מקאו: ארכיטקטורה פורטוגלית בניחוח סיני

מאת: CRI תרגום: תרצה ערב עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג

"העיר ההיסטורית של מקאו" כוללת 22 בניינים ושמונה רחבות, שנמצאים בחצי האי מקאו, והם לב ליבה של העיר ההיסטורית. ב-15 ביולי 2005 הכריז ארגון אונסק"ו על מקאו כאתר מורשת עולמית.

בעיר ההיסטורית של מקאו נשמר הקומפלקס הגדול והעתיק ביותר של בניינים המשלבים סגנון מערבי ומזרחי בתחומי סין. בין אתרי העיר כלולים שרידי הכנסייה, המנזר, ובית הקברות הנוצריים הקדומים ביותר בסין, וכן האוניברסיטה, התותח, המגדלור, והתיאטרון המערביים הראשונים בסין; כטריטוריה הראשונה שהקימה מדינה אירופית במזרח אסיה, מקאו היא עדות למגעים הנמשכים כבר יותר מארבע מאות שנים בין התרבות הסינית לתרבות המערבית ולהיסטוריה של הדו קיום על היבטיו השונים. המיזוג בין תרבות סין לתרבות המערב ניכר ברובם המוחלט של הבניינים, המתייחדים בשילוב בין מרכיבים מערבים וסיניים. רוב הבניינים המצויים בתחומי העיר נשמרו כשהיו, וממשיכים למלא עד עצם היום הזה את תפקידם המקורי.

העיר ההיסטורית של מקאו כוללת את האתרים הבאים:

א. רחבות וכיכרות: רחבת מקדש מה גִה; רחבת לילאו; כיכר אוגוסטינוס הקדוש; רחבת סנאדו; רחבת הקתדרלה; הרחבה של כנסיית דומיניקנוס הקדוש; רחבת הישועים; רחבת קן היונה.

ב. בניינים בסגנון מערבי: מקדש מה גה; הבסיס המורי; בית משפחת ג'נג; כנסיית לורנצו הקדוש; המכללה ע"ש פאולוס הקדוש והסמינר על שם ג'וזף הקדוש; התיאטרון דום פדרו; הספרייה על שם רוברט הו טונג; כנסיית אוגוסטינוס הקדוש; מטה הממשל; מקדש סאן-ג'יה-הווי (מקדש גואנדי); בית הרחמים הקדוש; הקתדרלה; בית משפחת לו; כנסיית דומיניקוס הקדוש; הריסות כנסיית פאולוס הקדוש; מקדש דה-צ'ה; חומות מקאו העתיקה; מצודת התותח הגדול; בית הספר ע"ש אנתוניוס הקדוש; גני קאסה; בית הקברות הנוצרי; מגדלור גויה.

הריסות כנסיית פאולוס הקדוש הם האתר המייצג את מקאו יותר מכל. מדובר בקיר הקדמי של כנסיית פאולוס הקדוש שבנייתו הושלמה בשנת 1637. כנסייה זו שילבה בין סגנון הבנייה האסיאתי לרנסנס, והיא ממחישה את המיזוג בין אמנויות המזרח והמערב. התבליטים שלה מוקפדים ומרהיבים ביופיים. אפילו לפני 300 שנה עלתה הבנייה 30 אלף מטבעות כסף. מדובר באוצר בלום, ובאותה עת היה מפורסם בדרום ובמזרח אסיה. לאחר שהכנסייה נשרפה בשנת 1835, שרדו רק 68 מדרגות האבן שבחזית הכנסייה והקיר הקדמי העשוי אבן גרניט. שמו הסיני ניתן לו בשל דמיונו לשערים סיניים מסורתיים. הקיר נבנה בסגנון הרנסנס האיטלקי, גובהו כ-27 מטרים, ורוחבו 23.5 מטרים. הוא בן חמש קומות, על גגו צלב, שמתחתיו יונה עשויה נחושת המסמלת את רוח הקודש. סביב ליונה חריטות אבן של שמש, ירח וכוכבים, המסמלים את תקופת ההיריון של הבתולה מריה הקדושה. מתחת ליונה חרוטה דמות הבן. משמאלה "האש הנצחית" ומימינה עץ החיים. באמצע הקומה השלישית חרוט דיוקן הבתולה הקדושה, מוקפת אדמוניות המייצגות את סין וחרציות המייצגות את יפן; בצידיה "קהל המאמינים הנצחי", כמו גם ספינה פורטוגלית, ודמות השטן בעל הפנים המרושעות. בקומה הרביעית מוצגים פסליהם של ארבעת האוונגליונים. בצידי הקומות הרביעית והשלישית חרוטים אריות, שהם חיות סמליות באמנות ובתרבות המסורתית הסינית. בקומה התחתונה נפערו שלוש דלתות, ומעל משקופן חרוטה הכתובת בלטינית "MATER DEI" – "אם האלוהים".

מידע שימושי:

טיסות ישירות יוצאות אל מקאו וממנה לערים רבות באסיה ובכלל זאת לערים בסין גופא. באופן עקרוני, מקאו נחשבת לגן עדן לטיסות זולות ברחבי אסיה, יותר משכנתה הונג קונג. מעבורות מהירות בין הונג-קונג למקאו יוצאות במשך 24 שעות ביממה ועושות את הדרך בשעה. בנסיעה בין שתי הערים אסור לשכוח דרכון.