יום צילומים בטכניון הישראלי מרגיש כמו סיור בעתיד. אספנו את בוגרי הטכניון הסיני GTIIT שהמשיכו לתארים מתקדמים בטכניון בחיפה, לסיור בין מעבדות הטכניון שם עובדים על המצאות חדשניות שכמו אחרות מהעבר, עתידות אולי לשנות את העולם.
למרות שמקצתם הגיעו רק לפני כמה חודשים, בוגרי הטכניון הסיני נראים כאילו היו כאן מאז ומעולם. קהילה גדולה ומגובשת, פנים שזופות, ג'ינס, הסתגלו מהר לאווירה הלא פורמלית. הם מתכנסים במעבדה של חוסאם חאיק, שפיתח את האף האלקטורוני לזיהוי ואיתור מחלות.
ג'ינליו ג'ונג הגיעה לטכניון רק לפני חודשיים, בוגרת GTIIT מהפקולטה להנדסה כימית, מארגנת את הסטודנטים הסינים ומאד מתלהבת מהאווירה הבינלאמית.
50 סטודנטים בוגרי GTIIT לומדים עכשיו בטכניון הישראלי לתואר שני ודוקטורט. במחזורים הראשונים של GTIIT כבר דווח על 93% תעסוקה , 80% מהם התקבלו לאוניברסיטאות הטובות בעולם. 15% התקבלו לאחת מעשר האוניברסיטאות הטובות בעולם, מעל 50% לאחד מחמישים ו 85% לאחת ממאה האוניברסיטאות הטובות בעולם.
הביקור בסדנא של רכב מרוץ החשמלי האוטונומי המם את הסטודנטים הסינים. לא רק בגלל שמדובר במכונית שנבנתה כדי להתחרות באליפות פורמולה הסטודנטיאלית, אלא בעיקר בגלל שהסטודנטים הישראלים שמשתתפים בפרוייקט מקדישים לו ימים ולילות מזמנם הלא פנוי.
" אנחנו באים הנה בכל רגע פנוי לעבוד על המכונית בערבים בסופי שבוע בשבתות וחגים" מספר הסטודנט הישראלי. ג'ין ליו לא מבינה איך הוא גם מצליח ללמוד.
הסינים רגילים ללמוד במשרה מלאה כל היום וכל הלילה אם צריך, בחריצות אין סופית ומשמעת שנרכשה בשנים של למידה שקדנית עוד מהגן , הם לא מצליחים להבין מאיפה לישראלים יש זמן להשקיע בפרוייקט נוסף או לצאת לעבודה.
הקשר בין בניית קריירה עתידית גם בזמן הלימודים זר לסינים אבל הם מתלהבים מהרעיון. הרבה חברות ענק ישראליות התחילו כאן במעבדה בטכניון. כמו המעבדה של פרופסור יואב לבני שיחד עם פפסיקו מפתחים ממתייקים מבוססי חלבונים שמתוקים אלפי מונים מסוכר אך אינם משמינים כלל, ואינם משפיעים לרעה על הבריאות.
הפחתת צריכת הסוכר בסין בה מספר חולי הסוכרת הגדול בעולם ובשאר העולם עושה רושם רב על הסטודנטים. גינליו חוותה כבר ב GTIIT את החיפוש אחרי אפליקציות פרקטיות והתחברה מאד להמחקר בשאלות אמיתיות שמעסיקות את העולם .
ב GTIIT מספרת ג'ינליו, היתה ציפיה ברורה לאינטראקציה בכיתה ודרישה לחלוק רעיונות והצעות גם אם הם מגוחכות לחלוטין . בטכניון גם בסין וגם בישראל היא אומרת, ניתן ורצוי לעלות רעיונות בלי לחשוש מהתגובה ומתקיים דיון ישיר ובלתי אמצעי מול המרצים הפרופסורים החוקרים והיזמים. בטכניון היא אומרת, כל פעם שהיא מעלה רעיון שולחים אותה להפוך אותו למציאות, DREAM IT DO IT.
הרבה פעמים, היא אומרת "אני חושבת מה בשיטת החינוך הישראלי ובטח של הטכניון בישראל ובסין יכול באמת להועיל לסינים". הסינים שקדנים ורציניים וחוקרים כל דבר עד הסוף, כשמערבבים את זה בארוגנטיות הישראלית שקובעת שאין דבר העומד בפני הרצון או הפיתוח או המחקר השמים הם הגבול
ניסיתי להוציא מהם גם קצת ביקורת, ניסיתי לשאול אותם על החוצפה הישראלית שעלולה קצת להפחיד ועל הישירות שעשויה ממש להרתיע. רק שלהוציא מהסינים ביקורת ישירה זה לא פשוט. שו דונג היה הראשון לצאת מהמבוכה: " העולם זקוק לשלום " הוא אמר ברמז ברור על המצב בארץ. ג'ינליו מיד הוסיפה "בלי להעליב, הקולינריה שלכם קצת חסרה דמיון ואין בה קצת יצירתיות כמו בסין "
שודונג דווקא רואה את עצמו חוזר לסין ומקים חברת הייטק. " 40% מבוגרי הטכניון ייסדו חברות בעצמם, הוא אומר, צריך להביא לסין את הסביבה התומכת ביזמים שיש כאן .
גי'ן ליו אומרת שמה שהיא קיבלה כבר זה את התודעה שהיא לא מוגבלת לתחום מסויים גם לא לזה שהיא לומדת, "זה רק פתח לאינספור אפשרויות קריירה עתידיות"
שודונג מסכם כמו דיפולמט עתידי : "ישראל וסין הוא אומר שתיהן מדינו עם היסטוריה ארוכה ויחסים טובים וחבריים, " ברמה הכלכלית השילוב בין החינוך הסיני והישראלי הוא יוצא דופן. ישראל מעולה בשיתופי פעולה ובמעבר בין רעיונות להייטק, בעוד הסינים מצויינים באינטגרציה עם השוק ובהפיכת מוצר לתחרותי ואטרקטיבי.