הפרופ' ישראלי, היזמות סינית

מאת: רן בולדור

חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן, ביקר השבוע בסין והשמיע בפני כל קהל אפשרי את משנתו על חינוך ליזמות. שכטמן השתתף בפורום הכלכלי בּוֹ-אַאוֹ, שם הרצה ב-6 באפריל על רעיונותיו בנוגע לחינוך ליזמות טכנולוגית לקידום צמיחה כלכלית. יומיים לאחר מכן טס לבייג'ין, ונפגש עם סטודנטים מאוניברסיטת צ'ינגהואה. לקראת סוף ביקורו הוא קיים מסיבת עיתונאים בשגרירות ישראל. הלכנו גם אנחנו לשמוע קצת מתובנותיו של המדען שמשנה את העולם בעזרת לימודים.

תחילה דיבר שכטמן על התפתחותה הנמרצת של סין בשנים האחרונות. הוא סיפר שביקורו הראשון בסין היה בשנת 1987, אז ביקר בבייג'ין, שנחאי וסיאן. בסיאן הוא סייר על חומות העיר, וצפה על הרחובות המלאים ברוכבי אופניים. לפני כמה שנים הוא ביקר בסיאן בשנית, ושוב סייר על החומות. הוא נדהם לראות כמה כלי רכב נעים בכבישי העיר הישנה, וכיצד קו הרקיע של העיר השתנה ללא היכר. הוא הסביר שההתפתחות האדירה הזו בסין נובעת מהתבססותה על מדיניות כלכלית קפיטליסטית יותר.

שכטמן ציין שמשנתו נשענת על חינוך טוב ברמה הלאומית. סין במיוחד צריכה לספק חינוך טוב לכל אזרחיה, אמר לכתבים, משום ששיעור הילודה בה נמוך, ורוב הילדים נולדים באיזורי הכפרים. כלומר, כוח העבודה העתידי יגיע מהאיזורים הללו, והם יהיו אלה שיתמכו בבני הדור הנוכחי עוד כמה עשרות שנים, משום שכח העבודה הזה יכלול גם את המהנדסים, המדענים והמורים של סין. מנסיונו, אנשים אלה אכן מתעניינים בחינוך, ומשתדלים להרחיב את אופקיהם וללמוד תוך כדי עבודה.

לצד החינוך, קובע שכטמן שיש ליצור יותר תעשיות, ולשם כך דרושים יותר יזמים. יזמות היא למעשה אבן היסוד של משנתו של שכטמן, ולדעתו היא גם המפתח להתפתחות העולם. כרגע נמצא העולם בשלב של התפתחות כללית, ורוב העולם נהנה משלום. על אף שלא מתחוללת מלחמה בהיקף רחב, הרי שיש מלחמות מקומיות באיזורים שונים, בהם שורר עוני כמעט תמידי. כדי לקדם את אותם אנשים החיים באיזורי העוני וכדי להעניק להם אושר ויציבות, יש צורך ביזמות המתבססת על חינוך גבוה, מדיניות תומכת ושחיתות נמוכה.

שכטמן הציע לכתבים את הדוגמה של ישראל, מדינה קטנה ודלת אוכלוסיה, שגם לא התברכה במשאבי טבע רבים, אך יש בה מוחות חריפים לא מעטים. לדבריו, הדבר קשור הדוקות לחינוך הטוב שנפוץ בארץ.

שכטמן סיפר שיש לו חלק ישיר בפיתוח היזמות בארץ כבר למעלה מ-25 שנה. בשנת 1996 הוא החל להרצות בקורס שהנחה בטכניון על יזמות טכנולוגית ועסק בפיתוח סטארט-אפ, רישום חברה ופטנטים וכן בקשיים העומדים בפני יזמים. במהלך הקורס הזמין שכטמן יזמים אורחים, על מנת שאלו ישמשו מודלים לחיקוי לסטודנטים. אחרי 27 שנים בהן הנחה את הקורס, מתגאה שכטמן מרבבות מהנדסים ומדענים שפועלים ברוח חזון היזמות, ותורמים להפיכתה של ישראל ל"אומת סטארט-אפ".

^{שכטמן פורש את משנתו בפורום בו-אאו}

אחת השאלות שהופנו לשכטמן במהלך מסיבת העיתונאים עסקה בלימודי ההנדסה בסין. לדברי השואל, לימודי ההנדסה במדינה שונים מהותית מהמתרחש בשוק. שכטמן אמר, כי בעבר גם הלימודים בטכניון סבלו מבעיה זאת, לכן החליט הוא לפתוח קורס מעשי בתחום. בשל כך, הוא המליץ להוסיף לתוכנית הלימודים בסין קורסים דומים ולהתמיד בהם לאורך שנים. בנוסף, הוא אף הציע לאמץ את מתכונת הקורס שלו כמודל לחיקוי. לפעילות מסוג זה יהיו שני רווחים, אומר שכטמן: האחד – סטודנטים ילמדו כיצד לפתח סטארט-אפ, והשני – יתחולל שינוי של ממש ברוח הלאומית.

כשנשאל על שיחתו עם הסטונדטים באוניברסיטת צ'ינגהואה, אמר שכטמן כי הוא התרשם מאוד מרמת הסטודנטים ומשאלותיהם. הוא פירט בפניהם את המנטרה שלו לחדשנות – חשבו עצמאית, חקרו, אל תקבלו כלום כמובן מאליו. לאחר מכן חשבו על מוצר שאפשר לייצר ולמכור, וצאו לדרך.

^{שכטמן עם סטודנטים סינים, בביקור ב-2012}

כשנשאל על החינוך בישראל לגיל הרך, אמר שכטמן שבאופן כללי הורים בישראל מעורבים מאוד בחינוך של ילדיהם. למרות שאינו יכול להעיד על כל בית בארץ, הוא סיפר כי אצלו בבית יודעים כולם שהלימודים מתחילים בגיל קטן ומסתיימים בדוקטורט. את ילדיו הוא החל ללמד לקרוא מהרגע שהם החלו לדבר. הוא סיפר שבמהלך ארוחות הערב בבית, הוא ואשתו נהגו להקשות לילדיהם שאלות, שגרמו להם לנבור באנציקלופדיות אחר תשובה, וכך לתרגל כיצד לרדוף אחר האמת בכוחות עצמם.

שכטמן נשאל בסיום מסיבת העיתונאים האם רעיונותיו על חינוך ליזמות זכו לתשומת לב בפורום בו-אאו, ואמר בתשובה כי בפורום עצמו לא הבחין בהשפעה מסויימת, אולם בעבר נפגש לא מעט פעמים עם מנהיגי מדינות ודן עימם באפשרות של הטמעת גישתו במדינותיהם.