קלאסיקה סצ'ואנית

פוּבּאו (Fubao, בסינית: 福宝) היא עיירה עתיקה השוכנת בדרום-מזרח מחוז סצ'ואן, סמוך מאוד לגבול עם מחוז גויג'וֹאוּ. העיירה נוסדה בשלהי שושלת יואן ובראשית שושלת מינג (המאה ה-14 לספירה). בשלהי מינג ובראשית תקופת שושלת צ'ינג (המאה ה-17 לספירה) מנתה העיירה כמה מאות בתי אב, ושגשגה כמרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי של האזור. בשל מיקומה המרוחק, פני השטח ההרריים והגישה הקשה למקום, ירד קרנה ככל שפחת השימוש בתחבורת נהרות. אולי בשל כך ואולי בשל קוטנה היחסי, פובּאו כיום היא עיירה עתיקה שרחוקה מליהנות מן התהילה של עיירות עתיקות מפורסמות כמו ליג'יאנג או פינגיאו. היא לא שופצה או הוכרה כאתר מורשת עולמית ומספר המטיילים המגיעים אליה נמוך מאוד, אך דווקא בכך טמון קסמה. הגם שהתושבים המקומיים מתוסכלים שהפיתוח התיירותי פסח עליהם ומתלוננים שהמקום לא ממצה את הפוטנציאל שלו, למבקר מבחוץ פובאו נותרה מקום בתולי, ששמר על המראה של עיירה עתיקה שנעצרה בזמן.

^{פובאו, מעבר לגדות הנחל}

בתי התושבים בפובאו אופייניים לעיירה עתיקה סצ'ואנית ובנויים בשילוב של אבן ועץ. הקירות החיצוניים לבנים ואותם מרשתות קורות עץ חומות לאורכם ולרוחבם. חלק מיופיה של העיירה הוא חוסר הסימטריה בתוכה – הבתים אינם שווים בגודלם, וכל אחד נראה שונה במקצת משכנו. בשל פני השטח ההרריים, קו הרקיע של העיירה אינו בגובה אחיד: כשמתבוננים בעיירה מרחוק, אחדים מהגגות המשולשים בולטים החוצה, ובבתים אחרים הבנויים בגובה נמוך יותר אפשר לראות את גגות הרעפים האפורים מסתתררים בין הבתים הגבוהים.

הבתים הבנויים לאורך הנחל שלצד העיירה בנויים על סמוכות עץ, ולעתים דומה שהם תלויים מעל המים. מטרת הסמוכות הייתה כמובן להגן על הבתים מפני שטפונות שפקדו תכופות את האזור הפורה. הכניסה אל הבתים ממוקמת אפוא ברחוב הפנימי של העיירה המוגבה מעל פני המים, ולא בגדת הנחל עצמה.

^{רחוב בפובאו, עיירה עתיקה ששמרה על מראהה המקורי}

בפובאו רחוב ראשי אחד החוצה את העיירה. רוחבו של הרחוב משתנה ממקום למקום ובשל הפרשי הגובה בעיירה. כשמשוטטים לכל אורכו עולים ויורדים במדרגות, לעתים אף תלולות וצרות, המאפשרות לצפות בבתי העיירה מזוויות שונות. כככל שממשיכים ברחוב במעלה הגבעה, הוא יוצא אל מחוץ לעיירה ועולה לשדות התירס ולחורשות שמעליו. מומלץ מאוד לצאת לטייל רגלית בשבילים שבמעלה הגבעות מחוץ לעיירה. כך אפשר להתבונן על גגות העיירה מלמעלה בזוויות שמשתנות כל כמה צעדים, וליהנות מן הסביבה הטבעית הירוקה להדהים.

^{מבט מאחד השבילים העולים מן העיירה לשדות ולחורשות שבגבעות}

מיקומה המרוחק של פובאו מקשה מעט על המטיילים החפצים לבקר בה, אך היא בהחלט שווה את המאמץ. מומלץ לנצל את הזמן לפני שגם היא תתגלה על ידי ענף התיירות האימתני, תשופץ ותהפוך למוקד תיירות המוני, ולהגיע לכאן ולגלות את יופיה המקורי.

מידע שימושי:

פובאו נמצאת מרחק 42 ק"מ מהעיירה הֶה-גְ'יָאנְג (Hejiang, בסינית: 合江) בדרום מזרח סצ'ואן. אוטובוסים להה-ג'יאנג וממנה יוצאים תדיר לאורך כל שעות היום, והנסיעה בכביש המשובש אורכת כשעה וחצי עד שעתיים. אוטובוסים להה-ג'יאנג יוצאים מצ'נגדו בירת המחוז פעמיים או שלוש ביום. לחלופין אפשר לנסוע מצ'נגדו ללוג'ואו (Luzhou, בסינית: 泸州), העיר הגדולה של דרום מזרח סצ'ואן, ומשם לנסות למצוא אוטובוס ישיר לפובאו או להחליף בהה-ג'יאנג. מכיוון צ'ונגצ'ינג יוצאים כמה אוטובוסים ישירים ביום לפובאו מן העיר ג'יאנג-ג'ין (Jiangjin, בסינית: 江津), המרוחקת כשעתיים נסיעה מצ'ונגצ'ינג. משך הנסיעה מג'יאנג-ג'ין כארבע שעות וחצי.

אפשר למצוא לינה בתוך בתי התושבים העתיקים בפובאו תמורת סכום זעום, אך התנאים בסיסיים מאוד. לעומת זאת, באזור החדש המקיף את העיירה העתיקה אפשר למצוא חדר סביר עם מקלחת ושירותים בכ-50 יואן ללילה. המלון ממוקם מעל הרחבה שממנה יוצאים האוטובוסים. בפובּאו כמה מסעדות עממיות ודוכני אוכל שישביעו את רעבונכם.

^{הגגות של פובאו, מבט מלמעלה}