צוקי הגרניט והמקדשים של הר הואה

הר הואה (בסינית: Huashan, 华山) ממוקם במחוז שאאנסי, כ-120 ק"מ ממזרח לעיר סיאן. ההר הוא למעשה שרשרת הרים, העשויים מקשה אחת של גרניט שנוצרה לפני 270 מיליון שנים. צוקי הגרניט האדירים הם הנוף הדומיננטי בהר: הצוקים תלולים וחשופים וגובהם מעל פני התהום מגיע לפעמים לכמה מאות מטרים ואף ל-1,000 מטרים ויותר. לאורך הצוקים פזורים מקדשים דאואיסטיים קטנטנים שעד היום עדיין פעילים, והנזירים החיים בה מסתובבים בדרכים שעל ההר. הדרך המתפתלת על פני התהום בין החמש הפסגות של הר הואה אורכת 12 ק"מ.

הר הואה הוא המערבי בחמשת ההרים הקדושים לדאואיזם, לצד הר הנג הצפוני, הר הנג הדרומי, הר טאי המזרחי והר סונג המרכזי. המסורת מספרת שלאו-דזה, אבי האסכולה הדאואיסטית, הרביץ כאן את תורתו. עד היום ההר גדוש במקדשים, ביתנים, פסלים וכתובות החקוקות על הצוקים, והאגדות הקשורות בו רבות מספור.

בהר חמש פסגות: שלוש הפסגות הגבוהות יותר הן הפסגה המזרחית "הפונה לשמש", הפסגה המערבית, "פסגת הלוטוס", והפיסגה הדרומית, הגבוהה ביותר בהר הואה. מלבדן קיימות עוד שתי פסגות – הפיסגה המרכזית, "אשת אבן הירקן", והפיסגה הצפונית, "במת העננים".

הפסגה המזרחית (2096 מטרים מעל פני הים) מציעה תצפית נהדרת לזריחה. בפסגה זו שלוש מערות המעוטרות בפסלים, ומחוצה להן בריכת מים מתוקים. מספרים כי הקיסר טאי-דזה משושלת סונג הפסיד כאן במשחק שחמט למאסטר הדאואיסטי צֶ'ן טוּאָן, ומאז נקרא הביתן כאן "להמר על משחק שחמט".

הפסגה המערבית (2082 מ') היא היפה מפסגות ההר. לפני מקדש ענני אבן הירקן, הנמצא בפסגה, מונחת אבן מיוחדת, המזכירה בצורתה לוטוס – ועל שמה נקראת הפסגה "פסגת הלוטוס". "סלע הגרזן" שלצד המקדש נראה כאילו גרזן בקע את הסלע אדיר הממדים והשאיר שם את חותמו.

הפסגה הדרומית (2154.9 מ') היא הפסגה הגבוהה ביותר בהר. יער האורנים והברושים העבות נפרש בה עד האופק, ומי שמצליח לטפס עד כאן מרגיש תחושת סיפוק אדירה. בפסגה זו התגורר על פי המסורת לאו-דזה, ושמות רוב האתרים הנמצאים בה קשורים אליו בצורה זו או אחרת.

שמה השני של הפסגה המרכזית (2037 מ') הוא "אשת אבן הירקן". מספרים שבתקופת האביב והסתיו חי צעיר בשם סְיאו שֶה שהיטיב לנגן בחליל. נגינתו שבתה את לב בתו של מלך מדינת צ'ין, נוֹנְג יוּ' (יוּ': מילולית - אבן ירקן), שעזבה את הארמון ובאה להר הואה לחיות עם אהובה. כדי לא לשכוח את סיפור האהבה של השניים, נבנה על הפסגה המרכזית מקדש קטן הנקרא על שמה של הנסיכה. על פי המסורת, נונג יו' חפפה את שיערה בחמש קערות האבן הנמצאות מול המקדש. לצד המקדש עומד עדיין סוסה של הנסיכה, שהפך לאבן מיד כשהגיע אל ההר.

