ים הפרחים הצהובים

רק שבעה ימים חגים בשנה / ועמל ורעב כל היתר. כותבת לאה גולדברג על ליטא, תיאור המתאים באופן חלקי לפחות גם לעיירה לואו-פינג (Luoping, בסינית: 罗平) שבמזרח יונאן. הבתים בעיירה צרים וארוכים, רובם המוחלט לא מסוייד, הרחובות מטונפים, ומרגע ההגעה למקום קשה להתחמק מתחושת העליבות והעוני. אז מדוע בכל שנה מגיעים אליה אלפי מבקרים? התשובה פשוטה: שדות הפרחים שלה.

בכל שנה, במשך שבועיים בלבד, פורחים השדות המקיפים את לואו-פינג מכל עבריה, והיא הופכת ל"עיר הבירה" של פרחי הלפתית הצהובים שמהם מפיקים את שמן הקנולה. אלפי צלמים מקצועיים, לצד צלמים חובבים ותיירים מבית ומחוץ נוהרים אל נקודות התצפית וצובאים על בתי ההארחה ואתרי התיירות הנוספים שהיא מציעה. לאחר שנובלים הפרחים והשדות הופכים ירוקים, חוזרת העיירה האפורה לשגרה ומחכה לפריחה הצהובה הבאה.

מאז שהתפרסמה לואו-פינג בפרחיה החלו הממשל המקומי ולשכת התיירות לעודד את החקלאים לזרוע את זרעי הלפתית. כך הפכו את השדות העצומים למקבץ הגדול ביותר של פרחי הלפתית במחוז יונאן ואף בסין כולה.

מתי להגיע היא שאלת מיליון הדולר בלואו-פינג - הגעה בזמן הנכון מצריכה תכנון מקדים והמון מזל. אתרי הטבע של לואו-פינג יפים אמנם גם כשהם לא פורחים, אך אין ספק שכאשר לנגד עיניכם נגלים שדות ירוקים דווקא, תחוו מפח נפש קל כמו כותבי שורות אלה, שבשל הבצורת החמורה במחוז יונאן איחרו את הרכבת בשבוע-שבועיים. בשנים כתיקונן עונת הפריחה בשיאה במחצית השנייה של חודש פברואר והיא נמשכת כשבוע, ובשנים טובות אף שבועיים עד עשרים יום, אך כל שינוי במזג האוויר גורר עימו גם שינוי במועדי הפריחה. אם אתם מתכננים לעשות את המסע הארוך, כדאי להיות ערים לתמונות הפריחה באתרי החדשות הסיניים (באתר זה ובאתר של סינהואה באנגלית).

^{לואו-פינג אחרי שיא עונת הפריחה. יופי אדיר מלווה במפח נפש קל}

אוטובוסים סדירים ללואו-פינג יוצאים מתחנת האוטובוס המזרחית של בירת יונאן קונמינג. הנסיעה אורכת כשלוש שעות וחצי. לינה בלואו-פינג אפשר למצוא במגוון רחב של חדרים: מבתי מלון יקרים (באופן יחסי) ועד לאכסניות פשוטות מאוד. מומלץ להכנס אל הסמטאות ולמצוא בתי הארחה משפחתיים המציעים חדרים במחירים סבירים.

בלואו-פינג כמה אתרי תצפית מפורסמים שמהם נשקף נוף עוצר נשימה אל שדות הלפתית, אך מלבד ביקור בהם אפשר לטייל גם בשדות הפרחים עצמם הנמצאים פשוט בכל מקום או בשמורות הטבע המרשימות המצויות בסביבתה.

בגבעת תרנגול הזהב (בסינית: 金鸡山, Jinjishan) אפשר לראות את המרחבים הצהובים נמשכים אל האינסוף, משובצים פה ושם בגבעות שחורות. מומלץ להגיע לאתר בשקיעה או בזריחה, ולטפס אל המקדש הצופה אל השדות. אפשר גם לטייל בשדות עצמם, לנסוע בעגלת שוורים ולעלות על אחת הגבעות הנמוכות הפזורות בשדה. אם בדבש טבעי חשקה נפשכם, תוכלו להשיגו באחד הדוכנים לאורך השביל, אך הישמרו מלהקות הדבורים המלוות את ההולכים בדרך.

איך מגיעים? מיניבוסים אל גבעת תרנגול הזהב יוצאים כל הזמן מתחנת האוטובוס המרכזית של לואו-פינג.

^{תצפית מגבעת תרנגול הזהב. שעות הבוקר והערב הן הטובות ביותר}

התצפית על שדות החילזון (בסינית: Luositian 螺蛳田) מפורסמת גם היא בזכות טרסות הפרחים, הנראות מלמעלה כמו חלזון מתעקל. גם הנסיעה אל הטרסות, השייכות לכפר קטן הקרוי "רחוב הפר" (בסינית: Niujie, 牛街), מרהיבה בנופיה ובשדות הפרחים הנפרשים לנגד עיני הנוסעים.

