מצוקת גני הילדים בבייג'ין

ההגירה ההמונית לבייג'ין והתחרות הקשה על כל משרה פנויה שהיא מביאה עימה, גורמת להורים רבים לבחור במסגרת של הגנים הפרטיים מתוך הרצון להעניק לילדיהם יתרון גדול ככל האפשר בעתיד. אך כששכר הלימוד מרקיע שחקים, עד כדי כך שהוא גבוה פי כמה מזה של האוניברסיטאות, הורים רבים לא מצליחים לעמוד בנטל הכספי הרב.

"יש יותר מדי ילדים, ומעט מדי גנים " אומרת לִי ג'יה, אמא לילד בן שנתיים העובדת כמנהלת רכש באחת החברות בעיר. בעלה, סִינג ג'ון, הוסיף ואמר: "מצד אחד שכר הלימוד בגנים הפרטיים הוא גבוה מדי, ומצד אחר גני הילדים העירוניים מלאים עד אפס מקום. לא לקחנו את כל זה בחשבון לפני שהחלטנו להביא ילד לעולם."

אז כמה באמת עולה התענוג? אם בעבר ניתן היה למצוא גן איכותי בעלות של כ-1,000 יואן בחודש (כ-150 דולר), אז היום המחירים כבר טיפסו לכ-5,000 יואן ויותר. לשם השוואה, שכר הלימוד באוניברסיטה היוקרתית ביותר בסין- אוניברסיטת פקין, הוא לא יותר מ-700 יואן בחודש בלבד, זאת בגלל סובסידיות שמעניקה הממשלה. בנוסף, שכר הלימוד החודשי בגני הילדים ביפן, מסתכם ב-232 דולר בחודש, אך יש לזכור כי ההכנסה הממוצעת ביפן גבוהה פי 10 מזו בסין.

^{"אבא, אולי עדיף שתרשום אותי כבר לאוניברסיטה"}

הגורמים האחראים ברשות החינוך המקומית בבייג'ין משקיעים מאמצים רבים בחיפוש אחר פתרונות למצוקת המקומות בגנים העירוניים, אך ללא הצלחה. הם החליטו לאחרונה להעלות את הגבול העליון של מספר הילדים המותר בכל גן מ-35 ל-40, והצליחו למצוא פתרון לכ-12 אלף ילדים שנותרו ללא גן פנוי. התוכנית היא לתת מענה בעתיד הקרוב ל-12 אלף ילדים נוספים, אך עדיין ישנם בבייג'ין עוד כ-250 אלף ילדים, מעל ליותר ממחצית כלל הילדים בגילים 2-5 בעיר, שאינם רשומים לאף גן.

גורמים מציינים כי הבעיה החמורה נובעת מכך שבשנת 2007 שיעור הילודה בבייג'ין היה הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות, וכעת הרשויות מנסות להתמודד עם מספר שיא של ילדים שהגיעו השנה לגיל שבו צריך לשלוח אותם לגן. בהיעדר פתרון אחר, הורים רבים מבייג'ין שאינם יכולים לעמוד בהוצאות הגבוהות, יאלצו לשוב אל דרך החינוך המסורתית ולהפקיד את חינוך ילדיהם בידי הסבים והסבתות. אך איזו מין נקודת פתיחה לחיים זו תהיה לכל אותם עשרות אלפי ילדים? אם לא יימצא במהירה פתרון למצב, אין לדעת לאילו מחוזות בלתי רצויים יתדרדרו הילדים הללו בעתיד.

העומס הרב שנוצר בגני הילדים הציבוריים הביא לעלייה חדה בביקוש לגנים הפרטיים, שבהיעדר פיקוח גובים מחירים לפי ראות עיניהם. בנוסף, אין לדעת לאיזה יחס זוכים הילדים, וכמה איכותית היא תוכנית הלימודים בגן. כפי שהטיב סִינג ג'ון לסכם את הדברים: "במחשבה שניה, אם לוקחים את כל זה בחשבון, אולי באמת עדיף לתת לאמא שלי להיות אחראית על החינוך של הילד."