ליג'יאנג: עיר עתיקה שוקקת חיים

מאת: CRI תרגום: קובי לוי עריכה: סוּ' גֶ'ה-פּינג

העיר העתיקה ליגְ'יַאנְג (Lijiang, בסינית: 丽江) שוכנת בצפון מערב יונאן, בנפה אוטונומית של בני מיעוט הנאשי. היא נוסדה בשלהי שושלת סונג וראשית שושלת יואן (סוף המאה ה-13 לספירה). העיר שוכנת ברמת יונאן בגובה 2,400 מטרים מעל פני הים, ושטחה הכולל 3.8 קמ"ר. מימי קדם הייתה מפורסמת כעיירת שוק הממוקמת במיקום אסטרטגי. כיום למעלה מ-6,200 בתי אב בעיר העתיקה וחיים בה יותר מ-25 אלף תושבים. בני מיעוט הנאשי הם הרוב המכריע בקרב התושבים, ו-30 אחוזים מהם עוסקים עדיין במלאכות יד וענפי מסחר מסורתיים כייצור כלי נחושת וכסף, פרוות, עורות, טקסטיל ובישול שיכר.

רחובות העיר העתיקה בליג'יאנג בנויים לאורך הרים ומים, ומרוצפים באבן שיש אדומה, מה שדוחה בוץ בעונה הגשומה ואבק בעונה היבשה. על ריצוף האבן פרחים רבים בעיצוב טבעי ואלגנטי המתכתב עם הסביבה של העיר כולה. רחוב סְה-פאנג (בסינית: "ארבעת הכיוונים") שבמרכז העיר העתיקה הוא הסמל של הרחובות העתיקים בליג'יאנג.

מעל מערכת התעלות שבעיר העתיקה נבנו 354 גשרים, בצפיפות של 93 גשרים בממוצע לכל קילומטר רבוע. הגשרים באים במגוון צורות ומינים והמפורסמים שבהם הם "גשר המנעול הירקרק", "גשר האבן הגדול", "גשר המיליון", "גשר השער הדרומי", "גשר האוכף" ו"גשר האנושיות ואריכות הימים" – כולם נבנו בתקופת שושלות מינג וצ'ינג (המאה ה-14-19 לספירה). הייחודי ביותר ביניהם הוא "גשר האבן הגדול" הממוקם 100 מטרים ממערב לרחוב סה-פאנג.

אחוזת משפחת מו הממוקמת בעיר העתיקה הייתה אחוזת הפקיד המקומי מטעם הקיסר, משרה שעברה בירושה בין בני משפחת מו לדורותיהם. היא הוקמה לראשונה בזמן שושלת יואן (1271-1368 לספירה), ובשנת 1998, אחרי שנבנתה מחדש, הפכה למוזיאון של העיר העתיקה. שטחה של האחוזה כ-30 אלף מטרים רבועים, ובתוכה בסך הכול 162 חדרים קטנים כגדולים. כן תלויים בתוכה 11 לוחות שהקיסר בעצמו העניק במתנה, והם מגוללים את תולדות עלייתה ושקיעתה של המשפחה.

"מגדל חמשת עופות החול", אשר במקדש פוּגוּאוֹ (Fuguo Si, "ממלכת האושר") שבעיר העתיקה הוקם בשנתו ה-29 של הקיסר ואן לי משושלת מינג (1601 לספירה), וגובהו 20 מטרים. המגדל נקרא כך מכיוון שצורת המבנה דומה דמיון רב ל-5 עופות חול צבעוניים במעופם, ועל תקרתו מצוירות תבניות רבות ומגוונות. "מגדל חמשת עופות החול" ממזג בתוכו סגנונות בנייה סיניים, טיבטיים ונאשיים, והוא אחת הדוגמאות הקלאסיות והנדירות ביופייה בין המבנים העתיקים בסין.

הכפר העתיק בּאישָה (Baisha, בסינית: 白沙) ממוקם 8 קילומטרים צפונית לעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא שימש כמרכז הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של אזור ליג'יאנג בזמן שושלות סונג ויואן (המאות ה-10-14 לספירה). הכפר נפרש לאורך ציר העובר מצפון לדרום, במרכזו כיכר בצורת טרפז, ומי מעיין זורמים אליה מצפון. 4 סמטאות יוצאות מן הכיכר לכל כיוון ויוצרות מראה ייחודי. ההיווצרות וההתפתחות של הכפר באישה הניחו את היסודות למבנה של העיר העתיקה בליג'יאנג מאוחר יותר.

