עשה ואל תעשה בראש השנה הסינית

נפצים, זיקוקים וברכות לשנה החדשה שמודבקות על אסקופת הבית. כיסונים בצפון סין ועוגות אורז דביק בדרום. מעטפות נייר אדומות מלאות במזומנים לילדים ואיסור תספורת עד החודש השני של השנה הירחית החדשה. אלו הם רק חלק מכללי ה"עשה ואל תעשה" של ראש השנה הסינית. הדור המבוגר משמר את המנהגיים המסורתיים הללו בקפדנות, אך בני הדור הצעיר מוסיפים גם הם לדבוק בם, זאת בעקבות התחייה של התרבות המסורתית בשנים האחרונות. בסך הכל, כולם מייחלים לכך שהשנה החדשה תביא עימה הצלחה ומזל טוב ובדיוק לשם כך נועדו המנהגים, או ה"חוקים" הללו.

^{שמי בייג'ין בערב ראש השנה: מטחי זיקוקים עד שעות הבוקר}

רוב הסינים נשארים ערים עד מאוחר בערב השנה החדשה, מקבלים את פניה של השנה החדשה בארוחה משפחתית חגיגית הכוללת גם צפייה בטלוויזיה. גם אלה שבחרו ללכת לישון, מתעוררים לקולות הרעם האימתני של מטחי הזיקוקים בשלל צורות וצבעים שמשוגרים לשמיים לאורך כל הלילה.

^{מקשטים את הרחובות בפנסים אדומים} 

מסורת הבערת הזיקוקים בראש השנה מקורה באגדה מיתולוגית, המספרת על מפלצת בשם "ניֶין" (שפירושה המילולי הוא "שנה") אשר היתה יוצאת כל שנה בעונת החורף מן המערה שלה לטרוף בעלי חיים ואנשים מהכפרים באזור. לאחר שניסו כל דבר אפשרי גילו המקומיים כי המפלצת פוחדת מאש ונפצים. יום אחד התאספו התושבים יחדיו והחליטו כי למשך כל הלילה הקרוב על כל אחד ואחד להשליך נפצים מחוץ לדלת ביתו. בנוסף, הם גם הבעירו לפידים והדליקו פנסים אותם הציבו בכל רחבי האזור. המפלצת, שעשתה דרכה כמו בכל לילה לעבר הכפר, הלילה בא לקיצו והשחר הפציע מבעד להרים והתושבים החלו לעבור דלת דלת כדי לוודא שאף אחד מקרוביהם לא נאכל על ידי המפלצת בלילה (מכאן מקורו של מנהג ביקור הקרובים והחברים במהלך חג האביב). לא היה גבול לשמחתם של התושבים כשגילו שכולם בריאים ושלמים, לכן החליטו לפצוח במשתה גדול וחגיגי עם הרבה יין ומאכלים טובים, כשהם חוגגים את נצחונם על המפלצת. למרות שאף אחד לא באמת מאמין שהסיפור הזה אכן התרחש במציאות, המסורת והמנהגים עדיין נשמרים בקנאות .

^{ילדים מבעירים נפצים}

בצפון סין, הכיסונים (בהגייתם הסינית: "ג'יאודזה") נחשבים למאכל שאף שולחן חג בערב ראש השנה לא יהיה שלם בלעדיו. הכיסונים הופיעו לראשונה כבר בתקופת שלוש הממלכות (280-220 לספירה) אם כי באותה תקופה נהגו הסינים לאכול אותם כשהם מבושלים בתוך מרק (מנהג שהשתמר עד היום באזורים מסויימים בדרום סין). הסינים מאמינים כי אכילת כיסונים ממש עם תחילתה של השנה החדשה תביא להם עושר ומזל טוב, זאת משום שצורתם של הכיסונים זהה לזו של מטיל הזהב "יואן באו" (Yuanbao, בסינית: 元宝), אשר שימש במשך שנים כמטבע של סין. סיבה נוספת נעוצה בעובדה שהגייתם זהה למילה "חיבור". הסינים מאמינים שאכילת ג'יאודזה בחצות של ערב ראש השנה מסייעת לקיים קשר רציף בין השנה שחלפה לבין זו החדשה שעומדת בפתח.