איך מגיעים? אוטובוסים אל הכפר מָה-גְ'יה (Majie, בסינית: 马街) יוצאים מתחנת האוטובוס הצפונית של לואו-פינג. בקשו מהנהג להוריד אתכם בנקודת התצפית על הטרסות. אם ברצונכם לשוטט בטרסות עצמן, קחו את האוטובוס אל הכפר Niujie, שבו גם שוק ססגוני.

מפלי תשעת הדרקונים (九龙瀑布, Jiulongpubu) ממוקמים 22 ק"מ דרום מערבית ללואו-פינג, והם אחד מששת המפלים הגדולים בסין. האגדה מספרת, שהדרקון שגר כאן שמר על העיירה ועל הכפרים באזור והפך את המפלים למקור החיים של תושבי לואו-פינג וסביבתה. הטופוגרפיה ותוואי השטח המיוחדים, כמו גם הזרמים החזקים שבמקום, יוצרים מפלים ובריכות הנבדלים בגובהם ורוחבם. רוחבו של המפל הגדול 114 מטרים, והוא מתנשא לגובה של 56 מטרים. מאחורי המפל משתרעת מערה בעומק 10 מטרים.

איך מגיעים? מתחנת האוטובוס של לואו-פינג יוצאים אוטובוסים ישירים אל השמורה. אפשרות נוספת היא לנסוע לבאנצ'יאו (Banqiao, בסינית: 板桥) ולהחליף שם אוטובוס למפלים. הנסיעה אורכת כשעה.

כרטיס כניסה: 60 יואן. נסיעה אל פסגת ההר (הלוך ושוב): 15 יואן.

בדרך אל המפלים או בחזרה מהם, שווה לבקר בעוד מקום מרהיב ביופיו – האגם שלצד הכפר יאנג-גֶ'ה-ווֹ (Yangzhewo, בסינית: 羊者窝). מומלץ להגיע לאגם בשעות אחר הצהריים כדי לראותו בשיא יופיו. מאחורי הכפר הקטן ובסמוך למסילת הרכבת תגלו אגם שבמימיו הצלולים משתקפות טרסות הפרחים. בעונת הפריחה הקצרה זהו מחזה מרהיב.

שמורת הטבע של נהר דוּאוֹ-יִי (בסינית: 多依河, Duoyihe), כ-40 ק"מ דרום-מזרחית ללואו-פינג, נמצאת על גבול שלושת המחוזות יונאן, גווי-ג'ואו וגואנגסי. 40 המפלים של הנהר מלווים את המסלול המשתרך על פני 12 ק"מ. זהו מקום מושבו של מיעוט הבּוּ-יִי, אשר נשותיו כובסות בנהר וילדיו משחקים ומשתוללים בו.

היום השלישי בחודש השלישי על פי לוח השנה הסיני הוא יום חגם של הבו-יי. האגדה מספרת, שבאחד הכפרים באזור גרו שלוש אחיות נשואות. יום אחד תיכנן אביהן לבקר את נכדיו. הנכדים שמעו על כך והתקוטטו ביניהם אצל מי הוא יבקר ראשון. הסב, שהיה צריך להכריע בדבר, אמר שביום השלישי בחודש השלישי יביאו הנכדים לביתו מאכלים מאורז דביק. מי שיביא את המנה שתערוב לחיכו – יזכה בביקור הראשון. ביום האמור, הביאה הבת הבכורה אורז מטוגן, הבת האמצעית – עוגת אורז דביק, והשלישית – אורז דביק בחמישה צבעים. הסב בחר במנתה של האחות הצעירה. מאז, הפך יום זה לחגם של בני הבו-יי, המיועד למפגש עם קרובים וחברים, החלפת חוויות ואכילת המנה המסורתית, "אורז חמשת הצבעים". צעירי וצעירות הבו-יי מתקשטים לכבוד החג, מתחרים בחתירה, משפריצים מים, שרים ורוקדים. מומלץ לכן לבקר בנהר הדואו-יי ביום זה, ולהרגיש את אווירת החג בכפרים ובנהר.

איך מגיעים? אוטובוסים ישירים יוצאים מתחנת האוטובוס של לואו-פינג בכל בוקר, אך מספרם לא רב. אם פיספסתם את האוטובוס האחרון, סעו לכיוון לוּבּוּגֶה (Lubuge, בסינית: 鲁布革) והחליפו לאוטובוס שיוריד אתכם בכניסה לשמורה.

כרטיס כניסה: 40 יואן.

לינה: אפשר לבקר בשמורה בתור טיול יום ולשוב ללואו-פינג לקראת ערב, אך גם הכפרים באזור מציעים מקומות לינה.