תש כוחם של ילידי שנות ה-80

צעירים בגופם, אך לאים ותשושים בנפשם, כך הם ילידי שנות ה-80. על אף שהוריהם רואים בהם ילדים קטנים, הרי שהם עצמם מרגישים זקנים כשהם משוחחים עם צעירים מהם.

אף על פי שלא ניתן להשוות את תנאי חייהם לאלו של הוריהם, ילידי שנות ה-80 נידונו להתמודד עם קשיים חדשים בחייהם. הדור שגדל בתקופת הרפורמות הכלכליות וההיפתחות למערב, ראה בילדותו סרטי אנימציה ושתה משקאות מוגזים, אך גם "נקבר" תחת ערמות אין סופיות של שיעורי בית. בהשוואה להוריהם, יש להם אפשרויות בחירה תעסוקתיות גדולות למדי, אבל הם גם עומדים בפני תחרות קשה. הם נהנים מהאינטרנט ומהתרבות התעשייתית, וגם חווים לחצים כמו גם תחושת חוסר אונים שמביא עימו תהליך העיור. הם חיים בחברה בה יש ניידות חברתית, ובמקביל מרגישים מבולבלים ונעדרים תחושה מוצקה של זהות.

דווקא בגיל בו היו אמורים להיות מלאים בשמחת חיים, כוח ואנרגיה, הם מעדיפים להסב את מבטם מהווה ולהתרפק על העבר. רגשות אלו מעידים על חוסר שביעות רצון כמו גם על תחושות תסכול וגעגוע לחיים מאושרים יותר שהיו בעבר.

ילידי שנות ה-80 נולדו בתקופה בה אנשים היו כנים ופשוטים, התחרות לא הייתה קשה ומחירי הדירות לא היו כה גבוהים. בזמנים ההם אנשים גם לא התנהגו בצורה אימפולסיבית וחסרת מנוחה, ילדותם של הילדים לא הופרעה ואנשים נהגו בכבוד זה עם זה. עם זאת, להם כבר לא מחכה מקום עבודה ודירה המסופקת במחיר מסובסד כפי שהיה נהוג בעבר בחברות ובמשרדים ממשלתיים.

התרפקות על העבר היא דרכו של דור זה להביע את דאגתו העמוקה בשל המצב הקיים ולתת פורקן ללחציו הכבדים. ניתן להגיד כי מדינה היא כמו אדם, אם היא רוצה להיות מלאת אנרגיה עליה להסתמך על הצעירים במדינה ולפעול על מנת לאפשר להם ליהנות מחיים מלאים. אם הצעירים במדינה מרגישים זקנים בנפשם, על משרדי הממשלה לפעול ללא הפסק על מנת לשפר את תנאי החיים, ליצור עבורם הזדמנויות רבות יותר להצלחה, כמו גם סביבה שתאפשר תחרות הוגנת יותר. במקביל, יש להתמיד בוויסות מחירי הדירות שיעניקו לצעירים תחושה שתחת רגליהם נמצאת קרקע יציבה והם יוכלו להיאבק למען הגשמת חלומותיהם.