^{עומלים על הכנת עוגות אורז דביק לקראת ראש השנה}

ירקות, בשר, דגים ושרימפס יכולים כולם לשמש במלית לכיסונים, אך יש כאלה אשר בוחרים לשים במילוי גם כל מיני דברים מיוחדים, כמו אגוזים, תמרים ואפילו מטבעות. האמונה היא כי מי שזוכה בג'יאודזה עם המילוי המיוחד יזכה בהרבה מזל והצלחה במהלך השנה החדשה.

הסינים מהדרום נוהגים לאכול בערב ראש השנה עוגות אורז דביק (Niangao, בסינית: ,年糕). העוגות הללו, שאופן הגייתן זהה למילים "לגבוה כל שנה", נחשבות גם הן סמל לשנה טובה ומשגשגת. גם מנה של דג נחשבת למאכל חובה על שולחן החג, זאת משום שאופן הגיית המילה "דג" בסינית זהה להגייתה של המילה "שפע" או "עושר".

^{מעות ראש השנה במעטפה אדומה לילדים}

תקופת השנה החדשה אהובה במיוחד על הילדים בעיקר משום שהם זוכים לקבל מעטפות אדומות מלאות מזומנים מההורים, הסבים והסבתות ומקרובי משפחה נוספים. מטרתו של מנהג זה, שהחל לפני למעלה מ-1,800 שנים הוא להגן על הדור הצעיר מפני מזל רע. הסכום במעטפה יכול לנוע בין 100 יואן לבין כמה אלפים, אך מה שחשוב זה להקפיד על סכום זוגי.

^{תספורת הגברים בתקופת שושלת צ'ינג (מימין) ובתקופה שקדמה לה (משמאל)}

מנהג נוסף שנפוץ במהלך חג האביב הוא איסור תספורת. למעשה, לא מדובר באיסור של ממש, אלא באמונה תפלה של הסינים שמאמינים שאם הם יגזרו את שיערם במהלך החודש הראשון של השנה הירחית החדשה, אז הדוד שלהם מצד האמא ימות. קיימות סברות רבות בנוגע למקורו של מנהג זה, אולם המשכנעת ביותר מקורה בתקופת שושלת צ'ינג.

מיד לאחר שהשלימו המנצ'ורים את השתלטותם על סין כולה, הוציא הקיסר הראשון הוראה אשר חייבה את הגברים הסינים להסתפר בתספורת אחידה – גילוחו של החלק הקדמי של הראש וקליעת השיער הארוך בחלק האחורי לצמה. ההוראה החדשה פגעה בנקודה רגישה במיוחד אצל הסינים, אשר נמנעו מלגזור את מחלפות ראשם בעיקר בגלל האמונה שגזירת השיער או גילוחו הם עבירה על כיבוד אב ואם, שכן הגוף ניתן במתנה מההורים.

מעתה ואילך החלו הסינים המתוסכלים להביט אחורה בערגה לתקופה בה שלטה שושלת מינג. הם ייחלו בכל מאודם לשוב אל אותם הזמנים וכאקט של מחאה שקטה, הם החליטו להימנע מתספורת במהלך השנה החדשה.

אז מה הקשר לדוד מצד האמא? אופן הגייתו של הביטוי "ערגה לעבר" (Sijiu, בסינית: 思旧) זהה מאד למילים "פטירתו של הדוד מצד האם". לכן, על אף שהם מודעים לכך שמדובר בסך הכל באמונה תפלה, סינים רבים בוחרים להימנע לחלוטין מתספורת במהלך כל ימי החודש הראשון של השנה.