מסלול הטיפוס:

הטיפוס על הר הואה הוא חוויה מיוחדת מאוד, אם כי מפחידה לעתים, שתזכה את המטפסים במראות מרהיבים ומשתנים לאורך כל ההר. המסלול מתחיל בטיפוס קשה אל הפסגה הצפונית, הנמוכה ביותר (1614.9 מטרים מעל פני הים) ומשם בהליכה קלה יותר אל כל הפסגות האחרות – המערבית, הדרומית, המרכזית והמזרחית. בפסגה הצפונית ובין הפסגות האחרות מקומות לינה רבים, ההכרחיים כדי להשלים את הטיפוס ולצפות בשקיעה/זריחה.

אל הפסגה הצפונית יש כמה דרכים. הדרך הקלה ביותר היא לעלות ברכבל ולהמשיך משם אל הפסגות האחרות, אך הרבה יותר מאתגר לעלות ברגל.

 הטיפוס להר מתחיל בחצר מעיין אבן הירקן, הנקרא על שם מעיין המים המתוקים והצלולים שנובע בחצר. כשממשיכים לטפס בדרך ההררית לאורך ערוץ הנחל שקירות הגרניט שלו מלאים בכתובות החקוקות בצבעים שונים, עוברים דרך כמה אתרים עד שמגיעים לסלע האל-חזור. סלע זה הוא הנקודה האחרונה שיכולים להגיע אליה רכי-הלב או מי שסובלים מפחד גבהים. מכאן והלאה מדרונות ההר תלולים כסכין, ורק אחרי שיכנוע עצמי מאסיבי אפשר להמשיך במסע...

בהמשך המסלול מיתמרות מעלה 370 מדרגות אבן תלולות, הנראות כסולם חבלים עצום בגודלו. המדרגות עוברות דרך נקיק צר ביותר וחייבים להשתמש בידיים וברגליים, להיאחז בחבלי הברזל המותקנים בשולי המדרגות וכדי לצלוח את הצוק התלול הזה.

אולם המסלול לא תם אחרי שמתאוששים מהמדרגות. לא הרחק משם מצוי מעבר ההרים המסוכן נוסף, שבו המטיילים צריכים לעבור בשביל צר מעל לתהום. את מעבר ההרים הבא עוברים דרך מערה מסתורית, ואחרי הצוק המכונה "הקוף העצבני" מגיעים סוף סוף אל הפסגה הצפונית. מכאן המסלול אל הפסגות האחרות הופך פשוט יותר ותלול פחות, אך מפעם לפעם יש לטפס על סולמות טבעייים בהר וללכת לאורך פני התהום.

המטפסים שעולים בשבילים המסומנים שהוכשרו לכך, מתפעמים מהנזירים הדאואיסטים המתהלכים על המדרונות התלולים בשבילים לא מסומנים, ללא מעקה או עזרים אחרים.

מידע שימושי:

אוטובוסים המגיעים למרגלות ההר יוצאים מהרחבה שמול תחנת הרכבת של סיאן. כרטיסי כניסה לשמורה עולים 120 בעונת התיירות (מרץ-נובמבר) ו-60 יואן ביתר חודשי השנה. הרכבל אל הפסגה הצפונית עולה 150 יואן הלוך חזור (80 יואן כיוון לאחד) בעונת התיירות ו-80 יואן (45 יואן לכיוון אחד) בחודשי החורף.

בהר פזורים מלונות ובתי הארחה רבים ברמות שונות, החל בחדרים משותפים בסיסיים וכלה בחדרים פרטיים עם מקלחת ושירותים צמודים. מומלץ להימנע מטיפוס על ההר בחגים לאומיים ובחופשות, אז הוא עמוס לעייפה בתיירים. בשאר הזמן, ההר יהיה שלכם ושל הנזירים.