מדריך נימוסין: "פנים"

מרבית האנשים שמתעניינים בתרבות העסקית והחברתית בסין שמעו בוודאי על חשיבות ה"פנים". עם זאת, בשביל אדם מערבי מדובר ככל הנראה באחד המושגים הקשים ביותר להבנה וליישום. עם זאת, מכיוון שמדובר באחד הרעיונות העומדים בתשתית החברה הסינית רצוי לנסות ולהבינו.

מיֶין-דְזְה (Mianzi, 面子) היא מילה שמשמעותה המילולית היא פנים, או מראהו החיצוני של האדם. עם זאת, הרי שמשמעותה התרבותית והחברתית היא כבוד, מוניטין ויוקרה. בהקשר רחב יותר, משמעותה היא הכבוד או היוקרה לו זוכה האדם בסיטואציות חברתיות שונות, במשפחה, במעגל החברים ועל ידי החברה. תחושות אלו קשורות לאחזקה בסמלי סטטוס מסוימים, דברי שבח וכן הישגים (אמיתיים או מדומיינים). ניתן להגיד, אם כן, גם ש"פנים" הם האישור וההכרה החברתית המתקבלת בשל מעמד, עושר, סמכות או יכולותיו של הפרט.

על ידי שימוש במונח זה, ניתן להסביר תופעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות רבות ומגוונות בסין. עם זאת, יש להדגיש כי "מיין-דזה" איננו מתקיים אך ורק בין דרגים שונים במקום העבודה או בין אנשים השייכים למדרג היררכי שונה. כל אינטראקציה חברתית יכולה להפוך לקח-ותן של "פנים".

ביטוי נוסף בשפה הסינית המבטא נאמנה תופעה חברתית זאת היא "לתת פנים" (Gei mianzi, בסינית: 给面子), מונח שנהפך לאחד מעמודי התווך של היחסים החברתיים בסין. כך לדוגמה, כאשר המעסיק משבח עובד מסוים בפני שאר העובדים, מדגיש את יכולותיו ותפקודו בעבודה, מביע כבוד והוקרה לתפקידו. מעשה זה יגביר את ה"פנים" של העובד במגע עם עמיתיו ומעסיקיו. במקרים רבים "לתת פנים" לאנשים אחרים נועד לעודד אותם להתקדם או להודות להם על עבודתם החרוצה והמאומצת, כמו גם אולי מתוך תקווה כמוסה לזכות במחווה דומה בשעת הצורך.

במקביל, אם אדם אחר טעה ושגה, אין לחשוף בפומבי את טעויותיו או חסרונותיו, זאת כדי לא להלבין את פניו ברבים ובכך לפגוע בכבודו האישי. מעשה שכזה עלול לגרום לו "לאבד פנים" (Diu lian, 丢脸), דבר לא מנומס בעליל. גם בשיחה בארבע עיניים, יעדיפו רבים מהסינים לנסח את דברי הביקורת בצורה שתקל על השומע לקבלה.

בניגוד גמור לתרבות הדיון הישראלית, המעודדת עימות ישיר והשמעת דברי ביקורת או התנגדות, בסין מדובר במעשה שלא יעשה. לא רק שתגובה כזאת היא לא מנומסת ופוגענית, היא אף תגרום לאדם השני ל"אבד פנים" מול אנשים אחרים, דבר שיפגע קשות ביחסים הבין אישיים שלכם עימו.

איך להביע אי הסכמה ולדחות הצעות?

בניגוד גמור לצורת הדיון הישראלית, הבעת ביקורת ישירה בסיטואציה ציבורית היא שגיאה שתפגע בסינים. בשל כך, עימות ישיר לא ישיג את התוצאה הרצויה, ועדיף למצוא דרך עקיפה לומר את דבריכם.

-דחיית הזמנה: ניתן למצוא סיבות דמיוניות מדוע אינכם יכולים להשתתף באירוע, כמו למשל: "אני מצטער, אין לי זמן", "יש לי עניין דחוף לטפל בו", "אזמין אותך בפעם הבאה".

-אם אינכם מעוניינים בהצעה מסוימת, אפשר להגיד ש"תשקלו את הנושא".

-יש לכם ביקורת? עדיף להגיד אותה בארבע עיניים, ולא בסיטואציה פומבית. גם כאשר אתם מביעים את דעתכם, רצוי להוסיף מילים כמו "כמדומני", "יכול להיות", "דעתי האישית", "יתכן שדברי אינם נכונים, אבל...".

-לפני השמעת ביקורת, רצוי ראשית כל להעניק "פנים" לצד השני: להודות לו, לשבח את הצדדיים החיוביים ולגלות את הערכתם מקרב לב אליו. רק לאחר מכן, ניתן להביע את חוסר הסכמתכם או את דברי הביקורת.

איך להעניק פנים?

הסינים חושבים שמתן שבח לאדם אחר ("הענקת פנים") יכול לקרב את היחסים בין האנשים וליצור אווירה טובה. עם זאת, כמובן שאין להגזים.

-ניתן לשבח את הדברים החיוביים והיפים בסין או בעיר בה אתם מבקרים. סינים רבים מתענגים על דבריו של זר מערבי שמשבח את סין או מצביע על הדברים החיוביים בארצם.

-רצוי להימנע מביקורת על סין או היבטים אחרים הקשורים למדינה, כדי למנוע איבוד פנים מצד הסינים שחלקם מאוד רגישים לנושא בנוכחותו של זר. (במקביל, יש לזכור שאמירת דברי ביקורת נוקבים על ישראל גם היא איננה מומלצת, מכיוון שהיא תיתפס כאיבוד פנים עצמי).

-תוכלו לשבח את הכנסת האורחים, טעם המאכלים, כמו גם כל דבר חיובי אחר של הצד המארח. כך למשל, מילה אחת בסינית תזכה אתכם בדברי הלל. תוכלו גם אתם לשבח את בן שיחתכם הסיני על ידיעותיו באנגלית או בכל תחום אחר. יש לציין, שהגזמה קלה מתבקשת.

-כיצד להגיב לדברי שבח? כאשר אדם אחר משבח אתכם, ראוי להצטנע ולדחות את דברי התשבחות. במקביל, יש להחמיא לצד השני, ובכך מחול המחמאות וההצטנעות ימשך לו.