החיים שאחרי האוניברסיטה

שנת הלימודים האקדמית מגיעה לסיומה וסטודנטים סינים רבים אשר עתידים לסיים את התואר ניצבים בפתחו של המעבר לשלב הבא: החיים האמיתיים. הם יאלצו להיפרד לשלום מה"חממה" של החיים הסטודנטיאליים נטולי הדאגות, ולהתחיל להתמודד עם כל האתגרים שמחכים להם בעולם בחוץ: למצוא עבודה, לפתח קריירה, להשכיר דירה ולהתחיל להחזיק את עצמם בלי סיוע מההורים. תוצאות סקר שנערך לאחרונה מלמדות כי הסטודנטים הסינים הם אינם עם אופטימי: 57.21% מבין הנשאלים העידו על עצמם כי הם מלאים בחששות כבדים ולחץ לקראת תחילתו של הפרק החדש בחייהם ו-61.17% הודו כי הם חוששים שהם יתקשו להשתלב בחברה בכלל ובמעגל העבודה בפרט לאחר סיום הלימודים. בסקר אחר שנערך בקרב בוגרי אוניברסיטאות בסין התגלה כי 94% מהם סובלים מהפרעות רגשיות ומחרדה ברמה כזו או אחרת, וכי מרביתם בכורח המציאות נאלצים לבצע יותר מדי פשרות בחייהם האישיים.

^{סטודנטים לקראת סיום התואר: חוששים מקשיי השתלבות בחברה ובמעגל העבודה}

מצבם הנפשי של בוגרי האוניברסיטאות בסין מדאיג אפילו את מקבלי ההחלטות במדינה, עד כדי כך שחברי הקונגרס הלאומי ושל הועדה העממית המייעצת דנו בבעיה בעת הכנסים שנערכו בחודש מארס השנה. הם הציעו לפתוח קורסים מיוחדים במהלך התואר אשר יכינו את הסטודנטים ויעניקו להם את הכלים הדרושים להתמודדות והצלחה בחיים שאחרי האוניברסיטה. אך כפי שזה נראה, קורס שכזה לא יטפל בשורש הבעיה, מה גם שמערכת השעות של הסטודנטים ממילא כבר עמוסה ומלאה.

למרות שאפשר להבין את החשש של הסטודנטים, אין שום סיבה לרחם עליהם. הרי התמודדות היא חלק מהחיים. כל אדם באשר הוא מתמודד במהלך חייו בדיוק עם אותם האתגרים שמצפים לאותם סטודנטים. גם לחץ וחרדה הם חלק מהחיים, לחצים מלווים אותנו בכל מקום. השאלה היא איך אנחנו חיים עם החרדות שלנו ומצליחים להתמודד איתן מבלי לאפשר להן לשבש לנו את החיים.

גורם נוסף שמלבה את תחושת ה"מִסכֵּנות" של הסטודנטים בסין הוא העובדה כי לאחרונה שכרם של אלה העוסקים במקצועות הצווארון הכחול גבוה הרבה יותר מאלה של הצווארון הלבן. הסטונדטים חשים מרומים. מבחינתם, אחרי שהם השקיעו שנים בלימודים הגיע הזמן לקצור את הפירות. אך הם מגלים כי התמורה היחידה למאמציהם היא ה"יוקרה" וההערכה החברתית בה הם זוכים כאנשי הצווארון הלבן. הם רוצים מיד עם סיום התואר להרוויח משכורות גבוהות, והם לא לוקחים בחשבון את כל האפשרויות שיכולות להיפתח בפניהם ככל שהם יצברו ניסיון וותק בעבודתם. הם רוצים הכל מיד, כאן ועכשיו, וחוסר הסבלנות הזה עלול להיות מוקש לא קטן בדרך להשגת המטרות והשאיפות שלהם.

יש אנשים שמצליחים לפתח גישה בריאה לחיים. הם מסוגלים להתמודד עם כל קושי ובעיה בצורה בריאה ונכונה. בסין מכנים אותם "אפס PSI" , לא משום שהם אינם יודעים לחץ מהו, אלא משום שהם יכולים, בעזרת הגישה האופטימית שלהם, לנתב אותו למקומות חיוביים (PSI היא יחידת מידה של לחץ). אנשים מסוג זה חיים לרוב בתחושת ביטחון פנימית, שנובעת מהעובדה שהם סומכים על עצמם ועל החיים והם רואים את הקושי והלחץ כמשהו שניתן לשלוט עליו. השאלה היא באילו אמצעים יש לנקוט על מנת לגרום לכל אותם סטודנטים להאמין בעצמם ולפתח את הגישה הנכונה שתאפשר להם להתמודד בהצלחה עם כל מה שמצפה להם בהמשך חייהם.