עיתון בריטי: "סין משתלטת על החצר האחורית של ארה"ב"

"סין משתלטת על החצר האחורית של ארה"ב ו"מדשנת" אותה בכסף", כך נטען במאמר שפורסם ב-18 באפריל בעיתון אובזרבר הבריטי. 

 סין מנסה בשנים האחרונות להשיג דריסת רגל בחצר האחורית של ארה"ב. בייג'ין זיהתה את הפוטנציאל העצום שגלום באמריקה הלטינית כשוק הצומח החדש וכעת היא פורסת את חסותה הכלכלית על מרבית מדינות היבשת במטרה לממש את שאיפותיה להשיג מעמד של מעצמה מרכזית בעולם. בדומה לאופן בו היא פועלת באפריקה ומזרח אסיה, גם כאן עושה בייג'ין שימוש באסטרטגייה של "עוצמה רכה"- כינון קשרים תרבותיים, השקעות וסיוע כלכלי תוך שהיא מקפידה לקיים עם המדינות הלטיניות קשרים המיטיבים עם שני הצדדים.

לא קשה להתחקות אחר העקבות שסין משאירה בכל אחת ואחת ממדינות היבשת הדרומית. היא משקיעה משאבים רבים בפיתוח תשתיות, מעניקה סיוע בדמות הטבות כלליות, מתן הלוואות והעמדת ערבויות בשווי של מיליארדי דולרים. היא מימנה את הקמתו של אצטדיון הכדורגל החדש בקוסטה-ריקה, מעניקה מלגות לימודים לסטודנטים מונצואלה, מקימה מפעלי רכב באורוגואי ומעניקה הלוואות לברזיל. בנוסף, היא הקימה שגרירויות בקאראקס ובברזיליה, ייסדה מוסדות חינוכיים ללימוד השפה הסינית בלה-פאס ובואנוס איירס,  מעודדת תיירות סינית בפרו, ומיכליות סיניות רבות חוצות את תעלת פנמה, מעמיסות ופורקות סחורות על בסיס יומיומי. לאט לאט ובזהירות הופכת סין לשחקן המרכזי בכלכלה הלטינית.

^{נשיא ברזיל לולה דה-סילבה מקבל את פני נשיא סין הו ג'ינטאו}

הנוכחות הסינית ביבשת הדרומית מחליפה בהדרגה את זו האמריקנית. בשבוע שעבר השתתף נשיא סין, הו ג'ינטאו, בועידת ה- BRIC וחתם עם נשיא ברזיל, המעצמה הכלכלית הגדולה ביותר בדרום-אמריקה, על תוכנית אסטרטגית משותפת לחמש השנים הבאות. סין כבר מזמן תפסה את מקומה של ארה"ב כשותפת הסחר הגדולה ביותר של ברזיל. היקף המסחר בין סין לאמריקה הלטינית זינק מ-10 מיליארד דולרים בתחילת האלף הנוכחית ל-100 מיליארד השנה. נדמה כי בכירי הממשל במדינות הלטיניות פרסו שטיח אדום לכבוד סין. הם מצפים בקוצר רוח לכל ביקור של עמיתיהם הסינים, ובעצמם מבקרים תכופות במדינה מהמזרח, לא רק בבייג'ין אלא גם בגואנג-ג'ואו, נאנג'ינג ושנחאי.

אחת הסיבות שבייג'ין הפכה לבת-ברית כל-כך מפתה למדינות הלטיניות, היא שבניגוד לארה"ב ורוסיה, סין כלל איננה מתערבת בעיניינים הפנימיים של אותן מדינות. הידוק הקשרים ביניהם איננו נלווה בניסיון להטיף מוסר או לכפות מדיניות כזו או אחרת. האינטרס של סין הוא כלכלי נטו, היא בסך הכל מעוניינת להבטיח שזרימת חומרי הגלם לתוכה לא תיפסק. היא מייבאת פולי סויה מארגנטינה, נחושת מצ'ילה, מרבצי ברזל מברזיל ואבץ מפרו. במקביל היא מייצאת לאותן מדינות מגוון אדיר של מוצרים כגון טקסטיל, מכוניות ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה.

למעשה היה זה המשבר העולמי שהכשיר את הקרקע לכניסתו של הגורם הסיני ליבשת דרום-אמריקה, וההתעצמות הסינית באזור אכן סייעה לחלק מדינות להיחלץ מהמשבר בשלום. אך יחד עם זאת, גורמים אחדים מביעים חשש מהפלישה ה"ידידותית" הזו של סין, בטענה שמדובר למעשה בקולוניאליזם במסווה. אך בייג'ין מצליחה לשמור על קור רוח גם כשמופנית אליה אצבע מאשימה. כך לדוגמא כשממשלת ארגנטינה הביעה חוסר שביעות מהנוכחות הסינית באזור, ההחלטה של בייג'ין להשעות זמנית את יבוא פולי הסויה מהמדינה, פתרה מיד את הבעיה. שום דבר לא יעמוד בדרכה של סין במאמציה לשמר את השפעתה ביבשת הדרומית ובניסיונה להמשיך ולפתות את מדינות היבשת להעדיף אותה על פני מעצמות אחרות, הכל כדי לדאוג שאספקת הנפט וחומרי הגלם הנוספים ימשיכו לזרום אליה.