שושלת האן: תחיית הקונפוציאניזם

שלטונו של וואנג לא נמשך זמן רב, ובשנת 25 לספירה, לאחר מספר שנים של מרידות ומאבקים, הצליחה משפחת ליו להשיב לידה את השליטה ולחדש את השושלת, כשהפעם העיר לוּאוֹ-יָאנְג במזרח משמשת כעיר הבירה.

 
^{האן המזרחית (בצהוב)}

הקיסר ליו- סיוּ, מייסד האן המזרחית וממשיכיו מוטטו את שיטת המשטר המיושנת שהשליט קיסר שושלת שִׂין, ופתחו שוב בסדרה של רפורמות שהשיבו תוך זמן קצר את הסדר על כנו. השושלת הצליחה לחדש את שלטונה באזור צפון ויאטנם ולאורך החוף ואף לפתח קשרים עם האימפריה הרומית.

ההישגים בתחום התרבות, הכלכלה והמדעים בתקופת האן המזרחית עלו על אלה של האן המערבית. טכניקת ייצור הנייר, אחת מהטכנולוגיות החשובות ביותר של המין האנושי, הומצאה באותה תקופה. גם בתחום מדעי הטבע נרשמו הישגים מרשימים, כדוגמת המצאת הסיסמוגרף (מכשיר המודד רעידות אדמה) והספירה הארמילרית, המסייעת בקביעת עמדותיהם של כוכבים, על ידי המתמטיקאי הנודע גָ'אנְג הֶנְג. בנוסף, הפעם הראשונה בה יש איזכור לשימוש בחומרי הרדמה היא על ידי הוּאָה טוּאָו, רופא מנתח שפעל בסוף תקופת האן המזרחית.

^{המתמתיקאי גָ'אנְג הֶנְג והספירה הארמילרית}

המאה ה-2 של האן המאוחרת הייתה תקופה של ירידה. חצר הקיסר נחלשה, והפריפריה והאליטות המקומיות שוב התחזקו. תוך כדי כך התחזקות הסריסים והיחלשות השושלת החלו הפגנות ומחאות. מלומדים קונפוציאנים וסטודנטים החלו בהפגנות מחאה על המצב, הפגנות שהגיעו לשיא בעשור השני של המאה, כאשר השלטון החל לנהוג בהם ביד קשה וברוטלית. השלטון נאלץ להישען על צבאות שכירים, שלהם היה צריך לשלם. כתוצאה מכך הלחץ על האיכרים הלך וגבר.

משנת 190 עד 220 לספירה השושלת הייתה קיימת רק מבחינה נומינלית והשליטים היו שליטים מקומיים שהקיסרים שלטו בשמם. בשנת 220 הקיסר האחרון של האן התפטר ובזה הביא את הקץ על שושלת האן המזרחית.