האוניברסיטה הסינית ישראלית הראשונה והיחידה
מקור :CMG עריכה : 徐嘉

בעמק יפה בין כרמים ושדות שוכנת לה האוניברסיטה הישראלית סינית עם בניין בין חמש קומות. טוב אין באמת כרמים או שדות ובקומה הראשונה לא גרה תרנגולת שמנה, אבל כאן נמצא הטכניון הישראלי בסין, הקמפוס של אוניברסיטה ישראלית מהמובילות בעולם במדע וטכנולוגיה, אחת ממאה האוניברסיטאות הטובות בעולם הטכניון הישראלי- האוניברסיטה הטכנולוגית של ישראל.

האוניברסיטה הישראלית סינית הראשונה והיחידה בסין, האוניברסיטה הזרה היחידה בסין שמוקדשת רק למחקר, מדע וטכנולוגיה. חד משמעית פרוייקט הדגל של שיתוף הפעולה בין ישראל וסין. 

GTIIT Guangdong Technion - Israel Institute of Technology - ראשי תיבות של גוואנדונג טכניון המוסד הטכנולוגי של ישראל. אנחנו מכאן והלאה נקרא למקום ג'יטי. (GT) 

האוניברסיטה הכל כך מיוחדת הזאת בה מתערבבים הישראלים עם החוצפה והתעוזה והתלמידים הסינים החרוצים והשקדנים יושבת בשקט בשקט  (הרבה יותר מידי בשקט) בעיר קטנה בדרום סין במחוז גוואנדונג. שאנטו היא עיירונת במונחים סינים כי יש בה רק  5 מיליון תושבים.  

לא, ממש לא צריך להציג את הטכניון לאף אחד בישראל וגם לא בקהילה המדעית. היא נחשבת לאוניברסיטה מובילה בעולם בתחום המדע, מהטכניון בגרו 4 חתני פרסי נובל, אחד מהם הוא אהרון צ'חנובר זוכה פרס נובל לכימיה, אחד מראשי ג'יטי שמעורב במקום מיום היווסדו. 

מהטכניון יצאו אלפי מדענים,רופאים, מהנדסים ואדריכלים ששינו את פני המדינה, אלפי יזמים , לפחות 1600 חברות, רעיונות ששינו את העולם  (דיסק אונקיי, קפסולה שמצלמת את גוף האדם, הטפטפות לחקלאות, מערכת חדשה להסעת תרופות אנטי סרטניות, כיפת ברזל שמגינה על ישראל מפני טילים, מכונית מירוץ אוטונומית. והרשימה עוד ארוכה.... 

הטכניון התמקם בסין בסוף 2016 בזמן הקצר הזה הוקמו מעבדות מחקר משוכללות, הוגשו כבר 20 פטנטים, כולל 7 בין לאומיים. שמונה פרופסורים מתוך GT נכללו השנה ברשימת ה World’s Top 2% Scientists , סליחה לא מצאתי תרגום מספיק טוב. יותר ממאה מחקרים זכו בפרסים שונים , והבוגרים כבר פזורים באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם בהם כמובן גם הטכניון.

בג'יטי עצמה הסטודנטים עובדים סופר קשה, ממש קשה. הבוגרים צריכים לעמוד בתוכנית הלימודים התובענית של הטכניון וממלאים גם את דרישות ה MOE – משרד החינוך הסיני. הבוגרים מקבלים תואר כפול גם מהטכניון וגם מ GTIIT.

הסתובבתי כמה ימים באוניברסיטה, האווירה לא פורמלית, כמו באוניברסיטה ישראלית אבל משהו חסר... נכנסתי לכיתות ועדיין לא הבנתי מה מרגיש לי כל כך שונה מאוניברסיטה ישראלית טיפוסית. 

אין רעש מוויכוחים אין סופיים, אין מחלוקות גלויות. אף אחד מהסטודנטים לא מתווכח, לא חולק על דעתו של האחר ובטח לא אם מדובר במרצה. בארץ הרי לכל אחד יש מה להגיד, על כל דבר, המרצים בארץ לא צריכים לעודד את הסטודנטים להתווכח לחשוב אחרת להביע דעה שונה. כאן מספרים המרצים שזה היה מאד לא פשוט לשכנע את הסטודנטים להתווכח, לחלוק ואפילו לשאול שאלות. הסטודנטים מתביישים, מפחדים לאבד פנים. לא רגילים לערער על סמכות ועוד מול פרופסור ידוע.

קשה לשכנע את הסטודנטים  הסינים לדבר בגובה העיניים עם המרצים, לחלוק עליהם לעיתים, לערער וליזום. סיפר לי מורה למתמטיקה (לא נחשוף את המורה או השיטה..) שהוא עושה לפעמים טעויות מכוונות על הלוח ומחכה שהסטודנטים יעירו לו, הם לא. בהגדרה קצת כוללנית אפשר לומר שהדרך להצלחה בתפיסת החינוך הסיני דוגלת בהפעלת לחץ וביקורת. בואנה השיטה הישראלית מבוססת יותר על הרגעה ועידוד. נראה לי שמצאנו את המקום היחיד בתבל בו שתי השיטות חייבות להשתלב. לא סתם הסטודנטים הסינים מובילים בכל מבחני הפיזה מאז 2012 ולא סתם הישראלים מובילים בהמצאות. החוצפה הישראלית הידועה והחריצות והרצינות הסינית האין סופית. האנרגיה הישראלית הבועטת, לצד ההתמדה הסינית והענווה של הסטודנטים הסינים המרצים והחוקרים. אלה לא תמצא בישראל, והשילוב כאן הוא שילוב מנצח. 

הנה לכם דוגמא לחוצפה ישראלית טיפוסית ,פרופסור יגאל אכמון, רצה להקים חממה לצורך ביצוע ניסויים בחקלאות מתקדמת. כשהבין שזה צריך לעבור מסלול מכשולים ארוך של אישורים, מציאת מקום ועוד אישורים. החליט, בחוצפה ישראלית כל כך טיפוסית, להשתלט על גג עזוב ובין הצינורות והדודים הקים יחד עם תלמידיו במו ידיו  חממה לתפארת מדינת ישראל סליחה לתפארת מדינת סין. 

זאת בעצם מעבדה אחת גדולה, מעבדה שלא רק עוסקת במדע אלא חוקרת ומגשרת כל יום מחדש בין תרבויות וגישות חינוכיות שונות. זה הרבה פעמים מאד מסובך, לעיתים נראה כמעט בלתי אפשרי לנהל מוסד כזה במשותף. 

אבל כמו בהרבה פרוייקטים משולבים מהמעבדה הזאת אפשר להאמין יוכל לצאת הדבר הגדול הבא. יכול להיות שבין הסטודנטים שמסתובבים כאן טרוטי עיניים נמצאים אלה שיפתרו את בעית המזון בעולם, ממציאי התרופות לאלצהיימר ופיתרונות לבעיות האקלים. הלוואי שנוכל להתגאות שמהמקום הקטן הזה בדרום סין שאין בו באמת כרמים ושדות תבוא ההמצאה שתשנה את העולם או לכל הפחות היוניקורן הבא, הפעם בסדר גודל סיני.


איציק, אני יודעת שבשלב הזה אתה כבר חושב איך לרשום את עברי בין הפחות משנה לטכניון הסיני. חייבת לומר לך שתנאי הקבלה די מחמירים, אבל אם החינוך הסיני ישראלי שהוא מקבל... השמיים הם הגבול.