הזוג הנשיאותי - כוכבי תקשורת

"סין הביאה לעולם את הדוד סי, לא משנה כמה גדול יהיה הנמר הוא יעז להכות אותו. לא מפחד מהשמיים ומהארץ, כשאני חולם אני רק רוצה לראות אותו. לסין יש גם את פנג, את הפרחים הכי יפים נעניק לה, גברים צריכים ללמוד מהדוד סי, והנשים מפנג" - כך נפתח השיר החדש שזכה בתוך 6 ימים ליותר מ-50 מיליון צפיות. הווידיאו שמהלל את הזוג הנשיאותי התפשט במהרה באינטרנט וברשתות החברתיות והפך לשיחת היום. מחבר המילים ושני הזמרים מגיעים כולם ממחוז חנאן, וכבר הספיקו לכתוב בעבר להיטים שונים. בהמשך, מהלל השיר גם את אהבתם של בני הזוג ואומר שהיא נלקחה הישר מן האגדות.

לצפייה בקליפ, לחצו על הקישור הבא.

למתבונן מן הצד יהיה קשה להבין על מה המהומה הרבה, אך יש לזכור כי דמותם של המנהיגים בסין הייתה תמיד רצינית, נוקשה וחמורת סבר. עם זאת, מאז היבחרה של הנהגת סין החדשה חל שינוי בתדמיתם התקשורתית. אם קודם לכן הייתה דמותו של המנהיג הסיני רצינית, נוקשה, חמורת סבר ומאופקת, הרי שהיום היא מוצגת בצורה אנושית, בלתי מאיימת ואף חמודה. כך למשל, פורסמו תמונות פרטיות משגרת חייהם ומעברם של סי ג'ינפינג ולי קה-צ'יאנג, דבר שלא היה מקובל עד כה. כמו כן, נשיא סין אף הוצג בשורה של קריקטורות ככוכב כדורגל.

בנוסף, רעייתו של נשיא סין הנוכחי, פֶּנג לי-יוּאָן, שברה מסורת ארוכת שנים בה נמנעו נשות הנשיאים מלהופיע באור הזרקורים לצד בעליהן ושמרו על אלמוניות רבה. היא גם הייתה בעברה זמרת פופולרית והיא ידועה בטעמה האופנתי המשובח. כיום היא מלווה את בעלה לביקורים במדינות העולם וכן פעילה בארגונים חברתיים שונים בסין ובעולם.

עם כן, ניתן לטעון כי פרסומו של השיר מעורר עניין בשל ההצגה החביבה, הרכה ואולי אף האינטימית של נשיא סין ורעייתו בצורה שלא הייתה מוכרת קודם לכן. תהליכים תדמיתיים ותקשורתיים אלו יכולים ללמד אולי על שינוי במדיניות בכל הנוגע לנגישותה של ההנהגה לאזרחים, כמו גם על יחסי שלטון-עם, או לכל הפחות על הדרך בה מבקש השלטון לתפוס ולהציג את עצמה ברבים.

כמו כן, בשיר רמזים נוספים. ההתייחסות ל"נמרים" רומזת למאבק בשחיתות של נשיא סין, כמו גם לסילוקם מהמפלגה של אישים בדרג גבוה ביותר, דוגמת בּוֹ סילאי וג'וֹאוּ יוֹנג-קאנג שהיו מעורבים בפרשות שחיתות. השורה הראשונה בשיר החדש גם מתכתבת עם השיר "המזרח אדום" (Dongfang hong, בסינית: 东方红), שזכה לפופולריות רבה במיוחד במהלך "מהפכת התרבות" הנודעת לשמצה בה שגשג פולחן האישיות של מאו דזה-דונג. בכך אולי רומז המחבר לקשר שבין דמותו של סי ג'ינפינג לדמות המנהיג האבהית של מאו. יש לציין, כי נשיא סין עצמו משתמש בטרמינולוגיה השאובה מתקופתו של מאו.