הר צִ'ינְגְצֶ'נג ומערכת ההשקיה בדוּ-גְיַ'אנְג-יֵן

מערכת ההשקיה בדו-ג'יאנג-ין (Dujiangyan, בסינית: 都江堰) הוקמה במאה השלישית לפני הספירה, והיא ממוקמת במישורים של צ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן, על גדות נהר מִין. מדובר במפעל השקיה רחב היקף שאת הקמתו הוביל לי בינג, מושל מחוז סצ'ואן במדינת צ'ין בתקופת המדינות הלוחמות. את לי בינג ירש בנו והמשיך את המפעל החשוב. זו מערכת ההשקיה הגדולה והעתיקה ביותר ששרדה עד היום בעולמנו, אשר מתאפיינת בהולכת מים בלא סכר. זה למעלה מ-2200 שנים שהיא מתפקדת ביעילות מרובה. הר צ'ינגצ'נג (Qingcheng, בסינית: 青城山) הסמוך הוא אחד ממקורות הטאואיזם: במעלה השביל ההררי פזורים ביתנים קטנים, ועל אתריו החשובים נמנים "ארמון בניית המזל", "ביתן התמונה הפסטורלית", "מערת המורה השמימי" ו"ארמון הטוהר העליון". בשנת 2000 נכנסו פרויקט ההשקיה והר צ'ינגצ'נג אל רשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

מערכת ההשקיה העתיקה והנודעת בנהר דוּ [בסינית: דוגְ'יַאנְגְיֵן] ממוקמת ממערב לעיר באותה שם. סצ'ואן ידועה היום כאסם תבואה וכ"ארץ זבת חלב ודבש", אך היא זכתה למוניטין זה רק 250 שנים אחרי שהוקם מפעל ההשקיה, מה שמעיד היטב על המהפכה שהוא חולל באזור. מערכת ההשקיה היא מקור החיים של ארץ שופעת זו, ועד ימינו היא מוסיפה למלא תפקיד יקר ערך שאינו בר-תחליף ומספקת מי השקיה לשטח העולה על 6,600 קמ"ר.

החלק החשוב ביותר במפעל ההשקיה הוא ראש ההשקיה, והוא המפתח למפעל כולו. ראש ההשקיה מורכב משלושה פרויקטים גדולים: "סוללת פה הדג" המנתבת את המים, פרויקט הובלת המים המכונה "פתח בקבוק האוצר", ותעלת "סוללת החול המעופף". על פי זרימת המים והמאפיינים הטופוגרפיים, חצב לי בינג במקום שבו השיפוע מתון יחסית פתח בצורת טריז שרוחבו בתחתית 17 מטרים. בעונה היבשה, רוחב הפתח של הערוץ 19 מטרים, ואילו בעונה הגשומה רוחבו 23 מטרים. "פתח בקבוק האוצר" הוא הצוואר שאליו נכנסים המים בערוץ הפנימי. הוא מתקן מפתח במערכת ההשקיה שבזכותו יכול האדם לאיתני הטבע. 

"החול המעופף" היא תעלה הממוקמת במקטע המרכזי, וביכולתה לווסת את המים העודפים ואת המשקע, בעוד שתפקידו של "פתח בקבוק האוצר" הוא להוביל את המים ולשלוט בכניסתם לערוץ. מכאן שמפעל ההשקיה בדוג'יאנגין פותר באופן מדעי את בעיות תיעול המים, ויסותם, הובלתם וטיפול במשקע החול, ואלה נעשים בצורה עצמאית. כך מצליחה מערכת ההשקיה להוביל מים אל השדות ולמנוע שיטפונות ואסונות. מדובר באחד הפלאים הגדולים בתולדות מפעלי ההשקיה בעולם. כיום ביקור בדו-ג'יאנג-ין הוא לא רק הזדמנות להתפעל מהיכולת ההנדסית הגבוהה של הקדמונים, אלא גם מן הנוף היפהפה במקום.