העמדה האסטרטגית של ישראל והשתתפותה ביוזמת החגורה והדרך נכון לכיום
מקור :CMG עריכה : 徐嘉

בתאריך ה 21 למרץ 2017, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ינג, בירת סין.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא סין שי ג'ינפינג הכריזו בבייג'ינג על שותפות מקיפה חדשנית בין שתי המדינות. הקמת שותפות זו מגבירה את שיתוף הפעולה והחדשנות שתביא תועלת רבה יותר לשני העמים אמר שי.

נתניהו אף קרא לנצל את ההזדמנות של השותפות החדשה כדי להגביר את שיתוף הפעולה בתחומים כמו אנרגיה נקייה, חקלאות, השקעות, פיננסים ושירותים רפואיים.

לפי ההצהרה המשותפת, שתי המדינות הסכימו לחילופים הדוקים יותר בין כוח אדם טכנולוגי צעיר, ושיתוף פעולה במעבדות משותפות, מרכז העברת טכנולוגיה עולמית, פארקי חדשנות ומרכז שיתופי פעולה חדשני.

נאמר בהצהרה שישראל וסין מצפות לשיתוף פעולה הדוק יותר בבקרת זיהום אוויר, ניהול פסולת, ניטור סביבתי, חיסכון וטיהור מים, כמו גם בתחומי ההיי-טק.

״ישראל מקווה להשתתף ביוזמת החגורה והדרך״ ראש ממשלת ישראל אמר והוסיף כי ״ארצו מצפה לראות את סין משחקת תפקיד גדול יותר בענייני המזרח התיכון״.

ישראל רואה במגזר התשתיות הלאומי שלה מניע מרכזי לצמיחה כלכלית, ומפרסמת מדי שנה תוכניות יישום המתארות תוכניות רב-שנתיות לתעשיות שונות. התוכנית האחרונה לשנים 2020–2024, המוערכת במיליארדי דולרים, שמה דגש משמעותי על פרויקטי תחבורה ותשתיות כבישים, תוך התאמה חלקה עם יעדי יוזמת החגורה והדרך )BRI(.

״יוזמת החגורה והדרך״ BRI או בכינויים אחרים ״חגורת דרך המשי״ או ״חגורה אחת,דרך אחת״

זוהי הינה יוזמה ממשלתית סינית שמטרתה להחיות את נתיבי הסחר העתיקים של דרך המשי להובלת סחורות מסין לאירופה. שנסללה בתקופת שושלת האן )200 לפנה"ס עד 200 לספירה(. מיזם זה מתחיל בשיאן שבמרכז סין, וימשיך מערבה דרך מחוז גאנסו, משם למחוז סינג'יאנג אל אורומצ'י, ומשם לקזחסטן, צפון איראן, עיראק, סוריה וטורקיה. מאיסטנבול דרך המשי תחצה את מיצר הבוספורוס ותמשיך לאירופה, בולגריה, רומניה, צ'כיה וגרמניה. משם לרוטרדם בהולנד. מרוטרדם הנתיב יורד דרומה לונציה שנמצא באיטליה שם הוא ייפגש עם קצה הדרך הימית.

מטרת היוזמה נועדה לבנות רשת תשתיות תחבורתיות, לאורך מרכז אסיה, כבישים נמלי ים ואפילו שדות תעופה, כדי לשפר את דרכי המסחר והחיבור הכלכלי בין סין לעולם.

הסינים מתכננים להקים רשתות תחבורה יבשתית וימית לאורך נתיב זה, ולגבש את השפעתם ברחבי האזור האירו-אסיה.


ישראל כמיקום גיאוגרפי אסטרטגי.

ישראל ממוקמת בצומת הדרכים של אירופה, אסיה ואפריקה, עם מיקום ייחודי לאורך קו החוף המזרחי של הים התיכון, היא עומדת כנקודת מפתח לביצוע מוצלח של ה-BRI. מתוך הכרה בפוטנציאל הזה, הממשלה הסינית השקיעה במספר פרויקטים של יוזמת החגורה והדרך בישראל, במטרה להחיות את נתיב הסחר ההיסטורי של דרך המשי ולחזק את הקשרים של סין למערב, הן על היבשה והן על הים.

