ירידי מקדש - מופעים ודוכנים

לירידי המקדש בסין מקורות חברתיים ודתיים כאחד, והם קשורים קשר הדוק לכניסת הדת הבודהיסטית לסין והתפשטותה במדינה, כמו גם להתפתחות של פעילויות עממיות.

בתקופת שושלת האן המזרחית נכנסה לסין דת חדשה – הבודהיזם. באותה תקופה התגבשה גם אחת הדתות הסיניות המקומיות, הטאואיזם, ובין שתי הדתות התפתחה תחרות עזה. שנים מאוחר יותר, בשושלות טאנג וסונג, נרשמה תקופת השגשוג של שתי הדתות, ששוב נלחמו על גיוס מאמינים חדשים ומשאבים להקמת מקדשים נוספים. שתי הדתות היו צריכות לחשוב כיצד הן יכולות ליצוק תוכן מושך יותר לטקסים הדתיים שקיימו.

הבודהיסטים והטאואיסטים הבינו כי ריקודים והופעות חביבים ביותר על הקהל הרחב, לכן החלו הנזירים הבודהיסטים לצאת מהמקדשים ולקיים תהלוכות ברחובות. תהלוכות אלה נקראו על שם פסלי הבודהא, אשר היו רכובים על כרכרות מקושטות פרחים. לאחר שעברה עיר הבירה ללואו-יאנג (485 לספירה), החלו לציין את יום הולדתו של שאקיאמוני בתהלוכה גדולה. יום לפני התהלוכה, שלחו כל המנזרים בעיר הבירה פסל בודהא למקדש ג'ינג-מינג, שאסף ברבות השנים אלפי פסלים. כדי למנוע מהרוחות הרעות לתקוף את התהלוכה, הוצבו בראשה אריות, ובסופה דגל עצום מימדים. באמצע התהלוכה הופיעו אקרובטים, ואת הכל ליוותה מוזיקה רועשת. בשושלות טאנג וסונג גם מחוזות אחרים החלו לקיים את התהלוכה. החל בשושלות יואן ומינג ואילך, נעלם המנהג, ואין כמעט רישומים המעידים מאז על "תהלוכות בודהא" כאלה, אך עד היום אפשר לראות במהלך החגים תהלוכות המזכירות את המנהג ההוא.

^{הבודהא הלך, האריות נשארו. תהלוכה בחג האביב בבייג'ין}

מלבד התהלוכות התקיימו פעילויות בתוך המקדשים, שכללו הרצאות וסגידה לאלים.

עם הזמן, התמזגו פעילויות אלה עם הבודהיזם והטאואיזם, מפני שאלה התקיימו גם במקדשים הבודהיסטים וגם באלה הטאואיסטים. המקדש הפך להיות המקום שבו ההמון מתאסף וחוגג בו את החגים.

ההמונים החלו להתרכז ביריד בימי החג, ולאט לאט החל היריד לקבל גם אופי מסחרי יותר: הרי האנשים צריכים לאכול ולקנות דברים לילדים. השינוי באופי היריד לא רק הוסיף לפעילויות רעש והמולה, אלא גם הפך את האירוע להמוני ומשעשע יותר. אף על פי שבאותה תקופה גדל היריד בהיקפו בכל רחבי המדינה, הפן הדתי שלו היה עדיין משמעותי יותר מהפן המסחרי.

^{יריד מקדש כיום. מאכלי רחוב הם אחת האטרקציות העיקריות}

היריד קיבל את צורתו הנוכחית בשושלות מינג וצ'ינג. עם הפיתוח הכלכלי, שימר אמנם היריד את אופיו הדתי, אך לצד זאת הלך והתחזק הפן המסחרי שלו. היום הפך היריד לאחד האירועים המסחריים החשובים בסין, ורבים מהירידים אינם מתקיימים במקדשים אלא בגנים ציבוריים. רוב הירידים מתרכז בשעשועים ובקניות, אך בכל מקום הוא משתנה בהתאם לצרכי הקהל המקומי.