משפחה סינית והספרים היהודיים

בין השנים 1933 ל-1941 הייתה שנחאי מקלט ליותר מ-30 אלף פליטים יהודים מגרמניה ומשטחי הכיבוש הנאציים. היהודים יצרו חיי קהילה תוססים ומשגשגים וכן רקמו קשרי ידידות עמוקים עם התושבים המקומיים. אחד מהם היה קארל אנגר, יהודי גרמני שנמלט לשנחאי ולימד בבית ספר שמנהלו היה לין דאוֹ-גְ'ה. ב-1943 עזב קארל את המדינה וביקש מלין לשמור על יותר מאלפיים ספרים שהיו שייכים לו. הוא הבטיח לשוב בהקדם האפשרי על מנת לקחתם.

פאן לו בת ה-65, כלתו של לין דאו-ג'ה, ממשיכה במסורת המשפחתית של שמירה על הספרים. לדבריה הגנה עליהם משמעה גם קיום הבטחתחה ללין. "על ערש דווי הוא ביקש מאיתנו לשמור על הספרים ולהמשיך לחכות לשובו של קארל".

"כאשר עזב את שנחאי הוא מסר ספרים באנגלית, גרמנית ועברית. בספטמבר 1947, כשנתיים לאחר תום המלחמה, קיבל לין מכתב מקארל בו כתב שהוא מתגורר בגרמניה וישוב לקחת את הספרים", מספרת פאן. עם זאת, במהלך השנים אבד הקשר בין השניים. עד היום חלפו להן 70 שנה אך כל ניסיון למצוא את קרובי משפחתו של אותו יהודי גרמני עלה בתוהו.

ההגנה על הספרים לא הייתה קלה כלל. כך למשל, במהלך השנים ניצלו הספרים כמה וכמה פעמים מכלייה. ב-1945 חשש לין שהספרים יפגעו במהלך הפצצה יפנית. סבלים שנשכרו במיוחד העבירו את הספרים לעיר הולדתו במחוז ג'ה-ג'יאנג. לאחר מכן, בתקופת מהפכת התרבות, עמדו המשמרות האדומים לשרוף את הספרים, אך למרבה המזל גשם זלעפות שיבש את התוכניות והספרים ניצלו. כמו כן, איחסון הספרים במשך 3 דורות בבית המשפחה הצפוף לא היה משימה פשוטה. עם זאת, מעולם לא העלה איש את האפשרות להיפטר מהספרים כדי לפנות לעצמם מקום.

^{חלק מהספרים שהושארו} 

לאחרונה נודע לבני המשפחה כי ביתם צפוי לההרס. הם פנו למוזיאון הפליטים היהודיים בשנחאי על מנת שאלו יסייעו באחסונם של הספרים וכן יסייעו במאמץ לאתר את קרובי משפחתו של קארל.

"הבטחה היא מחוייבות. על אף שזה דומה למציאת מחט בערמת שחת, לולא צו ההריסה היינו ממשיכים ושומרים על הספרים עד שבעליהם יגיע", אומר נכדו של לין.