האם יפן תהיה יוון הבאה?

מאז שהתפוצצה בועת מחירי הנכסים לפני 20 שנה, כלכלת יפן מצויה זו תקופה ארוכה במיתון. הצמיחה השנתית הממוצעת עומדת על 1.1% בלבד, היקף החובות הכולל מתקרב לכפליים מן התוצר המקומי הגולמי, ובאחרונה בעיית הדפלציה הפכה גם היא לאחת הבעיות הסבוכות ביותר שעימן צריכה להתמודד ממשלת יפן. כלכלת יפן שקועה עמוקות בשני אתגרים כבדי משקל – החוב הגבוה והדפלציה.

הדפלציה נעשתה בעיה חריפה

ראש ממשלת יפן יוקיו הטויאמה ונגיד הבנק המרכזי של יפן נועדו ב-9 בחודש, ודנו בנקיטת צעדים להתמודדות עם בעיית הדפלציה. שני הצדדים הסכימו להיוועד אחת לשלושה חודשים ולדון במצב הכלכלי ובמדיניות הכלכלית.

^{ראש ממשלת יפן הטויאמה. ניצב לפני אתגר כלכלי כבד משקל}

הדפלציה הפכה כבר לבעיה קשה שמשפיעה באורח חריף על התאוששות הכלכלה היפנית. נתונים שפרסם משרד הפנים והתקשורת של יפן ב-26 במארס מגלים כי אם מסירים את מחירי המזון הטרי התנודתיים מאוד, בפברואר השנה מדד הצריכה וההוצאה ליבה עמד על 99.2, ירידה בשיעור 1.2% לעומת אותה תקופה אשתקד. זה 12 חודשים ברציפות נרשמת ירידה במדד זה.

לדפלציה עלולות להיות השפעות שליליות שונות – בכוחה להגביל את הצריכה וההשקעות וליצור לחץ על האוצר הממשלתי. דפלציה שנמשכת כמה חודשים ברצף מעידה שכלכלת יפן ממשיכה לפעול במצב של יעילות נמוכה מאוד ביכולת הייצור. ריצ'ארד כץ, עורך ה"אוריינטל אקונומיסט" האמריקני, כתב כי הפער בין התמ"ג הריאלי והתמ"ג הפוטנציאלי של יפן כיום עומד על 7%, פי 4 ויותר מכל זמן אחר מאז שהתפוצצה בועת מחירי הנכסים לפני 20 שנה. הוא סבור כי הפער בין התמ"ג הריאלי לפוטנציאלי קשור הדוקות לדפלציה, ולכן הפער הגדול כיום מרמז כי המחירים לצרכן יוסיפו לרדת בעתיד.

על פי דוח מטעם הבנק המרכזי של יפן, הדפלציה במשק היפני צפויה להיארך עד מארס 2012. ירידת מחירים רצופה פירושה גם כי התמ"ג הנומינלי ששובר שיאים שליליים מאז שנת 1991 צפוי להימצא במצב תמידי של חוסר צמיחה.

החובות הכבדים הם נטל שיהיה קשה מאוד להמשיך לשאת

כדי להמריץ את הכלכלה, נקלעה ממשלת יפן לחובות כבדים בשנים האחרונות. על פי נתונים של הגופים הנוגעים בדבר, בשנת 2010 הגיע החוב הציבורי של יפן לכ-950 טריליון ין יפני (למעלה מ-10 טריליון דולר). בתרגום פשוט, הדבר שקול לכך שכל אזרח יפני נושא על כתפיו חוב של 7.5 מיליון ין יפני.

הפרלמנט היפני העביר ב-24 במארס את תכנית התקציב לשנת 2010, אשר מסתכם ב-92.3 טריליון ין. מתוך סכום זה, ההיקף המוצע של חובות חדשים מגיע ל-44.3 טריליון ין, וצפי ההכנסות ממסים עומד על 37.4 טריליון. זו תהיה הפעם הראשונה בתולדות יפן שסך ההלוואות יעבור את סך ההכנסות ממסים. היקף החובות הכולל של יפן מגיע ל-190% מהתמ"ג שלה, השיעור הגבוה ביותר מבין המדינות העשירות.

נתונים שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית מגלים כי היקף החוב הממשלתי של יפן זינק כבר השנה ל-229% מהתמ"ג שלה, ובהיבט זה היא במקום הראשון מבין חברות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

השר לאסטרטגיה לאומית ביפן ציין כי בשנת 2010 החוב הלאומי יהיה בפעם הראשונה גבוה מההכנסות ממסים, ופירושו של דבר שכלכלת יפן הגיע לנקודת מפנה מסוכנת. הוא הוסיף ואמר כי יפן לא צפויה להיקלע בקרוב למצב שבו מצויה יוון, אך שוק אגרות החוב ביפן בעתיד צפוי לעמוד בפני לחצים תמידיים.

