" חם לי" צורחת לי בטלפון חברתי היקרה לין משנחאי. "חם תמיד" אני עונה, "וגם לח מאד, ככה זה קיץ בשנחאי".  לא! היא קובעת נחרצות, הפעם זה משהו אחר, "מעולם לא היה חום ממושך כזה בשנחאי".

אני בכלל התקשרתי אליה כדי לקטר על זה שאני לא מצליחה לחזור מישראל לסין , אין טיסות , המחירים מטורפים,  צריך מיליון בדיקות בדרך, קונקשנים בלתי סבירים ולקינוח סגר של 10 ימים בחדר על חשבוני מטעם הממשלה. אבל מול גל החום הקשה והארוך בתולדותיה הרשומות של שנחאי הרגשתי די ברת מזל עם 32 המעלות בישראל.

" 42 מעלות היום", היא ממשיכה, "לא הוצאתי את האף החוצה כבר שבוע". סין כולה סבלה הקיץ מגל החום הקשה, שנחאי רשמה שיאים של 40 מעלות במשך חודשיים, בצ'ונצ'ינג נרשמו 45 מעלות. לין מספרת איך אחרי עבודה קשה של שנים בגינה היפה במתחם המגורים המשותף שלנו, ייבשו את הדשא לחלוטין. מילא הגינה שלנו,  אני מהרהרת,  אבל מה על החקלאות בסין.  בסין כמעט 20% מאוכלוסיית העולם אבל רק 7% מהאדמות החקלאיות בעולם. הבצורת, גל החום הקטלני מסכן גידולים חקלאיים ומאיים על כלכלת סין. עיכוב בעונת הזריעה, התקצרות עונת הגידולים חדשות רעות מאד למדינה שצריכה להאכיל 1.4 מיליארד בני אדם.

השנה יש בצורת כבדה, שנה שעברה שטפונות. ב 2021 היכו סופות גשם אדירות את מחוז חנאן על  100 מיליון תושביו.  בבירת המחוז גא'נגג'או נמדדה כמות גשם בלתי נתפסת 617 מ"מ בשלושה ימים בלבד, ההנחה היא ש 1000 שנה לא היה אירוע כזה. מלבד אבדות בנפש נפגעה החקלאות מקור פרנסה מרכזי לתושבי המחוז.

ברשתות החברתיות בסין התחלף מיד הדיאלוג על מדיניות האפס קורונה לדיון על התחממות כדור הארץ שהוכרז כאתגר הגדול ביותר שאיתו התמודדה האנושות מאז ומעולם. המון פוסטים מדגישים את האחריות האנושית למצב ומה כל אחד מהאזרחים יכול לעשות בביתו הקט כדי להתמודד עם הבעיה. גם הממשלה הסינית בועידת האקלים לקחה אחריות, וטוב שכך, סין פולטת גזי החממה הגדולה בעולם, היא למעשה אחראית לכ 27 אחוזים מהפליטות בעולם. היום כבר ברור שללא שיתוף פעולה בין ארה"ב וסין, לכל הפחות בנושא האקלים לא תתאפשר מלחמה אפקטיבית בהתחממות כדור הארץ.

כעת, כשהתחממות כדור הארץ נכנסה בסערה לחייהם של אזרחי סין זה הזמן לקדם וליישם טכנולוגיות אקלים חדשניות, ופה ישראל יכולה להיכנס לתמונה. הפוטנציאל של ישראל להיות מובילה בחדשנות טכנולוגית בתחום ידוע. בועידת האקלים של האום ישראל הצהירה כי תהפוך למקור השראה עולמי בתחום פיתוח טכנולוגיות דלות פחמן. לראייה, קרן ההשקעות באקלים של מיקרוסופט פתחה נציגות ראשונה מחוץ לארה"ב בישראל ומתכננת להשקיע מיליוני דולרים בסטארטאפים שיסייעו להתמודד עם משבר האקלים.

אקלים-טק בסין הפך כמו בשאר הכולם לאחד התחומים הצומחים והמבטיחים. קיים צורך מידי בטכנולוגיות חדשות שיסייעו בעמידה ביעדים לפליטת גזי החממה. הצורך הזה הפך בהול בסין שהציבה יעד שאפתני במיוחד; הגעה לאיזון בפליטת הפחמן לפני 2060 ולשיא פליטות גזי החממה כבר ב- 2030. הממשלה הסינית שאינה מתחלפת כל ארבע שנים ונכנסת לבחירות חמישיות בתוך שנתיים ידועה ככזאת שמצליחה לעמוד ביעדים שלה, במיוחד שהפעם מדובר ביעד שהצהיר עליו הנשיא שי ג'ינג פינג בעצמו.

היעד השאפתני מוביל להשקעת משאבים אדירה בסין וכר פורה ונרחב לשיתוף פעולה עם ישראל. ישראל מפורסמת בסין ברוח היזמית ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, כעת צריך להפוך אותה למפורסמת בתחום ההתמודדות עם משבר האקלים.

ממשלת ישראל מקדמת תוכנית לקידום הסטרטאפים. היעד הוא הכפלת מספר חברות הסטארט- אפ שעוסקות באקלים-טק בתוך חמש שנים וביסוס קרנות הון סיכון שמתמחות בתחום. בניגוד לתחומים אחרים הממשלה אינה מגבילה את ההפצה והיישום של תוצרי הסטראטאפים למדינות אחרות, ועל כן יש כאן הזדמנות להתרחב לסין .

האתגר המשמעותי ביותר עבור החברות הישראליות הוא מימון. קרנות בינלאומיות לא נוטות להשקיע בתחום בגלל המשך הארוך הדרוש להחזר ההשקעה. סין היא המשקיעה השלישית בגודלה בעולם באקלים- טק. אם עד לאחרונה ההשקעה התרכזה רובה ככולה במכוניות חשמליות ובטכנולוגיות ירוקות בתחום התחבורה אחרי הקיץ הזה הציפייה היא לפוקוס על חברות אקלים טק ופודטק

בסין אחרי הקיץ הלוהט והבתאם ליעדי תוכנית החומש כעת זה יעד לאומי בעדיפות עליונה. קרנות הון סיכון בסין מתאימות עצמן ליעדי הממשלה ומשקיעות בהתאם. ב 2021 הושקעו כמעט 9 מיליארד דולר ב 211 חברות בתחום.

אז מה מתאים לסין : חלבונים אלטרנטיבים , חקלאות חכמה , תשתיות מים , בשר מתורבת , חקלאות מדייקת וכמובן התפלת מיים. ואם כפי שטען לאחרונה ביל גייטס האקלים טק יצמיח את המגה חברות הבאות, סיכוי סביר מאד שזה יקרה בסין.