סין ויפן מחליפות מקומות

דוח תזרים ההון הבינלאומי (TIC) שפרסם משרד האוצר האמריקני ב-16 בחודש מורה כי בסוף חודש דצמבר 2009 צנח היקף החוב הלאומי של ארה"ב שאותו מחזיקה סין בשיעור שיא של 34.2 מיליארד דולר לעומת חודש נובמבר וירד לסכום של 755.4 מיליארד דולר. בכך ירדה סין למקום השני ברשימת בעלות החוב הזרות של ארה"ב.

^{שלט בכיכר טיימס, ניו-יורק, מברך את הסינים לכבוד השנה החדשה}

כבר בנובמבר 2009 איבדה סין 9.3 מיליארד דולר מהחוב הלאומי האמריקני שבבעלותה. הדוח מורה גם כי בדצמבר 2009 יפן העלתה את היקף החוב האמריקני שבבעלותה בסך 11.5 מיליארד דולר, וכך הפכה לבעלת החוב הזרה הגדולה ביותר של ארה"ב עם סך של 768.8 מיליארד דולר. בדצמבר הגדילה גם בריטניה באורח חד את החוב הלאומי האמריקני בבעלותה בסך 24.9 מיליארד דולר, והסכום הכולל שהיא מחזיקה עומד על 302.5 מיליארד דולר, מה שמותיר אותה במקום השלישי ברשימת בעלות החוב. ברזיל הגדילה את היקף החוב האמריקני ב-3.5 מיליארד דולר לסכום של 160.6 מיליארד דולר, ורוסיה הפחיתה אותו ב-9.6 מיליארד דולר לסכום של 118.5 מיליארד.

על פי הדוח, בדצמבר 2009 נרכשו מחוץ לגבולות ארה"ב אגרות חוב לאומיות לטווח ארוך של ארה"ב בסך כולל של 82.2 מיליארד דולר. משקיעים פרטיים רכשו בסך 62.6 מיליארד דולר, ואילו גופים רשמיים רכשו בסך 19.6 מיליארד דולר. באותה תקופה, רכשו תושבי ארה"ב רכשו אגרות חוב זרות ארוכות טווח בסך כולל של 18.9 מיליארד דולר.

נוכח הנתונים האלה, גורמים ביפן מוסרים כי זו הדרך שבה בחרה ממשלת סין להביע מחאה שקטה על מדיניות המסחר של ארה"ב ועל הגירעון הפיננסי העצום שלה. גורמים אחדים בשוק הפיננסי הביעו דאגה נוכח זאת, ואחד האנליסטים בבנק אנגליה אמר: "ייתכן שסין מרגישה שלחוב הלאומי האמריקני אין כוח משיכה." מנגד, יש המחזיקים בגישה זהירה, וסבורים כי אין לצאת בפרשנות מרחיקת לכת על סמך נתונים של תקופה קצרה כל כך.

על פי משרד האוצר האמריקני, בספטמבר 2008 עקפה סין את יפן והפכה לבעלת החוב הגדולה ביותר של ארה"ב. לאחר מכן, החוב הלאומי האמריקני שבבעלות סין המשיך לגדול, ובמאי וביולי 2009 הוא עבר את סף 800 מיליארד דולר, כך שבתוך כשנתיים וחצי הוא כמעט הכפיל את עצמו.

אולם באוגוסט אשתקד סין החלה להפחית את החוב הלאומי של ארה"ב. כבר לפני כן, נערך בסוף חודש יולי באותה שנה הדיאלוג הכלכלי האסטרטגי בין סין לארה"ב בוושינגטון. במהלך השיחות ציינה סין כי היא מחזיקה נכסים רבים בדולרים, והיא מוטרדת מההרעה במצב הפיננסי של ארה"ב, ולכן היא דורשת ממנה לנקוט צעדים כדי לייצב את שער החליפין של הדולר ולהבריא את הכלכלה.

בחודש ספטמבר אשתקד נקט הממשל האמריקני בצעדים של פרוטקציוניזם מסחרי והטילה מכס גבוה על צמיגים מסין שהייבוא שלהם צמח בשיעור חד. בהמשך הוא הטיל מכס נגד היצף על מוצרי תעשייה מסין, צעד שעורר מורת רוח בסין.

בנובמבר-דצמבר אותה שנה הפחיתה סין באורח חד את החוב הלאומי האמריקני שבבעלותה, ודומה שזו תגובה על על כך. אחד מצוותי החשיבה האמריקניים ציין בדבריו: "סין מעבירה לארה"ב מסר פוליטי וכלכלי עדין באמצעות השינויים שהיא עושה בסכום החוב הלאומי האמריקני שהיא מחזיקה." אולם יש מומחים הנוקטים בגישה מאופקת, ויועצים אסטרטגיים בחברות ניהול נכסים בארה"ב מציינים כי מדינה המחזיקה בעתודות מטבע חוץ גדולות אינה יכולה פשוט להשליך נכסים בדולרים.