ב-26 בינואר השנה, שינתה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס (S&P) את תחזית דירוג האשראי הריבוני של יפן מ"יציבה" ל"שלילית", וציינה כי אלא אם כן תוכל יפן לנקוט צעדים כדי להפחית את הלחצים הפיננסים והדפלציוניים, הגמישות של המדיניות הכלכלית של ממשלתה תמשיך לרדת וזו עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי שלה. חברת דירוג האשראי מודי'ס איימה גם היא שאם יפן לא תאמץ תכנית משכנעת לקיצוץ החוב, גם היא עלולה להוריד את דירוג האשראי שלה.

יש פרשנים הסבורים כי הדפלציה והגירעון הגבוה עלולים להפוך את יפן ליוון הבאה. בחודש מארס השנה, נכתב באחד הדוחות של גולדמן זקס כי משקיעים זרים משוכנעים כי כלכלת יפן ניצבת על סף אסון. הם מהמרים על שני תסריטים: האחד, הדאגה המתמידה מפני החובות תוביל לזינוק בשער הריבית לטווח ארוך; השני, תזרימי כספים מיפן החוצה יובילו לירידה חדה בערך הין ולרכישה מסיבית של אופציות.

^{מהומות ביוון. יפן הבאה בתור?}

יש לפעול במקביל במישור הפיסקלי והפיננסי

יפן נפגעה קשות מהמשבר הפיננסי העולמי, ולכן ממשלת יפן נקטה שורה של צעדים פיסקליים ומוניטריים להמרצת הכלכלה. אף על פי שכלכלת יפן התאוששה במידת מה, המשבר הוביל לחובות כבדים, ובעיית הדפלציה טרם זכתה לפתרון הולם.

בדצמבר אשתקד השקיעה ממשלת יפן בתכנית תמריצים כלכלית בסך כולל של 7.2 טריליון ין. התכנית מתמקדת בתעסוקה, בסיוע כספי לעסקים קטנים ובינוניים ובעידוד הצריכה של מוצרים ידידותיים לסביבה. אף שההכנסות ממסים ירדו מעט באחרונה, שיעור המס מהחברות היפניות הוא הגבוה ביותר מבין המדינות העשירות, ואילו מס הצריכה נמוך מאוד. הבנק המרכזי של יפן צפוי להותיר את שער הריבית ברמה של 0.1%, ובדצמבר שעבר הוא סיפק הלוואות בסך 10 טריליון יואן לגופים פיננסיים.

אולם, בין ממשלת יפן לבנק המרכזי של יפן חסר תיאום מדיניות ואפילו אמון הדדי. הבנק המרכזי מסר כי הזיקה בין הדפלציה לבין גורמים הקשורים במדיניות המוניטרית נמוכה, והוא סבור כי הבעיה האמיתית בכלכלה היפנית היא הצמיחה הנמוכה בכושר הייצור. דבר זה מוביל לעליות שכר ברמה נמוכה, לחוב ציבורי גבוה ומגביל את הביקושים הפנימיים למוצרים ולשירותים. לעומת זאת, משרד האוצר סבור כי הבנק המרכזי אינו עושה די בהיבט של הדפסת כסף, ואלא אם כן הוא יטפל בבעיית הדפלציה, כל צעד שינקוט משרד האוצר לא יוכל לפתור את בעיית הגירעון. נדמה שמשרד האוצר סבור גם כי בעיית החוב של יפן אינה חמורה כפי שחושבים בעולם החיצוני.

כלכלנים אחדים סבורים כי ממשלת יפן צריכה לנקוט עתה צעדי "המרצה", ולאמץ מדיניות משולבת – פיסקלית ומוניטרית – כדי להתמודד עם המצב. צעדים אלה כוללים רפורמה מבנית בכלכלה ושיפור כושר הייצור. לדבריהם, יש לערוך רפורמה במערכת הכלכלית כדי להאיץ את הצמיחה, ולהתוות תכנית תמריצים מוניטרית מקיפה יותר.

מבחינה מעשית, על ממשלת יפן לערוך רפורמה מקיפה במערכת המיסוי, להוריד את מיסי החברות ולהעלות את מס הצריכה. עליה לרופף את הפיקוח על ענף החקלאות ולפתוח את המשק לתחרות עם מדינות זרות בתחומים כלכליים מוגנים כגון תובלה ואנרגיה. על הבנק המרכזי של יפן להתחיב לשמור על שער ריבית נמוך לטווח ארוך באמצעות הגברה של רכישת אגרות חוב ממשלתיות.

אולם, בראייה לטווח קצר, היעד הסביר של ממשלת יפן הוא להשיג צמיחה גבוהה בתמ"ג הנומינלי. צעד זה יבלום את מגמת העלייה ביחס בין החוב לתמ"ג, ויערוב כי ממשלת יפן לא תאמץ אסטרטגיה של נסיגה מוקדמת מדי ותחריב את מגמת ההתאוששות הכלכלית בשל חרדותיה מאינפלציה.