העיירה שוּהֶה (Shuhe, בסינית: 束河), נמצאת 4 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר העתיקה של ליג'יאנג, והיא אחת מעיירות השוק שבסביבה. בתי התושבים מפוזרים בה בחן, והצורה שבה היא מסודרת מזכירה את רחוב סה-פאנג שבליג'יאנג. נחל "הדרקון הירוק" זורם בין בתי התושבים, וגשר "הדרקון הירוק", שנבנה בזמן שושלת מינג (1368-1644 לספירה), תלוי מעליו. גשר זה הוא הגשר הקשתי הגדול ביותר שבתחומי ליג'יאנג.

לעיר העתיקה של ליג'יאנג היסטוריה ארוכה ונוף פשוט ואלגנטי. היא ניחנה בנוף של עיר הררית ובקסם של עיירת מים בעת ובעונה אחת. בתי התושבים ממזגים בתוכם את המיטב שבסגנונות הבנייה הסיניים, הטיבטיים ושל מיעוטי הבּאי והיִי, וכן את האלגנטיות הייחודית של מיעוט הנאשי. זוהי מורשת נדירה למחקר ההיסטוריה של הארכיטקטורה והתרבות בסין. העיר העתיקה בליג'יאנג מכילה תרבות עממית מסורתית עשירה, וממחישה בצורה מרוכזת את השגשוג וההתפתחות של שבט הנאשי.

 החלל העירוני הזורם, מערכת המים המספקת חיים, הסגנונות האחידים של המבנים, המידות ההולמות של בתי המגורים, הסביבה הנוחה, האווירהטוב וסגנונות האמנות העממית הייחודיים מבדילים את ליג'יאנג מערים היסטוריות-תרבותיות אחרות בסין. האופי הייחודי והיוקרתי של מבנה העיר העתיקה, מוקיר את הטבע ושואף ליעילות בעת ובעונה אחת. ליג'יאנג היא יישוב מיעוטים מסורתי בעל משמעות חשובה. קיומה הוא בבחינת חומר יקר ערך למחקר ההיסטוריה של בניית ערים ולהתפתחות עמים במין האנושי. מדובר במורשת תרבותית יקרה מפז, באוצר בלום ששייך לסין ואף לעולם כולו.

בדצמבר 1997 העיר העתיקה ליג'יאנג נכנסה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. ארגון אונסק"ו כתב בהחלטתו: "העיר העתיקה בליג'יאנג מיזגה לתוכה בחוכמה מיקום אסטרטגי מבחינה צבאית וכלכלית ונוף הררי מחוספס. היא שימרה בנאמנות ובשלמות נוף פשוט ויפה. מבני העיר העתיקה ידעו אין ספור עליות ונפילות של שושלות והיו עדים לתהפוכות ההיסטוריה. הם מרכזים בתוכם מאפייני תרבות של עמים שונים ושמעה יצא למרחוק. בליג'יאנג מערכת אספקת מים עתיקת יומין. מערכת קסומה וייחודית זו עוברת כשתי וערב ברחובות העיר, וממשיכה למלא תפקיד עד עצם היום הזה."

מידע שימושי:

הגעה: טיסות סדירות יוצאות אל ליג'יאנג מערים גדולות כשנחאי ובייג'ין. רבות מהטיסות עושות עצירת ביניים בבירת מחוז יונאן קונמינג. אוטובוסים מהירים יוצאים מתחנת האוטובוס הצפון-מערבית בקונמינג. תחנת האוטובוס בליג'יאנג ממוקמת בעיר החדשה, משם אפשר לקחת אוטובוס עירוני לעיר העתיקה. לעיירות העתיקות שוּהֶה ובאישה יוצאים מיניוואנים ואוטובוסים מהעיר החדשה.

לינה: מלונות גדולים מצוייים בשפע בתחומי העיר החדשה, אך מומלץ מאוד לישון במלונות המשפחתיים בתוך תחומי העיר העתיקה. כמעט כל בית בליג'יאנג מציע חדרים במחירים זולים מאוד (למעט בחופשות ובחגים) - כמה עשרות יואן לחדר זוגי כולל מקלחת ושירותים צמודים. חפשו את השלט 客栈 (בית הארחה) על הבתים, היכנסו ובדקו אם החדר לרוחכם.