יובל שֶננוֹנְג: בעקבות מושכי הסירות

יובל שֶננוֹנְג (Shennong Xi, בסינית: 神农溪) זורם על קו הגבול של הערוצים ווּ וסִילִינְג, שניים מבין שלושת הערוצים המפורסמים שבנהר היאנגצה. מימיו נובעים אי שם מפסגת הרי שֶננוֹנְג ג'יה, הגבוהה ביותר במרכז סין, ומשם הם זורמים בשצף דרך חבל בָּה-דוֹנְג במחוז הוּבֵּיי עד להתמזגותם עם נהר היאנגצה דרך ערוץ ווּ. השייט לאורך היובל, במסלול מתפתל בין הצוקים התלולים, מותיר כל מבקר באזור נפעם אל מול הנוף הבראשיתי, שירתם הנוגה של מושכי הסירות והתרבות המיסתורית והעתיקה שלאורך הגדות.

 ^{יובל שננונג: מסלולו מתחיל בהרי שננונג ג'יה ומסתיים בנהר היאנגצה} 

לצד ההוד הדרמטי, האצילות והעוצמה של זרימת נהר היאנגצה, ליובל שננונג נוף ייחודי משלו. לאורך השנים, מימיו חרצו בהרים שלושה ערוצים (או קניונים)- ערוץ מיֶינג'וּ, יִנְג-ווּ ולוֹנְג-צָ'אנְג, ולכל אחד מהם מאפיינים משלו.

ערוץ מיֶינג'וּ נחשב לקשה והמסוכן ביותר מבין השלושה. במסלול מאתגר זה, שאורכו כ- 3.75 ק"מ, אפיק הנהר הוא צר ותלול במיוחד. יער של זקיפי אבן ענקיים מעטרים את שתי גדותיו של היובל ויותר מ-30 שרטונים אורבים מתחת לפני המים הגועשים. על אף הידיעה שבטחונכם מופקד בידיהם של החותרים המנוסים והמיומנים, אשר ללא כל ספק יובילו אתכם בבטחה וישאו אתכם בשלום אל קצה המסלול, השיט במקטע זה ילווה תמיד בפחד מצמית ובתחושה שהסכנה אורבת בכל פינה.

^{מימי יובל שננונג חרצו לאורך השנים את דרכם כסכין ופילחו את ההרים לכדי יצירת שלושה ערוצים מרשימים}     

ערוץ יִנְג-ווּ ידוע בזכות יופיו הרב. כאן, מעטה עבה של צמחייה ירוקה ופרחים בשלל צבעים אשר מלבלבים במשך כל ימות השנה, עוטפים את הגדות בססגוניות עזה שאיננה יודעת גבולות. במקטע זה שוכנת גם מערת הקראסט הגדולה ביותר באזור.

ערוץ לוֹנְג-צָ'אנְג מפורסם בעיקר בזכות השילוב בין הנוף האנושי הייחודי והטבע המרתק שלו. קירותיו של הקניון, אשר מכוסים בעצים ובצמחיה עבותה, נופלים מגובה רב בזווית תלולה אל המים הזורמים ביניהם. גולת הכותרת של האזור היא ארונות הקבורה אשר תלויים על צלעי ההרים, בתוך המערות ובין המצוקים, עדות למנהג קבורת המתים העתיק והמיסתורי של התושבים המקומיים. גם שבילי מוטות העץ העתיקים, אשר נבנו באורח מיסתורי על ידי המקומיים לפני מאות שנים על גבי הצוקים, נחשבים לאטרקציה שאין לפספסה.

 
^{הארונות התלויים: עדות למנהג הקבורה העתיק של המקומיים}

הדרך הטובה ביותר להינות מהנוף הטבעי ולזכות בהצצה אל חייהם של בני הטוּ-ג'יָה, המיעוט האתני המקומי, החיים בכפרים העתיקים באזור, הוא השייט בסירת הסאמפאן, סירת עץ מסורתית באורך של כ-13 מטרים. קודם לשיט על סירת הסאמפאן, יש לעלות על סירה של הרשות המקומית לשמירה על הסביבה, שתישא אתכם לאורך המקטע הראשון של המסלול. רק אחר-כך ניתן יהיה להתחיל בחוויה האותנטית של השיט על גבי הסאמפאן, שיכולה לשאת מקסימום של 10 איש בכל פעם. צוות הסירה מונה שישה חותרים, שהם בדרך כלל איכרים מקומיים. קולם הערב של השייטים שעה שהם פוצחים בשירה תוך כדי החתירה, משמש כפסקול מרגש לתמונות הנוף המרהיבות שצצות מכל עבר. במקטעים הרדודים, הם יורדים למים ופוצחים בלחן קצוב, תוך שהם מושכים בחבלים את הסירות במעלה הנהר השוצף, כשהם עירומים כביום היוולדם.

^{שבילי מוטות העץ אשר נבנו באורח מיסתורי לפני מאות שנים} 

הנופים הטבעיים והשרידים ההיסטוריים בשילוב עם המפגש עם בני הטו-ג'יה ועם מושכי הסירות העירומים, הופכים את הביקור באזור יובל שננונג לחוויה עוצמתית ובלתי נשכחת.