מושחתים חסרי כבוד

כשזה מגיע לשחיתות נוסח סין, ישנו כלל זהב. אם אתה מעורב בשערוריית מין, אז כנראה שאתה מעורב גם בסוג אחר של שחיתות. ולא רק זאת: אם תיתפס על חם והדבר יתפרסם "בצינורות הלא מקובלים" באינטרנט, הדבר יביא לסיום הקריירה שלך לפני שתספיק אפילו להגיב. בפרשיית המין האחרונה שהתפוצצה החודש, לקחו לא יותר מ-63 שעות מהרגע שעלו הפרסומים לרשת ועד שהודיע פקיד ציבור בכיר בעיר צ'ונג-צ'ינג על התפטרותו.

אבל על מה, בסופו של דבר, כל ההתרגשות? האין השחיתות נפוצה בכל מדינות העולם?

סין איננה היחידה שמתברכת בסקנדלים עסיסיים. הנשיא לשעבר משה קצב, דומיניק שטראוס קאן ראש קרן המטבע הבינלאומית לשעבר, דייויד פטראוס ראש הסי.איי.אי לשעבר וכמוהם גם רבים אחרים, נאלצו לוותר על המושכות לאחר שענייני מיטתם הביאו למיטוּטם. אבל יש משהו שונה בשחיתות הסינית. יש מאפיין שעובר כחוט השני כמעט בכל פרשיות השחיתות הגדולות.

על פי סטטיסטיקה חלקית, היו בארה"ב 58 שערוריות מין בקרב פוליטיקאים בכירים החל משנות ה-70 ועד היום. במפרט העבירות יש את מירב המגוון שאפשר להעלות על הדעת; רומנים מחוץ לנישואין, הטרדות מיניות, זנות, ילדים ממזרים, מעשים מגונים בקטינים, מתן הטבות בתמורה ליחסי מין ועוד. אולם לרובם המוחלט של הפרשיות ניתן להתייחס כאל "בעיה אישית" שלא פוגעת ביושרו המקצועי של החוטא (להוציא את המקרים הפליליים או את אלו שעירבו הטבות שכר תמורת מין). למרות זאת, כמעט כל המעורבים בפרשות הגישו את התפטרותם כאשר יצא המקרה לאור.

איך מסבירים את הקשר בין חטאים מיניים לסתם עוד שחיתות בסין? מין כשוחד היא תופעה נפוצה מאוד בסין. בעוד שבמדינות המערב משכורתם של פקידי ממשלה בכירים דשנה מספיק כדי למשוך את בנות המין השני, בסין אין זה כך. יש פתגם שאומר "כשעוקרים גזרים, עף גם בוץ". וזה בדיוק מה שנתגלה לגבי כמעט כל אנשי הממשלה שנתפסו רועים בשדות זרים – פרשיה שהתחיל בגזר, גילתה בהמשך הרבה יותר לכלוך מהצפוי. אכן, באופן לא מקרי, גילתה ועדה העוסקת בניסוחו של "חוק הנישואין הסיני" נתון סטטיסטי מדהים: ל-95% מהפקידים המושחתים יש מאהבת.

^{"אני מעז להודות שיש לי מאהבת. ואתם?"}

מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין, סגנון חייהם של נציגי ממשל מתירניים היה להם לרועץ. יחד עם זאת, הרושם המתקבל הוא שמרביתם מסרבים להיפרד מתענוגות יתרה ולזנוח רדיפת נשים וכסף לא כשר. ראוי לשים לב שבעקבות הממצאים הסטטיסטיים הללו, החלו הגורמים שאמונים על המלחמה בשחיתות בסין לשים את עינם הבוחנת גם על "בעיותיהם האישיות" של אנשי הממשל כאינדיקטור לשחיתות. האם הם מנהלים חיי משפחה תקינים? האם הם מאורגנים? האם הם מפגרים בתשלומים? אולי זה יבוא על חשבון חופש הפרט, אבל זה עדיף על עוד תקנות לא אפקטיביות על הרים של ניירת.