120 שנה להולדתו של מאו

במקביל לנוסטלגיה בחלקים מהחברה לתקופתו של מאו, ניכרת עלייה בשימוש במורשתו בשלטון הסיני. מאז מותו של מאו, מנהיגים כמו ג'יאנג דזה-מין וחו ג'ינטאו ראו במאו דמות אב, אך העדיפו לשמור את משנתו מחוץ לסדר יומם המדיני. אך מאז חילופי השלטון בשנה שעברה, בחר הנשיא הנוכחי, סי ג'ינפינג, להתחיל והשתמש ברעיונות מתקופתו של מאו.

סי ג'ינפינג מביט אל מאו ושואב ממנו השראה לניהול המדינה. כך למשל, השיק באפריל השנה את קמפיין "קו ההמונים", שנועד לשפר את תדמית המפלגה בעיני הציבור. "קו ההמונים" (Mass Line, בסינית: 群众路线) הוא תפיסה שהגה מאו דזה-דונג על מנת לקדם את הרפורמה החקלאית בקרב האיכרים. במרכזה ניצב הקשר הישיר בין פעילי המפלגה לבין ההמונים והנחלת הרעיונות הקומוניסטיים בקרב העם. במקביל, החייה סי גם את הביקורת העצמית, בה קאדרים (חברי מפלגה העובדים בגופים ממשלתיים) מצביעים זה על טעויותיו של האחר.

אימוץ רעיונותיו של מאו על ידי סי ג'ינפינג הפתיע רבים, מכיוון שלצד בכירי מפלגה שנרדפו בתקופת מהפכת התרבות, סבלה גם משפחתו של סי מכך. אביו של נשיא סין הנוכחי, סי ג'ונג-סון, הואשם על לא עוול בכפו ושהה תקופות ארוכות במעצר.

עד היום מקפידה הממשלה לשמור על כבודו של מאו על ידי צמצום הדיון הפומבי באירועים היסטוריים רגישים, בהם המערכה כנגד הימין (1957), בה נרדפו אינטלקטואלים שמתחו ביקורת על השלטון, הקפיצה הגדולה קדימה (1958-1961) ומהפכת התרבות (1966-1976). עם זאת, יש לציין שמאז מותו של מאו ב-1976, העמדה הרשמית של המפלגה טוענת כי 70% ממעשיו של מאו היו נכונים, בעוד ש-30% היו שגויים. במקביל, שללה המפלגה פולחן אישיות, וכן ביטלה את הקריאה למלחמת מעמדות ולציות עיוור להחלטותיו של מאו.

עד ימינו נראה שהחברה הסינית בעלת עמדה אמביוולנטית כלפי מי ששלט במדינה ביד רמה. לצד שלילה של שגיאותיו, קיימת הערכה רבה לפועלו – במיוחד בשל הרקע ההיסטורי בו החלה סין את דרכה במאה ה-20. כך למשל, תוחלת החיים בסין לפני 1949 עמדה על 35, ואילו היום במקומות רבים היא מעל ל-70. במקביל, קשירת הרגלים נפסקה כליל, וסין הצליחה להשתחרר מעול האימפריאליזם המערבי והיפני.