נשארו מאחור

לאחר יישומה של מדיניות הרפורמות הכלכליות בשנות ה-80 של המאה שעברה, בחרו כפריים רבים להגר לעיר בחיפוש אחר עבודה. במקביל, נשארו ילדים רבים מאחור, תחת השגחתם של קרובי המשפחה (סבים וסבתות או דודים ודודות). על אף המחיר הכבד הכרוך בכך, מצוקת התעסוקה מובילה הורים רבים לבחור בדרך זאת, מכיוון שאין להם אפשרויות אחרות להתפרנס.

על פי נתונים של פדרציית הנשים הסינית שפורסמו אתמול (8 במאי), נכון להיום חיים במדינה 61.02 מיליון ילדים "נעזבים", שגילם הממוצע עומד על 3.74 שנים. נתון זה תופס נתח של 37.7% מכלל הילדים בכפרים ו-21.88% מכלל הילדים במדינה. בקרב הילדים שנשארו בכפרים, 54.08% הם בנים, בעוד בנות תופסות 45.92%.

המחוזות בהם מספר הילדים שנשארו מאחור הוא הגדול ביותר הם סצ'ואן והנאן, שם עומד שיעור זה על 11.34% ו-10.73% בהתאמה. לאחר מכן, מופיעים בסדר יורד המחוזות אנהוי, גואנג-דונג והונאן עם 7.26%, 7.18% ו-7.13% בהתאמה. הנתונים מצביעים על כך, כי במחוזות צ'ונגצ'ינג, סצ'ואן, אנהוי, ג'יאנגסו, ג'יאנגסי והונאן מעל ל-50% מהילדים נחשבים ל"ילדים עזובים", בעוד שבמחוזות הוביי, גואנגסי וגויג'ואו עומד שיעור זה על מעל ל-40%.

במקביל, בסין 35.81 מיליון ילדים שהיגרו עם הוריהם אל הערים, גידול בנתון זה של יותר מ-40% בהשוואה לשנת 2005.

במחוז גואנגדונג שיעור זה הוא הגבוה ביותר בסין, ועומד על 4.34 מיליון ילדים. גם במחוזות ג'ה-ג'יאנג, ג'יאנגסו, שנחאי ובייג'ין קיים שיעור גבוה יחסית של ילדים שעברו מהכפר אל העיר.

ראוי לציון, כי מרבית הילדים העוברים עם הוריהם לערים הגדולות נשארים שם תקופות זמן ארוכות, תקופת הזמן הממוצעת היא 3.74 שנים. כשליש מהילדים בין הגילאים 7-14 נמצאים בערים מעל ל-6 שנים, בעוד שילדים מתחת לגיל 6 מבלים בערים לפחות ממחצית חייהם מאז שהגיחו לאוויר העולם.