הקטל בקמפוסים

^{מאת: גלובל טיימס תרגום: רן בולדור}

"תודה שנתתם לי לחיות, שותפיי לחדר". בשבוע האחרון הפכה ברכה עוקצנית זו לפופולרית ברחבי סין, לאור גל האלימות שהתפשט במוסדות לימודיים ברחבי המדינה.

המדינה הזדעזעה ביום שלישי האחרון מההרעלה הקטלנית של חואנג יאנג, סטודנט בן 27 מביה"ס לרפואה באוניברסיטת פודאן, אולם זה לא היה הסוף לחדשות הרעות. שש שעות לאחר מותו של חואנג, סטודנט בשם ג'יאנג מאוניברסיטת נאנג'ינג לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה נדקר למוות על ידי שותפו לחדר, אחרי שוויכוח טריוויאלי בין השניים הסתיים באלימות.

^{רופאים וחברים מלווים את גופתו של חואנג יאנג} 

החדשות הטראגיות המשיכו להיערם, כאשר למחרת בבוקר דווח על תלמיד תיכון בנפת סֶה-סְיַאן שבמחוז אנחווי, שדקר את מורתו בגלל "פיקוח קפדני מדי". כעבור 12 שעות דווח על צעיר מהמכון הטכנולוגי של שַאג'וֹאוּ במחוז ג'יאנגסו שדקר סטודנט אחר במכון.

הרשויות מנהלות חקירות במקרים השונים, אבל הציבור כבר תמה מדוע מתרחשות הטרגדיות הללו. גולשים ברשת הסינית העלו מגוון סיבות אפשריות, כולל הלחץ הגבוה במערכת החינוך בסין ומצבם הנפשי של הסטודנטים, נושא שדורש תשומת לב רבה יותר.

צעירים טרודים

לין, שותפו לחדר של חואנג יאנג, זוהה כחשוד המרכזי בפרשת ההרעלה, וכעת הוא נמצא בחקירה. משטרת שנחאי שללה אתמול את האפשרות של סכסוך על רקע רומנטי בין השניים, וחברי כיתתו של לין דחו את האפשרות שהוא זמם להרעיל שותף אחר לחדר. לין תואר כבחור חכם, חרוץ ואדיב, אף על פי שלעיתים התעלם מרגשותיהם של אחרים. כמו כן, הוא ביקר את חואנג כמה פעמים במהלך שהותו של האחרון בבית החולים.

^{סטודנטים בקמפוס של אוני' פודאן בשנחאי תורמים כסף להוריו של חואנג יאנג, קורבן ההרעלה שזעזעה את סין}

פרסומיו האחרונים של לין בסינה ווייבו מראים שהוא היה נתון ללחצים כתוצאה מהיותו מתמחה בבית חולים לפני המאורע, אך אין שום אינדיקציה לרקימת מזימות פליליות.

"מוקדם מדי להגיע למסקנות ללא חקירה, אבל המקרים הקיצוניים מזכירים לנו לתת תשומת לב למצבם המנטלי של הסטודנטים", אמרה סון יו-סיאו, פסיכולוגית מהאחווה לייעוץ פסיכולוגי בבייג'ין. "מקרי אלימות כאלה הם נדירים, אך לסטודנטים רבים אין שליטה טובה על הרגשות שלהם ועל כישורי התקשורת שלהם. לחלק יש בעיה להשתלב בקבוצה כשהם כבר לא במוקד תשומת הלב. אחרים מאשימים את הזולת בבעיותיהם, או לא יודעים כיצד להתמודד עם קשיים חברתיים", אמרה סון.

סטודנטים מודם שהם חוששים לבקש עזרה מקצועית, אך פורומים ברשת של סטודנטים הדנים בבעיות רגשיות ופסיכולוגיות הם כבר בגדר תופעה פופולרית. המגזין הסטודנטיאלי China campus ערך סקר בנושא ב-2011. 65% מהסטודנטים אומרים שבמקרה של בעיה נפשית הם יעדיפו לדבר עם חבריהם הקרובים, ורק 5% העידו על עצמם שייגשו לבקש ייעוץ מקצועי. 38% אמרו שהם פשוט ישמרו את הדברים בבטן. "זה יגרום לי להרגיש כמו לוזר או פסיכופת אם אלך לדבר עם פסיכולוג, ורבים מאיתנו חושבים כך", אמר יאנג לי, סטודנט באוניברסיטת חנגיאנג למורים במחוז חונאן.

