום מה לאטרקציה החביבה על התיירים הסינים המבקרים בעיר, ושווה ביקור רק כדי להתרשם מהאווירה העולצת ולראות כיצד מקימים רחוב סיני "עתיק-מודרני".

צאו מהיציאה הצפונית של רחוב התרבות העתיקה, חצו את הנהר ורדו אל הטיילת. הליכה נינוחה של כ-20 דקות לאורך הנהר והגשרים החוצים אותו – כל אחד שונה מרעהו – תוביל אתכם אל הרובע האיטלקי (צאו מן הטיילת כשאתם מבחינים שהתקרבתם למגדל השעון). זוהי גם התחנה האחרונה בטיול לפני החזרה לבייג'ין. "העיר האיטלקית" נבנתה ב-1902 והיא עדות יחודית לארכיטקטורה איטלקית במזרח אסיה. כיכר מרקו פולו והארנה על שם ג'ילאי הם מרכז הרובע, שהיה ביתם של האיטלקים בעיר כמו גם פוליטיקאים ואנשי תרבות סינים. באופן לא מפתיע, זה הרובע הקולוניאלי היפה בעיר, שגם נעשה יעד אהוב במיוחד על זוגות טריים רגע לפני חתונתם, הצובאים על המקום עם צוותי צילום ומלבישים. ברחוב הראשי ברובע, אשר מכונה – כראוי לרחוב איטלקי – "שדרת החופש" (בסינית: 自由道), מצויים הבניינים האיטלקיים היפים ביותר הפרושים לאורך מדרחוב נחמד. בניינים אלה מתפקדים כיום כמסעדות ופאבים אשר מגישים בירות ויינות מיובאים ואוכל מערבי לא זול, אך מתאים לאווירה המשוחררת והשלווה ברובע, הממוקם כ-10 דקות הליכה בלבד ממערב לתחנת הרכבת.

^{המדרחוב של הרובע האיטלקי, "שדרת החופש"}

רכבות מהירות לטיינג'ין יוצאות במשך כל היום ובתדירות גבוהה מאוד מתחנת הרכבת בייג'ין דרום (בסינית: 北京南站), אשר נמצאת על קו 4 של הרכבת התחתית. הנסיעה בין שתי הערים ברכבת שמגיעה למהירות של 330 קמ"ש אורכת חצי שעה בלבד. כדי לוודא שאתם אכן על הרכבת המהירה, שימו לב כי מספרן של כל הרכבות המהירות בין שתי הערים מתחיל באות C.