קללת מקלות האכילה החד פעמיים

מקלות האכילה נחשבים לאחת ההמצאות הגדולות של הסינים. כבר לפני 3,000 שנה בקירוב, בשלהי שושלת שַאנְג, החלו להשתמש במקלות אכילה.

כל מי שביקר במסעדה בסין הרהר בוודאי בליבו, האם להשתמש במקלות אכילה חד פעמיים הניתנים בחינם, או שמא לרכוש תמורת יואנים ספורים מקלות שחוטאו ונראים, על פניו, נקיים ובטוחים יותר לשימוש.

הודעה שפרסם השחקן הסיני חואנג בּוֹ לפני ימים אחדים במיקרו-בלוג הציתה מחדש את הדיון בנושא השימוש במקלות החד פעמיים. בתמונה שהעלה לרשת, נראית קערת מים בה 7 זוגות של מקלות אכילה חד פעמיים ותמימים למראה. למרבה האימה, בעקבות הכנסתם של מקלות האכילה למים, הפכו הם לעכורים וצבעם הפך דומה לצבעו של מרק מבחיל. חואנג הוסיף ואמר שמלבד השיקולים הבריאותיים, הימנעות משימוש במקלות אכילה חד פעמיים מועילה גם לשמירה על הסביבה.

^{טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, התמונה שהועלתה למיקרו-בלוג של חואנג בו}

בעקבות הדברים סערה רשת האינטרנט כמרקחה וההודעה הועברה יותר מ-10 אלף פעמים וזכתה לכ-20 אלף תגובות מגולשים מזועזעים, מפוחדים ואובדי עצות כאחד.

בין המגיבים בנושא, בחרו רבים לכתוב כי מסיבות הגייניות ובריאותיות הם מעדיפים להביא בעצמם מקלות אכילה וכפות. הדבר גם סיפק הזדמנות לא רעה לבעלי חנויות שראו בכך הזדמנות מסחרית לקידום מכירות של כלי אוכל הניתנים לנשיאה.

בשעת ביקור במסעדה, בוחרים חלק מהסינים להשתמש דווקא במקלות אכילה חד פעמיים, זאת מתוך רצון להימנע מתשלום עבור מקלות אכילה שעברו חיטוי, מתוך מחשבה שיתכן והחיטוי נעשה בצורה חובבנית ועלול לגרום להידבקותם במחלות שונות ומשונות. עם זאת, רק מעטים מתארים לעצמם שעל מנת להפוך את מקלות האכילה החד פעמיים ללבנים ונקיים יותר, משתמשים לעיתים קרובות בגופרית ובחומרים כימיים. בנוסף, על מנת להוסיף ברק למקלות, נוהגים לצפותם בפרפין. מיותר לציין, ששימוש לאורך זמן ארוך במקלות אכילה מסוג זה עלול להזיק לגוף האדם.

^{מנשא לסכו"ם ולמקלות אכילה, הפתרון האולטימטיבי לסועד החרד}

לאחר שהתעוררו חששות בנוגע לשימוש במקלות מעץ, הפכו בין לילה מקלות אכילה מפלדת אל חלד לאחד המצרכים המבוקשים ביותר. לדברי וואנג דאן העובדת בעיר בייג'ין, היא לא יודעת לבשל, ולכן אוכלת מדי יום שלוש ארוחות במסעדות המשתמשות רובן ככולן במקלות אכילה חד פעמיים. "אני מפחדת להשתמש במקלות האכילה של המסעדה, לכן אני מבקשת לארוז בשבילי את האוכל, אך אז אני נזכרת שיכול להיות שהכלי בו ארוז האוכל איננו באיכות טובה ואולי עשוי משקיות פלסטיק שיכולות לפגוע בבריאותי. מסיבה זאת החלטתי להתחיל להביא את מקלות האכילה והקופסה שלי. שימוש בכלי אוכל השייכים רק לי גורם לי להרגיש רגועה יותר, מגן על הסביבה וגם אופנתי יותר."

לא הרבה לפני שהתעורר הדיון בדבר בטיחותם של מקלות האכילה, ציין יושב הראש הוועד המנהל של תאגיד ג'ילין לעצים, באי גואנג-סין, כי יש לפעול להפסקת השימוש במקלות אכילה חד פעמיים. באי, יש לציין, גם מכהן כנציג של הקונגרס העממי הלאומי.

לדבריו, "מדי שנה מיוצרים בסין 80 מיליארד זוגות של מקלות אכילה חד פעמיים, כמות השווה לכריתתם של 20 מיליון עצים בני 20 שנה. מעץ בן 20 שנה ניתן להפיק רק 4,000 זוגות של מקלות אכילה. על פי חישוב זה, אפשר היה למלא את כיכר טיינאנמן במלואה 363 פעמים במקלות אכילה. על מנת להגן על הסביבה ועל היערות, על משרדי הממשלה הקשורים בדבר להשיק מדיניות שתגביל באופן חלקי את ייצור מקלות האכילה החד פעמיים מעץ."

^{כחול אשר על שפת הים, מקלות אכילה}

מה אם כן ניתן לעשות בנדון? באי אומר, כי "פתרון הבעיה הוא כרוך בשינוי הרגלי הצריכה של הסינים, עידודם להביא כלי אוכל מהבית, וכן גם דרישה מהמסעדות להשתדל כמיטב יכולת לא לספק כלי אוכל חד פעמיים. במקביל, יש כמובן לפעול לפיתוח חלופות למקלות העץ החד פעמיים."