המפלגה והדת – לקראת דרך חדשה?

על אף שהמפלגה הקומוניסטית הסינית היא אתאיסטית בהגדרתה, מספר סימנים מעידים כי חל שינוי בגישתה לנושא הדת. לטענת פרשנים, צעדים אלו נערכים כדי לחמם את יחסיה עם שכנותיה באסיה.

בחודש מארס אשתקד עמד נשיא סין, סי ג'ינפינג, במשרדי ארגון אונסק"ו בפאריס, ושיבח את ההשפעה העצומה של הבודהיזם על סין. "מקורו של הבודהיזם בהודו העתיקה"" אמר סי. "לאחר שהגיע לסין, עברה הדת תקופה של התרחבות והשתלבה במרחב הסיני ביחד עם הקונפוציוניזם והדאואיזם. בכך, הפכה האמונה שמקורה בהודו לבעלת מאפיינים סיניים. לדת זאת הייתה השפעה עצומה על האמונה, הפילוסופיה, הספרות, האמנות, הנימוסים והמנהגים של העם הסיני."

הייתה זאת הפעם הראשונה שנשיא סיני אמר דברים מסוג זה בנאום פומבי, וזהו סימן לשינוי עצום בצורה בה המפלגה דנה בתפקיד הדת בחברה.

אם לא די בדוגמה זאת, הרי שבחודש יולי ביקר נשיא סין בדרום קוריאה ושיבח את קים גיו-גאק (696-794), נסיך קוריאני שתרגל בודהיזם בסין במשך 75 שנה. בספטמבר, ביקר הנשיא הסיני בסרי-לנקה ודיבר בשבחו של הקשר בין אלף השנה שיצר הבודהיזם בין שתי המדינות. בהודו, פקד נשיא סין את גוג'ראט, שם ביקר גם הנזיר הבודהיסטי המפורסם מתקופת שושלת טאנג, סוּאן-דזאנג.

הדת, שהוגדרה בעבר "אופיום להמונים" הודרה מהמרחב הפוליטי והחברתי לאחר הקמת סין העממית ב-1949. במהלך מהפכת התרבות (תקופה בה שרתה סין במערבולת של תוהו ובוהו פוליטי בין 1966 ל-1976) נהרסו רבים ממבני הפולחן ואנשי הדת נשלחו לעבודה בכפרים.

נכון להיום, מכירה ממשלת סין באופן רשמי ב-5 דתות: דאואיזם, בודהיזם, אסלאם, נצרות קתולית ופרוטסטנטית (הנחשבות כל אחת לדת בפני עצמה). עם זאת, לא ברור כמה מאמינים יש לכל אחת מהדתות, מכיוון שלא קיימות סטטיסטיקות מדויקות ורשמיות בנושא. קיימות כמובן הגבלות על התאספויות דתיות. כך למשל, כנסיות נדרשות להירשם ולזכות להכרה רשמית. כמו כן, הכנסייה הקתולית בסין איננה כפופה לסמכות האפיפיור ונציגיה ממונים על ידי המפלגה ולא על ידי הוותיקן.

בהסבירו את המניע מאחורי הדברים, מספר סוּ לי-פּינג, מנהל מחלקת מחקר התרבות באקדמיה הסינית למדעי החברה, "בשל העדר אמון, קשה לשתף פעולה עם מדינות מתפתחות. זאת מכיוון שאינן חולקות את אותן הערכים ותפיסות העולם." לטענתו, דת יכולה גם לשמש גשר המחבר בין אנשים, ולהבנתו היא תשחק תפקיד חשוב יותר ויותר בדיפלומטיה.

סין, המשקיעה בימים אל מיליארדי דולרים בחזונו של נשיא סין להחייאת דרך המשי הימית והיבשתית, מבקשת לחזק את קשריה עם מדינות העולם. עמדתה של סין בנוגע לדת משתנה במקביל לרצונה להגביר את השפעתה באזור. בפעם הראשונה, מנהיגי המפלגה הקומוניסטית דנים במורשת הדתית של ארצם ובסובלנות כלפי קבוצות דתיות שונות. יתכן כי דווקא הדת תוכל להיות הדבק שיסייע באיחוי ובקישור מדינות האזור תחת החלום הסיני.