החינוך – שורש כל רע?

בתגובה למקרי האלימות, מערכת החינוך התחרותית של סין הייתה הראשונה לחטוף את חיצי הביקורת של הציבור. חיפוש שטחי בסינה ווייבו העלה מאה אלף תגובות שמדברות סרה על מערכת החינוך. חלק מהמגיבים טענו שהדגש שניתן על שינון של חומרי לימוד לא מביא לטיפוח של אישיות בריאה או של הגינות הדדית. עם זאת, אחרים טענו שאלה מקרים קיצוניים שלא משליכים על הכלל.

מספר פסיכולוגים קליניים התראיינו בנושא ל"גלובל טיימס", וציינו שהדור הסטודנטיאלי הנוכחי מושפע הן מלחצים של הורים תובעניים והן מעומס אקדמי אדיר, שילוב שמותיר את הסטודנטים חסרי מנגנוני התמודדות ראויים ובעלי חוש אחריות לקוי.

אולם יועצים פסיכולוגיים המועסקים במוסדות הלימוד התנגדו לתיאוריה הזו. "חינוך האופי הוא מאמץ אדיר, שמשלב השפעה מההורים, חוויות ילדות ואת החברה כולה. חינוך בכיתה הוא רק חוליה אחת בשרשרת", אמר אחד היועצים.

סיונג בינג-צ'י, סגן מנהל מכון המחקר לחינוך של המאה ה-21, אמר שאין זה ראוי להשתמש במקרי קיצון כראיות לכשלונה של מערכת החינוך, וקרא להפסיק לצייר בעיות נפשיות כליקויים מוסריים. "לעיתים קרובות מורים והורים עושים השוואות בין תלמידים כדי להפנות אותם זה נגד זה. הסיבה לכך היא התחרותיות העזה שיש במערכת החינוך, אשר גורמת לבטחון עצמי נמוך ומעודדת קינאה, שבהמשך מתפתחים לכדי בעיות פסיכולוגיות".

משאבים מצומצמים

רוב האוניברסיטאות בסין מפעילות כיום שירותי ייעוץ פסיכולוגי, אך אלה על פי רוב מתנהלים בכוח אדם מצומצם. אפילו באוניברסיטאות הנחשבות ביותר, כמו אוניברסיטת פקין, רנמין או פודאן, יש אולי 6-5 יועצים במשרה מלאה ועוד 20-10 עובדים במשרה חלקית שאמורים לשרת מעל 30 אלף סטודנטים. אבל מלבד פגישות אישיות, היועצים צריכים להעביר קורסים של בריאות נפש, וכן לארגן סדנאות והרצאות בקרב הסטודנטים.

"זה הרבה מאוד עבודה", אומרת ני-יֶה, יועצת פסיכולוגית באוניברסיטת פקין, "ויש לנו גם סטודנטים שמסייעים לנו לאתר סטודנטים מעורערים בנפשם ולהציע להם עזרה. אבל אני מודה שסטודנטים ותיקים מקבלים הרבה פחות סיוע מסטודנטים חדשים". ני-יה אומרת שברוב בתי הספר סטודנטים חדשים מוכרחים לעבור הערכה פסיכולוגית חד פעמית, וזה מקשה לעקוב אחר מצבם הנפשי לאורך זמן.

בנסיבות הללו, סטודנטים החלו לפנות לעזרה לסטודנטים אחרים שמתעסקים בתחום, שהם יכולים להזדהות עימם ביתר קלות. ג'אנג לי-ווֵן, סטודנטית שעובדת כיועצת באוניברסיטת רנמין, מספרת: "אנחנו לא מציעים לסטודנטים שום הצעות, ומשתדלים בעיקר לסייע להם לנהל את הרגשות שלהם, ולהוביל אותם למצוא פתרונות בכוחות עצמם".

אולם סון אומרת שייעוץ הוא אמצעי פסיבי לפתרון בעיות פסיכולוגיות המשפיעות על צעירים. "המפתח למניעת סיכונים הוא לחנך אנשים לזהות סימנים בעצמם ובסובבים אותם, אך את זה לא ניתן להשיג באמצעות הרצאות".