ההתפתחויות האחרונות מצביעות על מעבר משלב התכנון לביצוע פרויקטי יוזמת החגורה והדרך בישראל. מכרזים ותהליכים תחרותיים החליפו את מנגנוני התכנון, והקלו על מעורבות פעילה של חברות מקומיות ובינלאומיות. הכוללים עובדים זרים ומקומיים כאחד, פרויקטי תחבורה גדולים צפויים להסתיים בעתיד הקרוב.

ניתן לראות יותר חברות סיניות אשר ממלאות תפקיד משמעותי בפרויקטי תשתית ישראליים, המתמחות בתכנון, הקמה ויישום של מאמצים גדולים. ההתמקדות שלהם בפרויקטים של יוזמת החגורה והדרך כוללת נמלים, רכבות, רכבות קלות וגם חשמליות, רכבות תחתיות ומנהרות. מינוף המומחיות שלהן מפרויקטים מצליחים ברחבי העולם, חברות אלו מהוות חלק בלתי נפרד מביצוע מגה פרויקטים בתחום התחבורה בישראל.

יוזמת החגורה והדרך BRI מקדמת שיתוף פעולה בשלל מוקדים בישראל,

אחד מהפרויקטים שלה הינה מנהרות הכרמל.

תאגיד הבנייה האזרחית של סין )CCECC(, מילא תפקיד מרכזי בעיצוב התשתית של ישראל. מפיקוח על הקמת מנהרות הכרמל ועד לבניית מנהרת הרכבת בין עכו לכרמיאל.

CCECC תופסת את מרכז הבמה בפרויקט דרך המשי השאפתני.

בינואר 2007, החלה CCECC בעבודות באתר עבור מנהרות הכרמל. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2009, הושלמה בהצלחה המנהרה הראשונה, באורך 1,643 מטר מצ'ק פוסט למחלף רופין בנווה שאנן. זה סימן הישג משמעותי במערכת המנהרות המקבילות, כאשר כל מנהרה מאפשרת תנועה חד-כיוונית. בעזרת שיתוף פעולה של החברה CCECC עם חברת ההנדסה הישראלית י.ליאור הנדסה בע"מ, כאשר כל חברה חפרה מצד האחר של המנהרה. שני החברות התכנסו לפיצוץ מבוקר שהסיר את המכשול האחרון והסופי ביניהם. חפירת המנהרה המקבילה הסתיימה ב-25 בפברואר 2009, ואחריה המנהרה השלישית במאי והרביעית ביולי אותה שנה. טקס ההשבעה הרשמי התקיים ב-30 בנובמבר 2010, בהשתתפות ראש הממשלה, שבישר עידן חדש לתנועת כלי רכב במנהרות.

הנוכחות האדירה של CCECC בפרויקטים של התשתיות הגדולות בישראל ותפקידה המרכזי בדרך המשי החדשה מדגישים את השפעתה העולמית. בעוד CCECC ממשיכה לעצב רשתות קישוריות ותחבורה, מעורבות החברה נותרה מכרעת בהנעת שיתוף פעולה כלכלי ופיתוח מעבר לגבולות בינלאומיים.


פעילות נוספת הנמצאת בעיר הצפונית חיפה.

ישנו נמל חדש שנחנך בספטמבר 2021, העומד כעדות למטרות של יוזמת החגורה והדרך )BRI(. מרכז תחבורה תעשייתי זה, הממוקם אסטרטגית לטפל בטונות של מטען ביעילות, מבטיח לחולל מהפכה בדינמיקת הסחר הבינלאומית של ישראל ולעורר צמיחה כלכלית.

