אתה מדבר אלי, פּאנק?

בסין של שנת 1994, אם רציתם לקנות אלבום של "מטאליקה" או של "רובים ושושנים", הייתם ודאי מתרוצצים בחיפושים ברחבי כל העיר, במקרה הטוב. מותו של קורט קוביין, סולן "נירוואנה", הנחית מכה על חסידי הרוק בעולם, והשפיע גם על קומץ הנלהבים גם בסין. באותה שעה, בהיותה המרכז התרבותי והפוליטי בסין, הייתה בייג'ין כר פורה לעליית הפּאנק שהלך וסחף אחריו יותר ויותר מעריצים.

בשנת 1996 הסתובב לו סולן להקת "נאו-ג'ואו" (Brain Failure, 脑浊), עם מעיל עור צהוב שמתנוסס עליו הכיתוב "הפּאנק יאיר את סין". סיאו-רונג היה אז בן 16, והיה עתיד להיות ממובילי המהפכה של תרבות הפאנק בסין. בשנים הבאות צצו בבייג'ין להקות דומות כפטריות לאחר הגשם. להקות כמו "תינוק מחתרת" (地下婴儿) ו"התפסן בשדה השיפון" (麦田守望者) הוקמו במהלך התקופה הזו, והמוסיקה שלהן נותרה פופולרית עד היום. כמו סיאו-רונג, היו כמעט כל שותפיו למהפכת הפּאנק ילדים יחידים, דור ראשון פרי מדיניות הילד האחד. אט אט, הם מצאו אחד את השני בקרב העדר התרבותי, והחלו לפתח את המחתרת המוסיקלית שממנה הושפעו. הפאנק היה להם לבית, והמוסיקה שהם כתבו הייתה בשבילם נחמה ומפלט. היא דיברה בצורה כנה ובוטה על חייהם וביטאה את תחושתם לגבי המציאות הסינית דאז.

^{"תינוק מחתרת"}

קבוצה זו של צעירים ניהיליסטים יצרה דור חדש של להקות בעלות שם, דוגמת Brain Failure, Anarchy Boys, 69 ועוד, אשר אט אט הגיחו לאוויר העולם, מתוך מסיבות רוק פרטיות אל בימות מועדוני השוליים. פתיחת מועדון "הצעקה" בשנת 1998 באזור וו-דאו-קואו בצפון העיר, סמוך לכמה מהאוניברסיטאות הגדולות של בייג'ין, הייתה אבן דרך בפיתוחה של מוסיקת הפאנק תרבות הפאנק בעיר. לא עבר זמן רב עד שהמועדון נהפך למקום עלייה לרגל ללהקות פאנק, ורוק בכלל, מסין כולה.

^{Brain Failure}

בשנת 1997 הקליטו ארבע מהלהקות המובילות בסצנה אלבום משותף שנקרא "צבא השעמום". במקביל, החל מגזין מוסיקת פאנק קטן-היקף שנכתב והופץ על-ידי סטודנטית זרה בוו-דאו-קואו לצבור קהל קוראים נאמן, וגם מועדון "הצעקה" כבר הפך לליבה הרוחש של הסצנה. ב-1999 הפך המועדון ללייבל, ושחרר אלבומים שונים של להקות, לרבות את אוסף "צבא השעמום", שהגיח לאוויר העולם אחרי צירי לידה של שנתיים.

בסוף שנות ה-90 עזב הפאנק את המחתרת. מוזיקאים רבים שחיו עד אז מן היד לפה בשם האמנות הוחתמו בחברות תקליטים והוציאו אלבומים. הסגנון נשמע לפתע בכל פינה, ולאלו שהיו אלרגיים לדיסטורשן וסולן צעקני לא היה מקום מסתור מהטרנד החדש. הפאנק הסיני שהתגבש שאב מגדולי הפאנק בעולם, אבל שילב אלמנטים מוסיקליים מקוריים. בנוסף ללכלוך, הכעס והטון המהפכני המסורתיים לפאנק, היה לפאנק הסיני החדש סאונד מודרני ואפילו שולבו בו קלידים ודגימות קול.

^{"התפסן בשדה השיפון"}

הלהקות של השנים האחרונות לקחו את הגלגול הסיני הראשון של הפאנק למקומות אחרים והפכו אותו לאקספרימנטלי יותר. השלד עדיין קיים והסגנון נשען על המסורת, אולם נעשה שינוי והתאמה שלו למציאות המוסיקלית החדשה. מבין הלהקות החדשות אפשר לשמוע את "לשון" (舌头), "פאנגו" (盘古), "סוס עץ" (木马), Lure (诱导社) ועוד. יש הטוענים שהפאנק החדש הוא זיוף וסילוף, ושהסגנון כבר מזמן עבר עיבוד-יתר ו התנתק מן השורשים שלו. הפאנקיסטים האמתיים עדיין מוקירים את הלהקות הישנות של שנות ה-90, וגם אם הם מבינים שהעידן הזה פס מן העולם, הם מתרפקים על המוסיקה והלהקות האלה, שעדיין חיות ובועטות. אחרי הכול, עברו מאז רק 15 שנים.

^{להקת "לשון"}

קישורים לקליפים של הלהקות שמופיעות בכתבה

הופעה של Brain Faliure

הופעה של "תינוק מחתרת"

קטע מהופעה של "התפסן בשדה השיפון"

קטע מהופעה באיכות נמוכה של Lure