מאת: יעל עינב
"השרירים שלך חלשים" ! קובעת הרופאה הסינית המפורסמת. "למה" אני מוחה בתוקף. "זה בגלל שאת לא אוכלת בשר!" היא עונה בביטחון. הרופאה הזאת מצטרפת לשורה של סינים וסיניות שבחודש האחרון אומרים לי בדיוק את אותו הדבר. בסין מאמינים שבשר חיוני לבריאות ,וכשמשהו משתבש למרות אכילת הבשר אז פשוט שותים "מיים חמים" והכל עובר.
הסינים לא אוכלים כמעט מוצרי חלב והבשר הוא מקור חלבון מרכזי. ארוחת הבוקר הצהריים והערב (הסינים לא מנשנשים בין לבין...) כוללת בשר. סין היא צרכנית הבשר הגדולה בעולם. הבשר הנפוץ ביותר הוא בשר חזיר שמחירו עלה השנה בעשרות אחוזים. השפעת האפריקאית חיסלה כמחצית מאוכלוסית החזירים. והיתה גם שפעת העופות ומחלת הפרה המשוגעת.
פעם היו אומרים שהסינים אוכלים כל דבר בעל 4 רגליים שאינו שולחן, מאז עברנו דרך ארוכה של טעמים משתנים , מגיפה גדולה ודרישה הולכת וגוברת למזון מגוון ובריא. תה ואורז יש בסין אבל זה כבר לא מספיק לסינים. טיול קצר ברחובותיה של שנחאי ממחיש עד כמה השתנתה התזונה. ברחוב אחד אפשר למצוא חנויות קונספט של וויסקי, חנות גלידה מאיטליה, בתי קפה מעוצבים. בשנחאי היום מספר בתי הקפה הגדול בעולם עם מבחר סוגי קפה שלא נמצא במקומות אחרים. בכל פינה אפשר למצוא חנות לחם ועוגות עם מבחר אין סופי. אם היו אומרים לי לפני שלושים שנה, אז דרכתי על אדמת סין בפעם הראשונה, שישאלו אותי בסין איזה קפה אני רוצה "פירותי או מריר"? ויציעו לי לחם מדגנים כאלה או אחרים הייתי שולחת אותם חזרה לשדה האורז בהנחה שחטפו מכת שמש.
הדאגה המרכזית של השלטון היא אספקת מזון ל-1.4 מליארד בני אדם. ביטחון תזונתי במדינה אגררית בעבר ובהווה הוא יעד מספר אחת. הסינים הותיקים ידעו תקופות רעב כבד ובצורת. לא לחינם עד היום השאלה אכלת? משמעותה : מה שלומך? אם לא אכלת התשובה ברורה.
סין מאכילה 20% מאוכלוסית העולם אבל מחזיקה רק ב-9% מהקרקע הראויה לחקלאות, קרקע שהולכת ומצטמצמת בגלל התיעוש ופגעי הטבע. הכפריים נהיו לעירוניים שטפונות גדולים בדרום השנה ובצורת בצפון ,יחד עם התגברות מזיקים וכמובן מגיפת הקורונה כל אלה ועוד מגבירים את החשש ממחסור במזון במדינת הענק.
לכך צריך להוסיף את הטעם המשתנה של מעמד הביניים הסיני שדורש כעת אוכל מגוון ובריא יותר. טרנד המזון הבריא מתפשט במהירות. שוק המזון הסיני חצה ב-2022 את 3 טריליון היואן עם עלייה שנתית של כמעט 10% מידי שנה. המזון הבריא כבר מגיע לכ-8 אחוזים מכלל המזון.
השאיפה ההיסטורית הסינית להסתמכות עצמית ואי תלות חזקה היום יותר מתמיד, עם זאת סין היא יבואנית המזון הגדולה בעולם. הסכסוך עם ארה"ב והשיבושים בשרשרת האספקה בשל הקורונה רק הגבירו את הרצון של סין להיות בלתי תלוייה במזון מייובא. היות וכעת מדובר באינטרס לאומי ראשון במעלה כל המשאבים, הגופים הציבוריים והפרטיים ועד אחרון החקלאים מגוייסים לפיתרון הבעיה הלאומית. לנו במערב ככלל וישראל בפרט זה יכול להוות הזדמנות.
למה ישראל? כי ישראל נחשבת בסין למעצמת פודטק ואגריטק ולפיתוחים והטכנולוגיות הישראליות בתחום יש מקום של כבוד. חברות ישראליות שרוצות לבנות על סין כמנוע הצמיחה שלהם יזכו לשורה של הטבות והקלות.
בביקור שלי בארץ הקודש ערכתי סבב פגישות בכמה בורדים של חברות ישראליות. הפעם יותר מבעבר ניכר החשש הכבד מהסיכון הכרוך בעבודה עם סין.
קשה לנהל יחסים בשלט רחוק, קשר עסקי חוצה יבשות כשהאפשרויות להיפגש פנים אל פנים הן מוגבלות בעייתי בלשון המעטה. סין סגורה כעת וקשה עד בלתי אפשרי להגיע אליה. ייצור בארץ וייצוא לסין הוא אופציה לא פשוטה בימים רגילים אך בימים אלה כשמוסיפים את עלויות השינוע מרקיעות השחקים, והסגרים גם כאן הסיכון מתגבר.
לכן חשוב היום יותר מתמיד לעבוד רק לפי האינטרס הלאומי הסיני. הסיכון יורד כאשר מדובר באינטרס לאומי ועל אחת כמה וכמה בטיחות מזון. בנוסף הרבה חברות ישראליות מיצו את כושר ההתרחבות שלהם בישראל וחבל לוותר על השוק הצומח בקצב מפלצתי.
בטיחות מזון בראש סולם העדיפויות הובילה לשורה של סובסידיות הטבות וחקיקה. ההוראה האחרונה שיצאה בתחום נקראת מספר האנשים פחות אחד. כל מי שעובד עם סין מכיר את תרבות הארוחות עם מספר אין סופי של מנות ומגוון חלק מתרבות האירוח ונתינת הכבוד לאורחים. העסקים מתנהלים דרך הארוחות וכמות המזון הנזרקת בסוף כל ארוחה כזאת עצומה. הנשיא הסיני קרא להפסקת הבזבוז בכל ארוחה כעת יש מספר מנות כמספר המשתפים פחות 1. ואת מה שנשאר לוקחים הביתה.
ההזדמנויות של היזמים הישראלים הם בתחום המזון הצמחוני, תחליפי המזון, תוספי תזונה, מזון בריאות. שינוע מזון, אם עד לפני הקורונה מרבית הקניות של תוצרת חקלאית טרייה היו בשווקים הפתוחים כעת זה עובר לקניות אונליין ולסופרמרקטים. טכנולוגיות שינוע שמירה בקירור מבוקשים מאד.
אפשר לייצא או לעבוד ישירות דרך מכירה מקוונת של מוצרים, אפשר להקים חברה בסין אפשר להקים נציגות או זכייינות. כל שנשאר הוא לאחל לכולנו לשנה הבאה בשנחאי הבנויה, עם טיסות במחירים שפויים וסגרים מינימלים.