הנמל מופעל על ידי קבוצת הנמל הבינלאומית של China Shanghai תחת זיכיון של 25 שנה, הנמל החדש מייצג שינוי פרדיגמה בטיפול במטענים. עם השקעה ניכרת של 1.7 מיליארד דולר, הוא מתהדר ביכולת טיפול שנתית מרשימה של 1.86 מיליון יחידות. נמל מכולות אוטומטי זה נועד לייעל תהליכים, להפחית את עלויות היבוא ולייעל את הפעילות הלוגיסטית לישראל.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לאותה שנה מרב מיכאלי הדגישה את תפקידה של הנמל כ"שער חדש לעולם" במהלך טקס ההשבעה. בתמיכת ממשלת ישראל, הנמל צפוי לזרז פיתוח כלכלי, להגביר את היצוא והמסחר, לטפל בפערים חברתיים ולתרום להורדת מחירים.

נכון לכיום, בזכות היעילות בתפעול של הנמל בחיפה ישראל עלתה במדד הדירוג העולמי של הנמלים.

Win-Win Cooperation

שיתוף הפעולה בין ישראל וסין בהקמה ותפעול של נמל חיפה החדש מדגים את העקרונות של שיתוף פעולה מנצח במסגרת יוזמת החגורה והדרך. עם התמקדות בבניית רשת מסחר ותשתית מקיפה לאורך נתיבי דרך המשי העתיקים, היוזמה שואפת לחבר את אסיה, אירופה ואפריקה. נמל חיפה מתגלה כביטוי מוחשי של חזון שיתופי זה, המטפח תועלת הדדית לשני העמים.

הנמל בחיפה לא רק משנה את נוף המסחר הישראלי אלא גם מדגים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה פורה בין מדינות באמצעות יוזמת החגורה והדרך. הפרויקט מדגיש את המחויבות המשותפת לשיתוף פעולה מנצח, פיתוח כלכלי וממחיש כיצד ה-BRI ממשיך לעצב את דינמיקת הסחר העולמית.

פרויקט נוסף, התואם ליוזמת החגורה והדרך הינו הקו האדום.

הקו האדום של הרכבת הקלה משמש כעורק תחבורה, העובר את מרכזי הביקוש המרכזיים. הפרויקט משתרע על פני 24 קילומטרים, עם 34 תחנות במיקומים אסטרטגים, הוא צפוי לספק כ-234,000 נוסעים מדי יום, מה שהופך אותו לאבן יסוד בנוף המעבר של האזור.

הוא נחשב כפרויקט התשתית היקר ביותר בישראל, העלות הנוכחית של הקמת הקו האדום עומדת על 18.7 מיליארד שקל, עלייה משמעותית מהערכה הראשונית. תג המחיר של הפרויקט, שאושר ב-2010 בהערכה של 10.7 מיליארד שקל, זינק לנתון הנוכחי, מיוחס בין השאר לעיכובים בבנייה, תביעות פיצויים קבלנים וריבית משתנה. דו"ח של מבקר המדינה ציין כי עלויות הפרויקט תואמות את העלויות של מאמצים דומים בעולם.

הפרויקט נבנה על ידי חברה סינית אשר זכתה במכרז CRCC ו- CRRC.

תוך התמודדות עם האתגרים וחריגת העלויות, בניית הקו האדום היא עדות למורכבותם של פרויקטים עירוניים בקנה מידה גדול. במקביל, מתבצעת בנייה של הקווים הסגולים והירוקים, שיפתחו בשנים 2027 ו-2028, ויוסיפו ממדים נוספים לרשת הרכבות של תל אביב. במבט קדימה, נבחנות תוכניות לשינוי משחק במשבר התחבורה. פרויקט המטרו, שצפוי לצאת לדרך בשנים הקרובות ולהביא מערכת תחבורה ציבורית מקיפה הינו חלק מהתוכניות לשינוי המשבר בתחבורה.

המחויבות של ישראל לפיתוח תשתיות, במיוחד בתחום התחבורה, מתיישרת אסטרטגית עם יעדי יוזמת החגורה והדרך. עם השקעות משמעותיות של ממשלת סין והשתתפות פעילה של חברות סיניות, ישראל עומדת להפוך למרכז חיוני המחבר בין יבשות ומקל על צמיחה כלכלית באמצעות יישום מוצלח של פרויקטים של יוזמת החגורה והדרך.