הזהב השחור של סין

חברת באוטואו הסינית היא חברה העוסקת בהפקת מחצבים באזור מונגוליה הפנימית, והיא מתמחה בעיקר בכרייה ובעיבוד המינרלים המשמשים להפקת תחמוצות עפרוריות נדירות (Rare Earth Elements), חומר גלם חיוני בתעשיות הביטחוניות והגרעיניות ובפיתוח של אנרגיות ירוקות. החברה, שלמעשה מחזיקה במונופול בכל הקשור באספקה העולמית של חומרים נדירים ויקרים אלו, הודיעה לאחרונה כי היא קיבלה אישור מהממשלה הסינית להקים עשרה מתקני איחסון נוספים בקיבולת של מעל ל-200 אלף טון. ההודעה עוררה גלים בקרב מדינות רבות, שזועמות על החלטתה של סין לאגור את המתכות הללו ולהקטין את הכמות שנועדה לייצוא.

שוק המתכות הנדירות מגלגל בסין מילארדי דולרים בשנה וכיום נוצר מצב שהביקוש הכלל עולמי גדול הרבה יותר מההיצע. סין מחזיקה היום בכ-97% מהמאגרים העולמיים של מתכות העפרוריות הנדירות ומדינות רבות בעולם המערבי עוקבות באדיקות אחר כל הצהרה שמפרסמת הממשלה הסינית בנושא. מערכת ה"וול סטריט ג'ורנל" כבר הביעה את אי שביעות רצונו של הממשל האמריקני מהשליטה הסינית הכמעט בלעדית בשוק במספר מאמרים. אך ההצהרה שפירסמה חברת באוטואו כמו באה להודיע לעולם: לאף מדינה אין זכות למתוח ביקורת או להתערב ולקבוע לסין באיזה אופן עליה לנהל את המשאבים הטבעיים שלה.

^{החלו העבודות להקמת מתקני איחסון המתכות}

תרכובת העופרות הנדירות מכילה את היסודות איטריום, סקנדיום ואת קבוצת הלנתנידים שהיא למעשה קבוצה של 15 מתכות מעבר. מקור השם "עפרוריות" מגיע עוד מימי הביניים, אז התייחסו לכל חומר שאינו מתמוסס במים ושאינו משתנה בבעירה כאל חומר מהאדמה, או עפר, מכאן השם עפרוריות. המתכות הללו משמשות כחומר גלם עבור תעשיות רבות המשקיעות סכום של מעל ל- 4.6 טריליון דולרים בשנה בייצור מגוון רחב מאד של מוצרים: מטילים מונחים ומערכות ניווט לוויני ועד לרכבים חשמליים והיברידיים, טלוויזיות, מחשבים, עדשות מצלמה ואייפודים. במקביל, מדינות רבות עלולות בשנים הקרובות כתוצאה משאיפתן להקטין את התלות שלהן בייבוא דלקים ונפט, להפוך להיות יותר ויותר תלויות בייבוא המתכות הללו מסין.

דנג סיאופינג אמר פעם כי "למזרח התיכון יש נפט, אבל לסין יש מתכות עפרוריות נדירות." כבר בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת הוא ידע לחזות את מה שקורה בימינו אנו- בהיעדר כל מקור חלופי להשגת החומרים הנדירים הללו, וללא כל אפשרות להסיט את מאזן הכוחות באספקה העולמית, לא נותרה למדינות המערב שום ברירה אחרת אלא לפתח תלות כמעט מוחלטת בסין, והן כלל אינן מרוצות מכך. מתוך הניסיון לצמצם את התלות, הועלתה כבר הדרישה לכך שהיצע וביקוש של מוצרים ומשאבים במחסור, צריכים להיות תחת בקרה ושליטה משותפת של התאגידים הבינלאומיים. אך סין איננה מתרגשת מהדרישות הללו וממשיכה לצבור רזרבות ולהוריד את כמות המתכות המיועדות לייצוא. לפי הנתונים הרשמיים שפירסמה בייג'ין, היקף ייצוא המתכות גדל פי 10 בין השנים 1998 ל-2005, אך המחיר עלה בפחות מ-70% בלבד. לטענת סין, מדינות המערב בוחרות להתעלם מהנתונים הללו, הן גם בוחרות להתעלם מכך שהכרייה הבלתי חוקית שנעשית בסין כתוצאה מהדרישה העצומה מהמערב, גורמת לסין לשלם מחיר גבוה בדמות זיהום אוויר ונזקים סביבתיים קשים.

המעצמות הגדולות, ובראשן ארה"ב בוחרות בעצמן לאגור מצבורים של מינרלים, גז טבעי ונפט ומטילות הגבלות על כמויות הייצוא של משאבים אלה. הייתכן שמה שמותר לארה"ב לעשות אסור על ממשלת סין? סין מתכוונת להמשיך במדיניות שבה היא נוקטת בשנים האחרונות בכל הנוגע לאגירה, פיקוח על המחיר והטלת מגבלות על ייצוא המתכות העפרוריות הנדירות, שהרי, כאמור, המתכות הללו הן משאב טבעי של סין, ורק לה יש את הזכות להחליט מה לעשות איתן.